מקדמים חדשנות במגזר הציבורי
באחרונה קיימה מיקרוסופט (Microsoft) ישראל את כנס InnoGov, הכנס השנתי שלה לחדשנות במגזר הציבורי. באירוע שהתקיים במלון אוריינט בירושלים, השתתפו כ-200 בכירים ממשרדי הממשלה, העיריות והחברות הממשלתיות. בכניסה לאירוע הציגה מיקרוסופט מיצגי VR ו-AR ואפשרה למשתתפים להתנסות במשקפי VR.
בכנס השתתפו: טל שטיינמן, סמנכ"לית המגזר הציבורי במיקרוסופט ישראל; אסף רפפורט, מנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל; אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים; יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה, ובכירים נוספים. באירוע הרצו נועם מנלה, מרצה וחוקר בתחומי חדשנות ויצירתיות, שהרחיב בנושא "תפיסת עולם חדשנית" וסיפר על השפעת הרשתות החברתיות ועל עבודתו עם ארגונים שמושפעים מקריסת הפרדיגמות של העולם הישן. ד"ר אלכס קומן, מומחה ליצירת ערך וחדשנות הרחיב בנושא הכלכלה החדשה בעידן המהפכה הרביעית.
שטיינמן פתחה את הכנס ואמרה כי "האחריות של ענקיות הטכנולוגיה, היא להמשיך ולהיות שותפות אמיתיות של משרדי הממשלה, העיריות, החברות הממשלתיות, העסקים הפרטיים ובעיקר של מערכת החינוך- במסע שלהם אל העולם הדיגיטלי. לשתף אתכם בבנצ'מרק האדיר שיש לנו, בידע ובמידע מהנעשה במדינות אחרות בעולם ולהמשיך ולפתח את האקו-סיסטם יוצא הדופן, המאפיין בצורה כה יחודית את ישראל".
שטיינמן הוסיפה כי "על מנת לשמור על מידת התחרותיות שלנו כמדינה – אנו צריכים להיות בחזית הטרנספורמציה הדיגיטלית. לשם כך הוקמו בהחלטות ממשלה רשות התקשוב הממשלתית, רשות הסייבר וישראל דיגיטלית. לכל אלה תפקיד חשוב ביצירת והובלת השינוי אשר יאפשר לישראל להמשיך ולהיות ממוקמת כאחת המדינות המובילות בעולם בשירותים דיגיטליים ובחדשנות".
לדברי פראנק, "לפני שמטמיעים טכנולוגיה – צריכה להשתנות הגישה והפרדיגמה. התפישה של הממשלה משתנה מכזו הרואה את הממשלה במרכז, כגוף שהוא מונופול, לתפיסה השמה את האזרח במרכז. המדינה ככלל משנה את התפישה מדיגיטציה של תהליך, לתפישה של תהליך דיגיטלי".
בנוסף, סיפר פראנק כי רשות התקשוב הממשלתית מובילה תפיסה של Mobile First וכן מדיניות של Ask Once – מדיניות בה האזרח יישאל פעם אחת על המידע, והמידע ישותף בין רשויות הממשלה – בהסכמת האזרח.
רפפורט, הרחיב בנושא "כיצד הטכנולוגיה תשפיע על מידת התחרותיות של ישראל" ואמר כי "לכל גופי המידע פה יש פוטנציאל אדיר של חדשנות. ישראל נמצאת במצב די טוב בהשוואה לכלכלות אחרות בעולם. 5.3 מיליארד דולר זרמו למדינת ישראל בהשקעות בטכנולוגיה השנה – המספר הכי גבוה בין מדינות אירופה".
בנוסף, אמר, "בישראל יש סטארט-אפ לכל 1,800 איש וכן 300 מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות בישראל, כשמרכז הפיתוח של מיקרוסופט הוא בין המובילים שבהם. כולנו אזרחים ורוצים לקיים מערכת ממשלתית הרבה יותר שקופה ופתוחה. הממשלה יכולה להיות 8200 הבאה ולהוביל אקו-סיסטם טכנולוגי בתחומים מסויימים דוגמת תחום ה-Health Care והסייבר".
להוריד משמעותית את היכולת לזייף ולבצע הונאה
אסף יעקבי, CTO וסמנכ"ל החטיבה הטכנולוגית של מיקרוסופט ישראל, ודותן נאמני, מנהל קבוצת הממשלה במיקרוסופט ישראל, הציגו פרויקטים חדשניים שעושה מיקרוסופט במיגזר הציבורי ברחבי העולם.
יעקבי אמר כי "הטרנספורמציה הדיגיטלית לא עוצרת רק בתחומי מתן השירותים, אלא גם בדיגיטציה תוך-ארגונית ובאפשרותה להעצים את ההון האנושי בתוך הארגון, באמצעות הטכנולוגיה וכן להוזיל ולייעל את תפעול התהליכים בארגון. בנוסף הטכנולוגיה יכולה לעבור מתהליך המעביר מוצרים ושירותים לדיגיטל, לפלטפורמה ליצירת תהליכים חדשים".
נאמני הדגים תהליכים של איסוף מידע תוך שימוש בבינה מלאכותית וניתוח נתונים בעולמות החקלאות – עד הפקת תובנות עסקיות. כמו-כן, הדגים נאמני כיצד ניתן לטפל במחלת עיניים נדירה אצל חולי סוכרת, המאובחנת באמצעות טכנולוגיות של Machine Learning.
במושב שעסק בטרנספורמציה הדיגיטלית במשרדי הממשלה בהנחיית דנה ויס, סיפרה עו"ד פלמור על הטרנספורמציה הדיגיטלית שעבר אגף רישום והסדר המקרקעין (הטאבו) מגוף בירוקרטי מסורבל, לגוף ידידותי לאזרח בזכות הפיכת הטאבו לדיגיטלי ברשות המקרקעין.
במושב שעסק בסיפורי הצלחה במגזר הציבורי בישראל, השתתפו עו"ד שלומי אייזנר, מנהל אגף רישום מקרקעין, וששון סופרי, ראש אגף מערכות מידע במשרד המשפטים, שסיפר על המהלך שנעשה בסיוע מיקרוסופט ישראל.
לדבריו, "מאות אלפי פעולות של רישום בשנה מתבצעות בטאבו. כל ביקור בטאבו ארך לאזרח כארבע שעות. ארבעה חודשים לקח עד לרישום מכר. הגידול בפעולות הנדל"ן בארץ, הצריך שינוי בחשיבה ובתפיסה. מיפינו את כל השירותים שהטאבו נותן לאזרחים. כיום אין צורך בנייר ברישום מכירה של נסחים מאושר על-ידי הטאבו באתר האינטרנט. בנוסף יצרנו ממשקים דיגטליים עם כל הגופים המעורבים בתהליך הרישום בטאבו כמו רשות המקרקעין, בנקים, מרשם האוכלוסין, רשויות מקומיות. אנחנו מייתרים את העבודה הידנית ומייעלים את התהליכים ברישום הטאבו. הורדנו כ-200 אלף מבקרים מהטאבו. החתימה הדיגיטלית הורידה בצורה משמעותית את היכולת לזייף ולבצע הונאה".
לייצר פיקוח חזק על צוברי הגז
הפתרון הוקם על בסיס פלטפורמת הענן של מיקרוסופט, Azure, שאפשרה Time to market מהיר, פלטפורמה מאובטחת תוך שמירה על פרטיות ונוחות של פיתוח בשירות שהוא ענני לעומת פיתוח On Premise שהיה יכול להיות יקר, ארוך ולא מספיק מאובטח.
נציגי משרד האנרגיה סיפרו על פרויקט לייעול תהליכי בקרה ופיתוח שבנו ביחד עם מיקרוסופט ישראל. חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק והגז בישראל, סיפר על הטרנספורמציה הדיגיטלית של צוברי הגז. ניר צנטנר, ראש אגף מערכות מידע במשרד האנרגיה סיפר כי "עולם צוברי הגז הביתיים, היה תהליך ידני בניירת הדורש המון תקנים ורגולציה. מדובר בכשלושה מפקחים האמונים על תקינותם של 87 אלף צוברי גז ביתיים. היה קושי רב בניהול בקרה אפקטיבית של התהליך. אנחנו יצרנו מערכת הנשלטת באמצעות טאבלט, והכל עובר בצורה דיגיטלית למערכת משרדית, שיודעת לאתר חריגות בטיחות. זה עזר לנו לייצר פיקוח חזק על צוברי הגז".
גלי שחר-אפרת, סמנכ"לית פיתוח חברתי-עסקי בקרן ר"שי, דיברה על פוטנציאל ההשפעה של המהפכה הדיגטלית על צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז. את האירוע סיכמה שירה לב עמי, מנהלת אגף בכיר לבריאות דיגיטלית ומחשוב במשרד הבריאות, שסיפרה על הנעת תהליכים דיגיטליים בממשלה. לב עמי שיתפה מנסיונה כיצד הופכים חזון למציאות במגזר הממשלתי, תוך התמודדות עם חסמים בירוקרטיים והתהליכים מורכבים. לב עמי ציינה כי המנועים החשובים ביותר להצלחה בקידום חדשנות הם אומץ, חשיבה יצירתית, שותפות עם כלל הגורמים העסקיים במשרד ושותפות אסטרטגית עם גוף טכנולוגי מוביל.