לאן הולך המגזר הבנקאי וכיצד הפינטק משתלב בו?

הטכנולוגיה במגזר הבנקאי והפיננסי בכלל בישראל מראה סימני צמיחה עקביים. ב-2017, היקף המכירות למגזר זה (חומרה ותוכנה) גדל ב-6.36% ועל פי נתוני המחקר השנתי של STKI, השנה הוא יעמוד על 920 מיליון דולר – קצת אחרי המגזר הממשלתי ובפער משמעותי אל מול מגזרים כמו ביטוח (405 מיליון דולר) ובריאות (350 מיליון).

הפינטק הוא חלק בלתי נפרד מתעשייה זו ואחד ממנועי הצמיחה של הבנקים. שותף לכך בנק ישראל. בהרצאה שנתנה באחרונה נגידת הבנק, ד"ר קרנית פלוג, בכנס בתל אביב היא התייחסה למרכיב הטכנולוגיה בהתפתחות ענף הבנקאות, כמו גם לפינטק.

"הטכנולוגיה המתפתחת בשנים האחרונות משנה באופן דרמטי את העולם הפיננסי על כל צורותיו", אמרה ד"ר פלוג. לדבריה, "במדינות שונות, עולם התשלומים עובר לסמארטפון, וענקי הטכנולוגיה מתחילים להציע יותר ויותר שירותים פיננסיים".

בישראל, הנושא עדיין בחיתוליו, יש הרבה התחלות בכיוונים שונים, אבל הקצב יחסית איטי. הבנקים רוצים ללכת, וכבר הולכים, לכיוונים כמו תשלומים אלקטרוניים, בין היתר כי הם מרגישים שמזנבים בהם מתחרים חדשים שמשחקים במגרש הפינטק. פלוג אמרה בהקשר זה כי "התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת את התפתחותם של מתחרים פיננסיים לבנקים המסורתיים. חברות טכנולוגיה הפכו לפלטפורמות פינטק, שמהוות למעשה תחליף לבנקים ומציעות ללקוחות מגוון שירותים פיננסיים". היא התכוונה לחברות כמו הענקיות הסיניות עליבאבא (Alibaba) וטנסנט (Tencent).

הנגידה הוסיפה כי "החדשנות הטכנולוגית מאפשרת את הקמתם של בנקים דיגיטליים 'רזים', עם מודל עסקי הרבה יותר יעיל ועם יחס יעילות נמוך משמעותית מזה של הבנקים. בנוסף, החדשנות הזו מאפשרת 'הכלה פיננסית' – נגישות לאשראי ללקוחות שקודם לכן לא הייתה להם כזו".

השאיפה: לצמצם את הרגולציה

פלוג ציינה את מה שהבנקים כבר מזמן הפנימו – שעליהם להאיץ את קצב התאמתם לעולם החדש. ההתאמה הזו תלויה לא מעט ברגולציה, שהנגידה מייצגת אותה. בנושא זה היא הביעה עמדה נחרצת: "בנק ישראל מעודד את המערכת הבנקאית לאמץ את הטכנולוגיות הללו. הפיקוח על הבנקים פועל בנחישות להובלת השינוי הטכנולוגי. הקמנו בסוף 2016 אגף ייעודי לטכנולוגיה וחדשנות, שפועל להורדת החסמים הרגולטוריים המעכבים את החדשנות, מתאים את אבטחת ניהול הסיכונים לסביבה המשתנה, מוביל פרויקטים תשתיתיים רחבים (דוגמת בנקאות פתוחה – API, שתנגיש את הנתונים של הלקוח לכלל השחקנים בכפוף לאישור שלו, מעבר מבנק לבנק בקליק ועוד – י"ק) ומנחה את הבנקים לבצע חינוך דיגיטלי – הכשרה והסתגלות של הציבור הרחב לסביבה הדיגיטלית".

היא הציגה גם פרויקט גדול, שתהיה לו השפעה על כלל המגזר הפיננסי ומשקי הבית בארץ: שיתוף נתוני אשראי – מיזם שמוקם בימים אלה בהובלת החטיבה הטכנולוגית של בנק ישראל. הפרויקט יאפשר שיתוף של כלל המידע על הלקוחות שרוצים לקבל אשראי מכל הבנקים, ואמור להגביר את התחרות. יש לו לא מעט מתנגדים, שסבורים שחשיפת הנתונים תפגע בפרטיות של אנשים, ויותר מזה תפגע ביכולת של מעוטי יכולת לקבל אשראי. אבל בנק ישראל טוען כי בעזרת הטכנולוגיה ניתן יהיה לצמצם את היקף ההלוואות שהציבור נוטל ואינו יכול להחזיר, וכי היא תביא למיקוד של שוק האשראי ולצינונו מעט, תוך הגברת התחרות בין הגופים – דבר שבאופן עקיף יביא להורדת הריביות.

בהתייחסה לעולם הפינטק אמרה פלוג שהיא מעודדת שיתופי פעולה בין הבנקים בתחום זה, אולם מקווה שבעתיד יוקם עוד בנק בישראל, שיהיה דיגיטלי לחלוטין. לדבריה, כבר יש פניות של מספר גורמים שרוצים להתחרות בשוק. נראה שאחד מהם הוא הבנק שרוצים להקים מריוס נכט, ממקימי צ'ק פוינט (Check Point), ועוזי ימין, מנכ"ל דלק ארצות הברית – דבר שעליו פורסם היום (ב'). זוהי נקודה מעניינת, כי בימים אלה ממש מתנהל קרב בין האוצר לבנק ישראל בנוגע למיזוג בין הבנקים אגוד ומזרחי-טפחות. אם יאושר המיזוג, התחרות לא תגדל אלא להיפך, וירד לטמיון פרויקט מחשוב ענק בבנק אגוד שנועד לאפשר לו להתחרות בבנקים האחרים.

כך או כך, עתיד הפינטק וענף הבנקאות בכלל נראה עתיר אתגרים. הנושאים האלה יעלו לדיון גם בכנס פינטק השנתי של אנשים ומחשבים, השני ברציפות, לאחר כנס בינלאומי מוצלח שהתקיים בשנה שעברה. באירוע השנה, שייערך ב-24 ביוני, יופיעו על במה אחת בכירי הענף, כגון אילן בוגנים, מנהל הטכנולוגיות הראשי של בנק לאומי; מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית Pepper; אבי זאבי, מייסד שותף בקרן ויולה; ומרצים אורחים מחברות בינלאומיות המספקות פתרונות לתחום הפינטק, כגון דלויט (Deloitte) ומיקרוסופט (Microsoft).

יצוין כי תחום הפיננסים התאפיין בחצי השנה האחרונה בשינויים פרסונליים בצמרת: בין היתר, פרישתו של רביב צולר, מנכ"ל ביטוח ישיר, ופרישתו של דורון ספיר, מנכ"ל Cal, וההודעה על כך שמחליפו יהיה לוי הלוי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של בנק דיסקונט. כעת מצפים לראות מי יחליף את הלוי. בנוסף, כפי שצוין למעלה, עקב הערפל סביב מיזוג הבנקים מזרחי-טפחות ואגוד, לא ברור מה תהיינה ההשלכות על זרועות הטכנולוגיות של כל אחד מהבנקים ואיך זה ישפיע ברמה האישית על העומדים בראשן. בקיצור, צפויים לנו עוד כמה רבעונים מרתקים בתחום הפיננסי בישראל. יש למה לצפות.