המבקר: ליקויים משמעותיים ביישום חופש המידע בממשלה

למרות הצהרות הממשלה על רצונה בשקיפות הפעולות שלה, הדבר לא מתממש. בדו"ח השנתי 68-ג' של מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, נמצאו ליקויים ממשלתיים בעבודת משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה, ביישום חופש המידע, ולעיתים, כפי שקבע המבקר, הדבר הגיע עד כדי הפרת חוק חופש המידע, 1998.

המבקר פותח בציטוט: "מידע שרשות הציבור מחזיקה בו אין הוא קניינה של הרשות. קניינו של הציבור הוא […] וממילא אסורה היא לנהוג בו דרך בעלים מָשָל ירשה אותו מאבותיה". על פי המבקר, "שקיפות הממשל מגבירה את אחריות הממשל לפעולותיו, מאפשרת לאזרחים לפקח על מעשי הממשל, מצמצמת שחיתות שלטונית ומאפשרת הפצת מידע לציבור".

במרץ 2011 החליטה הממשלה להקים יחידה ממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, כדי ליישם את חוק חופש המידע וכחלק מהגברת השקיפות ברשויות הציבוריות. ב-2017 המבקר בדק את הפעולות המרכזיות לקידומה של שקיפות הממשל בישראל.

"משרד ראש הממשלה ומשרד התרבות והספורט לא פרסמו את הדו"חות השנתיים שלהם לשנים 2015 ו-2016; משרד ירושלים ומורשת לא פרסם את הדו"ח השנתי לשנת 2016 כנדרש בחוק חופש המידע. כ-44% מיחידות הסמך של משרדי הממשלה לא פרסמו דו"ח שנתי לשנת 2016; כ-40% מיחידות הסמך לא פרסמו דו"חות שנתיים לשנים 2015 ו-2016, ובהן 19 מרכזים רפואיים", קובע המבקר.

שקיפות פעילותם של שרים

עוד נכתב כי "כרבע ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך לא מסרו ליחידה לחופש המידע נתונים סטטיסטיים לשנת 2016 על יישומו של חוק חופש המידע במועד הנדרש". היחידה לחופש המידע מוסמכת לברר תלונות נגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך הנוגעות ליישום החוק. היחידה פרסמה רשימה של שישה משרדי ממשלה, שהיא הגדירה אותם כ-"רשויות מפֵרות", זאת כיוון שלא השיבו על בקשות מידע או לא פרסמו מידע כנדרש, גם לאחר שהיחידה הנחתה אותם להשיב או לפרסם, ובהם המשרד להגנת הסביבה, המשרד לשירותי דת ומשרד האוצר.

ליקויים נמצאו גם בטיפול בבקשות מידע, לרבות בקשות שלא נענו במועד הנדרש בחוק ותלונות מוצדקות שהיו נגד שבעה משרדי ממשלה. כך, למשל, במשך שבעה חודשים בשנת 2017 הוגשו למשרד ראש הממשלה 211 בקשות לפי חוק חופש המידע. עד מועד סיום הביקורת הוא טרם סיים לטפל ב-41 (19%) מהבקשות האלה, אף שעברו יותר מ-120 הימים ממועד הבקשה.

"פרסום הבקשות והמענה עליהן עשוי להביא מידע חיוני לפני הציבור, ואף לייתר טיפול בבקשות מידע דומות בעתיד", נכתב בדו"ח. "נמצא כי משרדי הבריאות, התחבורה, הכלכלה, החינוך, האוצר, הבינוי והשיכון ומשרד הפנים פרסמו עד למועד סיום הביקורת באתר אינטרנט חלק מזערי מהתשובות לבקשות מידע לפי חוק חופש המידע, כנדרש על פי הנחיית היחידה לחופש המידע".

עד אוקטובר 2017, כ-9 מבין 29 (31%) משרדי ממשלה לא השיבו לבקשה של עמותה לפי חוק חופש המידע מינואר 2017 לקבל יומנים של שמונה שרי ממשלה לשנת 2016. "אי-מתן מענה עומד בניגוד להוראות החוק ולהנחיית היועץ המשפטי לממשלה".

שקיפות בדבר התקשרויות

עד לסוף אוקטובר 2017, כ-14 משרדי ממשלה לא השיבו על בקשת הוועדה לשקיפות מנובמבר 2016 לקבל מידע על ההתקשרויות שלהם עם חברות ייעוץ. "בכך נמנעה מהכנסת ומהציבור האפשרות לקבל מידע בדבר התקשרויות משרדי הממשלה האלה עם חברות ייעוץ".

בדצמבר 2015 הונחו משרדי הממשלה ויחידות הסמך לפרסם התקשרויות עם ספקים לצורך רכישת טובין או שירותים לציבור, בין השאר לאור מחויבותה של ממשלת ישראל לעקרון השקיפות. משרד האוצר לא פרסם את כל דו"חות ההתקשרויות של נציגות משרד האוצר בניו יורק בשנים 2016 ו-2017, וכך גם רשות המים. 19 בתי חולים לא פרסמו מידע על עיקרי הוצאותיהם, כנדרש בתקנות חופש המידע, הוצאות המסתכמות בכ-2.7 מיליארד שקלים.

אי-פרסום התקשרויות שאינן מנוהלות במערכת מרכב"ה

החובה לפרסם התקשרויות חלה רק על התקשרויות המנוהלות במערכת מרכב"ה. לאגף החשכ"ל אין נתונים על הסכום הכולל של ההתקשרויות של משרדי הממשלה ועל מספר ההתקשרויות שאינן מנוהלות במערכת מרכב"ה. כיוון שכך, אי אפשר לדעת מהו חלקן של ההתקשרויות החייבות בפרסום בכל הרכש הממשלתי, המוערך בכ-42 מיליארד שקלים בשנה.

20% ממאות התקשרויות של מטה משרד הבריאות שסווגו כרגישות, סווגו כך שלא לצורך והן לא פורסמו בציבור. למשל, שלוש התקשרויות לצורך אספקה של שירותי בריאות התלמיד בסכום כולל של כ-117 מיליון שקלים. "ממצאי הביקורת מלמדים כי משרד הבריאות עשה שימוש לא ראוי באפשרות לסווג התקשרויות כרגישות, ובכך מנע מהציבור מידע חשוב הדרוש לו בין היתר כדי לבקר את פעולות המשרד. פעולתו של המשרד אינה מתיישבת עם תכלית חוק חופש המידע".

נמצא כי 26 מ-33 (78%) מהתקשרויות שמשרד התחבורה סיווג כרגישות בשנת 2016 – לא היו רגישות ועל המשרד היה לפרסמן. 48 התקשרויות שמשרד הפנים סיווג כרגישות בשנת 2016 לא היו רגישות ואפשר היה לפרסמן. "סיווג התקשרויות אלו כרגישות מעלה חשש שמשרד הפנים משתמש שלא לצורך בטענת הרגישות כדי להימנע מפרסום התקשרויות כנדרש", נכתב.

"משרדי התחבורה, הבריאות והחינוך והמשרד לשירותי דת לא פרסמו מידע לציבור כנדרש על הסכמים שעליהם חתמו או על היתרים שנתנו לגוף פרטי להשתמש במשאב ציבורי. בכך נפגעה זכותו של הציבור לקבל מידע על זכויות שהעניקו משרדי ממשלה לגופים פרטיים ולערוך בקרה על מהות ההסכמים", מצוין בדו"ח.

הובלת תחום הממשל הפתוח בישראל

באפריל 2012 החליטה הממשלה להצטרף לשותפות בין-לאומית לקידום ממשל פתוח. על פי ההחלטה הוקם פורום לממשל פתוח ובראשו שר משרי הממשלה. מאז מונה, התכנס הפורום חמש פעמים בלבד. הפורום לא פרסם כל מסמך רשמי או המלצה בנוגע לתכניות לקידום הממשל הפתוח בישראל, כנדרש בהחלטת הממשלה. ועדות משנה של הפורום לא עסקו באחד מתפקידיו המרכזיים – מעקב אחר קידום תכנית הפעולה לממשל פתוח במסגרת מחויבות הממשלה לשותפות לממשל פתוח.

חוקרים מטעם השותפות הבין-לאומית הסיקו שתכנית הפעולה לממשל פתוח לשנים 2017-2015 "אינה שאפתנית, ואינה מבטיחה מיצוי הפוטנציאל של ישראל בתחום הממשל הפתוח". שתיים מתשע המשימות שהממשלה התחייבה לבצע לא כללו יעדים מדידים וספציפיים שבאמצעותם אפשר היה למדוד את התקדמות הביצוע.

"על משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלא פרסמו את הדו"ח השנתי כנדרש בחוק חופש המידע, לפרסם בהקדם את דו"חותיהם ולהקפיד להמשיך לפרסמם במועד", מסכם המבקר.

"על משרדי הממשלה ויחידות הסמך להקפיד לדווח ליחידה לחופש המידע על יישום חוק חופש המידע במועד. יש לוודא כי בקשות מידע ייענו בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בחוק חופש המידע. על המנכ"לים של המשרדים האלה לוודא שפעולות משרדיהם בתחום הזה נעשות בהתאם להוראות הדין.

לנוכח ממצאי הביקורת, המלמדים על קושי לאכוף לעתים את חובת המענה על משרדים מסוימים, ולנוכח הגדרת שישה משרדי ממשלה כ-"רשויות מפֵרות", על משרד המשפטים, האחראי לביצוע חוק חופש המידע, לשקול דרכים יעילות לפעולה כאשר משרד ממשלתי נמנע באופן שיטתי מלקיים כנדרש את החובות המוטלות עליו בדין בטיפולו בפניות של הציבור לקבלת מידע. על משרדי הממשלה להקפיד לפרסם את התשובות לבקשות מידע שאפשר לפרסמן לפי החוק באתר האינטרנט הייעודי לחופש המידע".

"על רשות התקשוב הממשלתי לקבוע יעדים מדידים ואף מאתגרים לביצוע המשימות שעליהן היא תתחייב לבצע בתכנית עתידיות לממשל פתוח".