פייסבוק מנסה להכניס יותר שקיפות לקווים המנחים של פועלה

אם תהיתם אי-פעם איזה סוג של דברים פייסבוק (Facebook) רוצה שלא תעשו בעת השימוש בפלטפורמה שלה, כעת אתם מקבלים סופסוף מושג כזה, ודי מפורט, יש להודות. לראשונה מאז שנוסדה בפברואר 2004, הרשת החברתית הגדולה בעולם מפרסמת הנחיות מפתח מפורטות למה שמקומו בשירות שלה, ומה לאו, והיא עושה את זה ב-27 עמודים, לא פחות.

במסמך שלה מפרטת הענקית כי אינה מרשה למשתמשיה לפרסם איומים אלימים או להדהד אלימות מינית על הפלטפורמה; היא אוסרת על משתמשים לקדם טרור או צייד של מינים ביולוגיים שנמצאים בסכנת הכחדה; היא לא מתירה לקנות או למכור דרכה מריחואנה או סמים אחרים; אוסרת על מכירת כלי נשק; מחרימה רישום מחירי תרופות מרשם והצעתן למכירה למשתמשיה; היא תסלק תכנים שכוללים הוראות לפגיעה עצמית מכל סוג, כולל פציעה עצמית מינורית; היא לא מרשה לתאר קטינים בהקשר מיני; היא בהחלט לא מעוניינת שרצח ופשיעה בכלל, יפורסמו אצלה או ישודרו בלייב.

פייסבוק כבר אסרה את מרבית הפעולות הללו בדף קודם של "סטנדרטים קהילתיים", ששרטט את העקרונות שלפיהם פועלת החברה והפלטפורמה בקווים יותר כלליים, אבל במסמך ששחררה אתמול (ג') היא נכנסה לפרטי הפרטים של החוקים והכללים שלה, תוך ניסיון מובהק להיות יותר שקופה וברורה, הן בעבור משתמשים, והן לעיני המחוקקים.

קשה במיוחד היא עבודת הסורקים

הסטנדרטים הקהילתיים המעודכנים ישקפו את הכללים שעל אכיפתם אחראים 7,600 מנהלי תוכן הסוקרים פוסטים מפוקפקים או מסומנים, ושתפקידם לקבוע אם יש להסיר אותם מהפלטפורמה, אם לאו, ולפעמים גם להחליט האם התוכן המסוים שהוסר מצריך פנייה לרשויות החוק.

עיון בהנחיות המפורטות מספק מושג אודות הקושי הגלום בעבודה של מנהלי התוכן בפייסבוק. אלה אנשים שצריכים לקרוא ולצפות בחומרים שזוהו או סומנו כלא ראויים, ואז להחליט, למשל, אם סרטון ספציפי עלול לגרום להפרעות אכילה או שכל כוונתו היא לעזור לאנשים. הם גם נדרשים לקבוע שרירותית מה חוצה את הקו האדום המפריד בין בדיחה להטרדה, מתיאוריה תאורטית לאיומים ישירים, וכן הלאה.

מנהלי התכנים של הענקית עובדים ב-40 שפות, כשמטרתה של פייסבוק היא להגיב על דיווחים על תוכן מפוקפק בתוך 24 שעות. אבל החברה אומרת שהיא לא קבעה מכסות או מגבלות זמן שלפיהן אמורים מבקרי התכנים לפעול.

לא רוצחי המונים – כן רוצחי בודדים

הסטנדרטים שמופיעים בקווים המנחים של פייסבוק לא השתנו, אבל הפרטים הרבים חושפים כמה נושאים מעניינים – כך למשל, העלאת תמונות של שדיים נשיים מקובלת במקרים מסוימים, כגון בתיעוד הנקה או בציור – אבל לא באחרים.

כך למשל, המסמך מפרט גם מה נחשב לניצול מיני של מבוגרים או קטינים, אבל משאיר מקום לאסור עוד צורות של אביוז, אם יקרו.

מאחר שפייסבוק אינה מאפשרת לרוצחים סדרתיים להשתמש בשירות שלה, הסטנדרטים החדשים שלה אפילו מגדירים את המונח עצמו, ומפרטים שמדובר במי שביצע שני מעשי רצח או יותר ב"תקריות או במיקומים מרובים". אבל, משום מה, אין לה בעיה שמי שביצע רק רצח אחד יהיה חבר שלה.

פרסום צילומי התעללות בחיות – מותרת או אסורה?

לאורך השנים נתפסה פייסבוק שוגה בניהול התוכן שלה, ובגדול. כך למשל, ארגוני זכויות אדם אומרים כי פייסבוק לא התייחסה מספיק למה שמכונה דיבור שנאה (Hate speech) ולהסתה לאלימות נגד מיעוטים מוסלמים במיאנמר.

ב-2016, פייסבוק חזרה בה ואף התנצלה לאחר שהרשת החברתית הגדולה בעולם הסירה את התמונה זוכת הפוליצר ילדת הנפלם (או The Terror of War), ובה נראית קים פוק הוויאטנמית בת ה-9 נמלטת עירומה וזועקת מזוועות ההפצצות במלחמה ב-1972. הסיבה להורדת התמונה האייקונית הייתה 'עירום' ופייסבוק התעקשה בתחילה שאינה יכולה ליצור מצבים יוצא דופן בהתייחסותה לתמונה מסוימת של ילד עירום. אך לאחר הרעש התקשורתי פייסבוק וויתרה ואמרה כי לתמונה יש "חשיבות גלובלית" והתירה את הפרסום המסוים.

בכלל, כדאי לזכור שמה שנראה כמו הפרה לאדם אחד יכול להיתפש באופו אחר לגמרי בעיניי אדם אחר. כך לדוגמה תמונות של התעללות בבעלי חיים אמורות להיות מותרות לפרסום בפייסבוק כאשר הן מכוונות למשוך תשומת לב לבעיה, ולא יוסרו מהשירות. אבל לפני מספר שנים התלונן ארגון PETA שמגונן על זכויות בעלי החיים ברחבי העולם כי פייסבוק הסירה את אחת התמונות הגרפיות יותר שפרסם, ושכללה חלקי פגרים שהושלכו, כשלמעשה מטרת הארגון היא למנוע שימוש בבעלי חיים כפרודוקטים וחומרי גלם בתעשייה, ולשם כך הוא מאמין שיש לחשוף את הזוועות לעיניי בני האדם.

פרסום המסמך לא קשור לפרשית דליפת המידע

מוניקה ביקרט, ראש מחלקת המוצרים והמלחמה בטרור של פייסבוק, אמרה כי ריכוז ופרסום ההנחיות הציבוריות המפורטות נמצאים בתכנון אצל הרשת החברתית הדומיננטית מזה זמן רב. "הייתי בתפקיד הזה חמש שנים ורציתי לעשות את זה כל הזמן", אמרה. לדבריה, תובנות הפרטיות האחרונות של פייסבוק שהגיעו בעקבות חשיפת שערוריית קיימברידג' אנליטיקה (Cambridge Analytica), ושהכריחו את המנכ"ל, מארק צוקרברג, להעיד במשך 10 שעות לפני הקונגרס, לא היו אלו שגרמו לשחרור מסמך ההנחיות כעת. לדברי ביקט, המדיניות היא מסמך מתפתח, ועדכונים בו מתפרסמים מדי שבוע.

פייסבוק מקווה שהפירוט יספק למשתמשים שקיפות בנוגע לפוסטים או קטעי וידיאו שעליהם הם דיווחו ולא הורדו, או בכלל על מה מומלץ לדווח ועל מה אין טעם לטרוח בסימון.

לדברי ביקרט, אחד האתגרים הוא להתאים את אותו מסמך קווים מנחים להרבה "סטנדרטים קהילתיים" ברחבי העולם, כי למשל מה שיעבור כעירום מקובל בסקנדינביה אם יפורסם במקומות אחרים, כמו בארה"ב או במדינה ערבית, למשל, במרבית המקרים לא יכול להתפרסם ולהתקבל על דעת הקהל.