פרופ' יוג'ין קנדל: "על הממשלה להקים משרד לחדשנות טכנולוגית"

אם איננו רוצים להיות אומת סטארט-אפ לשעבר עלינו לגדול", אמר פרופ' יוג'ין קנדל, מנכ"ל סטאראט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central), ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה לשעבר, בכנס אפקה השלישי לפיתוח הון אנושי לאומי בתעשייה, שהתקיים ביום ה' האחרון בתל אביב.

לדברי קנדל, "יש להקים משרד לחדשנות טכנולוגית ולאגד בו את ות"ת ורשות החדשנות. כך יהיה תיאום בין שתי המערכות הגדולות – זו של האקדמיה וזו של המו"פ התעשייתי, והכי חשוב יהיה שר שיקום בבוקר ויחשוב על חדשנות".

"כשיצא הספר אומת הסטארט-אפ, לא היתה לנו כמעט תחרות, כי כל הרשויות הרלוונטיות חשבו שזה בלתי אפשרי להתחרות בעמק הסיליקון", סיפר קנדל לשומעיו, "אחרי שהם באו לכאן עם הספר ביד, ישבו ולמדו מה אנחנו עושים, הם חיקו אותנו וממספר שתיים ב-2015 ירדנו למקום החמישי ואחר כך למקום השישי".

לדבריו, שלושה דברים מונעים את היותה של ישראל למעצמת היי-טק כיום. ראשית, מחסור בכוח אדם. קנדל אמר כי ב-2012 אמדנו אותו בעשרת אלפים, היום זה בין 20 ל-50% יותר, כלומר לפחות 12 אלף משרות יכלו להתמלא, אבל עוברות לחו"ל. שנית, מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה לקבל יותר משאבים ומצד שני להתמקד. צריך לעשות פחות מדע אך יותר רלוונטי לנו. שלישית, אנו תמיד מסתכלים על המהנדסים אבל אנחנו למעשה מייצאים אותם מינוס מס ההכנסה שהם משלמים בגלל מרכזי פיתוח. העובדה שלא מתפתחות חברות גדולות משמעותה שהרבה אנשים שיכלו לעבוד בהיי-טק בתחומים שונים שלא מצריכים ידע הנדסי, לא יכולים לעבוד, וכך ההיי-טק לא מתחבר לחברה. וכמובן, צריך לגוון את מקורות כוח האדם בהיי-טק, לא רק צפון תל-אביב ויחידות טכנולוגיות בצבא.

חשיבות ידע העולם וכישורים רכים

פרופ' אדו פרלמן, סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה התמקד בתחום הכישורים ה"רכים" הדרושים למהנדסים, וזאת לאחר אותה התבטאות מפורסמת של סגן נשיא הטכניון, פרופ' חנני, בשנות השישים לעיתון הארץ, לפיה אם היו מבקשים מהסטודנטים בטכניון לבנות צינור דם מתל אביב לאילת אף אחד לא היה שואל שאלות ומתכנן.

מלבד כישורים רכים נדרש גם להסיר את הגבולות בין הדיסציפלינות השונות. הגבולות היום שונים ממה שהיו לפני 50 שנה וממה שיהיו בעוד 25 שנה. התפקיד שלנו הוא לספק לסטודנטים, שלפניהם 40 שנות עבודה פוריה, את היכולת להתמודד עם השינויים המדעיים, יכולת תקשורת עם עמיתים.

"הפתרון – למידה עצמית, מקצועות חברה ורוח שיעזרו לו להציג פרויקטים ולנהל את עובדיו וכן לדעת שפות זרות וכן היסטוריה, תרבות ומנהגים של עמים שונים, נצטרך להחליף חלק מהמקצועות בכדי להסיר את החסמים בין הדיסציפלינות וללמד אותם לעבוד בקבוצות עבודה קטנות", אמר פרלמן.

"כולם מדברים עם כולם – זה ייחודי לישראל"

מנכ"ל הרשות לחדשנות, אהרון אהרון, אמר בכנס כי "ההיי-טק בישראל מצליח. ב-2017 האקזיטים היו בשיאם, עם או בלי מובילאיי (Mobileye). גם ב-2018 רואים שוק ערני בהשקעות הון סיכון. הוצאה על מו"פ בשווי 5.2 מיליארד דולר. יש לנו יתרון לקוטן, בכל אחד מהמנגנונים: אקדמיה, צבא, סטאט-אפים, ממשלה, מימון פרטי, חברות צמיחה, תאגידים רב-לאומיים – כולם מדברים עם כולם. זה ייחודי לישראל".

ואולם, לדבריו, הבעיה היא שמספר המועסקים בהיי-טק – כ-270 אלף – תקוע ומדובר על אותם 8% מהאוכלוסייה. בכדי לתקן את המצב, אפשר לקחת את האוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג בהיי-טק, יחסית לחלקם בתעשייה, ולהשוות אותו לייצוג האותנטי – ערבים מ-2% ל-20%, נשים מ-20% לקרוב ל-50%.

בנוסף, הוא אמר, כי ההיי-טק מתבסס בעיקר על ICT. מדעי החיים צריכים לקבל דחיפה, וכן יש צורך לשדרג את התעשייה היצרנית.

שלושה מוקדי השקע עיקריים

שר החינוך, נפתלי בנט, שלח אל הכנס הודעה מוקלטת שבה אמר כי "תפישתי בעניין כשר החינוך היא שאנחנו צריכים להכין את הדור הבא לעולם מלא באי-ודאות, הדבר היחיד הוא שאף אחד לא יכול לחזות בצורה נכונה מה יהיה בעוד עשר שנים, ובכל זאת צריך להיערך.

לדברי בנט הבינה מלאכותית תגיע לרמות הכי גבוהות, הרובוטיקה תתקדם בצורה בלתי נתפשת בכל כך הרבה ממדי פעולה. "השאלה – מה מותר האדם על הרובוט בעולם חדש כזה". בנט אמר כי יש הרבה ובזה צריך להתמקד, ופירט שלושה מוקדים עיקרים שצריך להשקיע בהם:

האחד – כלים של שפות מתמטיקה, עברית, אנגלית, מחשב. סל הכישורים הבסיסיים לא השתנה וצריך רק להעמיקו.

השני – הכישורים הרכים: מחשב לעולם לא יוכל לחוש אמפתי. היום אני רואה כמה תכונות כמו יזמות, קשר בינאישי, טיפוח של אנשים, קשב, נחישות – אבן הבוחן שאני מחפש אצל מנהל טוב.

השלישי – ערכים, דווקא בעולם כל כך משתנה הבסיס הערכי חשוב יותר מהעבר, אנחנו לא נוכל להסתמך על מבנים חברתיים שידאגו שנהיה בני אדם.  ליבה של ערבות הדדית, כיבוד הורים, חיבור לארץ ולמדינה.