"עד כה עיקר פעילות ה-CERN היתה מחקרית – כעת נשלב את התעשייה"

"עד היום עיקר הפעילות ב-CERN היתה מחקרית, כעת אנו משלבים את התעשייה", כך אמר אמירם פורת, מנהל תוכניות אקדמיות בזירת תשתיות, העוסקת בין היתר בהעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה, בעקבות הוצאת קול קורא לחברות ישראליות ב-22 תחומים לשיתוף פעולה עם CERN בפיתוח מערכות הנדרשות למאיץ – שאחר כך ניתן גם למכור לאחרים.

הקול הקורא יתמקד בידע טכנולוגי המגולם במרכיבים בליבת העיסוק במאיץ החלקיקים CERN והמשמש בפיתוח, בתיכון, או בייצור של מגוון מוצרים כגון: רכיב, חומר גלם, תהליך ייצור, שיטת תיכון, תקן וכו', ובלבד שפוטנציאל המסחור שלהם רלוונטי לתעשייה ישראלית.

רשות החדשנות תשתף פעולה עם המאיץ ותממן מענק מותנה או מענק מלא לחברות בשיעור של 50% עד 66% בהתאם לסוג ולאופי הפעילות. לאקדמיה תממן הרשות עד 90% מגובה המענק.

מה חדש, הרי חברות ישראליות מעורבות שנים ב-CERN בין היתר בהקמת החיישן ה-"ישראלי" בניסוי אטלס?
"תמיד ישראלים עבדו שם, אבל עד עכשיו עיקר אם לא כל הפעילות היתה מחקרית-מדעית וחברות היו שם כקבלני משנה של האוניברסיטאות (תל אביב הטכניון ומכון ויצמן למדע – א.ב.) אבל היום אנחנו רוצים למנף בדגש על הפעילות התעשייתית ולהפוך אותה לעיקר ולא לצד היותר שולי. לכן ריכוז הפעילות בקול הקורא הזה עבר לרשות לחדשנות, שהיעד העיקרי שלה הוא תעשייתי, מתוך כוונה להגיע כמה שיותר לאפליקציות שהתעשייה יכולה ליישם אותם בשוק".

אז למה דווקא עכשיו?
"לאט לאט התעשיה החלה להתעסק בחומרים ובטכנולוגיות בסדרי גודל קטנים יותר, בדרגת הננו, מבנה מולקולרי ואטומי ופיתוח של טכנולוגיות בסדרי גודל של ננומטרים. בשל כך היכולות של CERN רלוונטיות לתעשייה ולא רק לצרכי מחקר".

"דברים כגון לייזרים בעלי תכונות מיוחדות, תוכנות אינטראקציה של אטומים בתוך החומר, תוכנות שעוזרות לבינה מלאכותית ללמוד, יצירת חומרים דוחי אבק, מעגלים מודפסים רב-שכבתיים ועוד. חלק מהטכנולוגיות רלוונטיות למאיץ עצמו וחלק אחר אלו טכנולוגיות הנובעות מהפעילות במאיץ, לדוגמה כריית מידע וכיווץ נתונים, דבר הנדרש בשל כמות הנתונים העצומה שמפיק המאיץ".

פתחנו שלושה מסלולים, אמר פורת. "שלוש אופציות לשיתוף פעולה. יש את האופציה הקלאסית – מוסד מחקר ישראלי עם CERN; אוניברסיטאות, מכללות או בתי חולים יכולים לעשות פרויקט משותף שזה אפילו מגדיל את מגוון הפעילויות האקדמיות. המסלול השני הוא מסלול משולב של אקדמיה והתעשייה הישראלית מול ה-CERN, והמסלול האחרון – חברות בלבד".

לדברי פורת, "ב-CERN הקימו מנגנון שהמטרה שלו היא לסייע במציאת שותפים, לא צריך להגיע כבר עם שותף. CERN תעזור להם למצוא את השותף".

אהרון אהרון, מנכ"ל הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית. צילום: פלי הנמר

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי "בראשונה הוסכם על שיתוף פעולה במו"פ עם מאיץ החלקיקים הגדול בעולם, CERN. במסגרת הקול הקורא תממן רשות החדשנות פרויקטיי מחקר ופיתוח יישומיים על בסיס משאבי תשתיות וצוותי מחקר של CERN בסך של כשלושה מיליון שקלים. צעד זה הינו חלק מאסטרטגית מימון מו"פ בסיכון גבוה בנושאים העומדים בחזית הטכנולוגיה ובדגש על מחקר בעל פוטנציאל ליישום בתעשייה".

ד"ר אביב זאבי, מנהל זירת תשתית טכנולוגית, רשות החדשנות, הוסיף ואמר כי "שיתוף הפעולה יביא ליתרון משמעותי עבור חברות ישראליות. המטרה היא לזהות הזדמנויות, לבחור פרויקטים בעלי עניין הדדי ותמיכה בגורמים בתעשייה באמצעות טכנולוגיית CERN או במטרה לשפר מוצרים או במטרה לייצר פתרונות לאתגרים בחברה".

"אנו נממן פרויקטים שהוצעו ויבוצעו על ידי שחקני התעשייה בישראל (חברות ומוסדות), תוך פריסת טכנולוגיה או התמחות של CERN. במסגרת זו רשות החדשנות פועלת על מנת להגיע אל השחקנים הפוטנציאליים בתעשייה ולהציע להם להגיש הצעות לפרויקטים. CERN יתמוך במבקשי המענק במשאבים ובמידע על טכנולוגיות הזמינות להעברת ידע".