בית המשפט ברוסיה קבע: טלגרם מוחרמת במדינה

ביום ו' האחרון קבע בית המשפט המחוזי של מוסקבה בטגאנסקי כי יש לחסום את הגישה לטלגרם (Telegram) – שירות העברת ההודעות הפופולרי שבו עושים שימוש קרוב ל-10 מיליון בני אדם ברוסיה, וכמעט 200 מיליון ברחבי העולם – בשל אי-מתן גישה לשירותי הביטחון של רוסיה אל מפתחות ההצפנה של היישום.

פסק הדין נשען על חקיקה, שנועדה לכאורה לצורכי מלחמה בטרור, ושנכנסה לתוקפה בחודש יולי 2016. הפרלמנט הרוסי העביר את מה שמכונה חוק Yarovaya, המאפשר למעשה למדינה לעקוב אחר פעילות התושבים ברשת האינטרנט.

החוק – שלפי מתנגדיו, אמור לאפשר לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להילחם גם במתנגדי השלטון – מחייב חברות אינטרנט הפועלות ברוסיה לספק לרשויות את ה-"מידע הדרוש לפענוח" ההודעות של המשתמשים שלהן. למעשה, החוק מחייב חברות אלה לפעול, לפי בקשת הרשויות, כחלק ממנגנון הפיקוח הממשלתי.

רוסקומנדזור נגד וטלגרם – מאבק ארוך

מאבקם של השלטונות עם טלגרם נמשך יותר משנה, כשהרוסקומנדזור (Roskomnadzor) – רגולטור המדיה של המדינה – מאיים שוב ושוב לחסום את היישום. בשנה שעברה הורו השלטונות לטלגרם להירשם כ-"מארגנת של הפצת מידע" (organizer of information dissemination). משמעות הדבר היא שטלגרם תצטרך לעמוד בחקיקה מגבילה מסוג אחר, למשל החוק שאסר על חברות הרשומות ברוסיה להיות "מארגנות של הפצת מידע" למשתמשים לא מורשים.

בשנת 2017, רוסקומנדזור חסם שלושה יישומי הודעות מקוונים בגין הכישלון שלהם לספק מידע הדרוש בכדי להירשם מול ממשלת רוסיה. תחת האיום הריאלי מאוד של חסימה, הסכימה טלגרם להירשם, אך חזרה ואמרה כי לא תשתף נתונים סודיים של משתמשיה עם הרשויות.

בשנים האחרונות – במה שניראה כתקיפה מאורגנת היטב של זכויות הפרטיות וחופש הביטוי באינטרנט – אימץ הפרלמנט הרוסי שורה ארוכה של חוקים המסדירים אחסון נתונים, ואשר מגבילים באופן בלתי הולם את גישת המשתמשים למידע, ומבטיחים ששפע של נתונים (כולל מידע משתמש פרטי וחסוי) יהיה נגיש לרשויות, לעתים קרובות ללא פיקוח משפטי.

הרשויות ברוסיה איימו שוב ושוב לחסום את פייסבוק (Facebook), את יוטיוב (YouTube) וטוויטר (Twitter) אם לא יעמדו בדרישות החוק. בשנת 2016, נחסם לינקדאין (LinkedIn) בגין אי-ציות לחוק אחסון הנתונים.

רבים תהו כיצד ייאכף חוק Yarovaya, בהתחשב בכך ששירותי העברת הודעות – כולל טלגרם – אינם שומרים יותר העתקים של מפתחות ההצפנה מטעמי ביטחון סייבר. החלטת בית המשפט של היום עונה על שאלה זו: רוסיה אכן מאלצת חברות להחליש את האבטחה של השירותים שלהן, ולהשאיר את המשתמשים פגיעים, לא רק למעקב ממשלתי (עם מעט מאוד אמצעי הגנה משפטיים), אלא גם לסיכונים אחרים, כולל מעקב בלתי מורשה וגנבת נתונים.

תגובתו של דורוב

גורמים בכירים בטלגרם אמרו כבר מזמן שהאפליקציה שלהם מפותחת באופן כזה שבלתי אפשרי לספק לרשויות מפתח אוניברסלי לפענוח הודעות של משתמשי הקצה. בהצהרה אונליין שפרסם ביום ו', המשיך מייסד ומנכ"ל טלגרם, פבל דורוב, להתנגד לדרישותיה של רוסיה, ואמר כי אין בידי הממשלה את האמצעים להעניש את החברה על אי-ציותה.

"בטלגרם יש לנו את המותרות שלא להיות אכפתיים בנוגע לזרמי ההכנסות או מכירות הפרסומות", כתב דורוב, שהוסיף וציין כי "פרטיות אינה עומדת למכירה, אסור להתפשר על זכויות אדם מתוך פחד או חמדנות".

דורוב, יזם רוסי שברח מהמדינה כבר בשנת 2014, השתמש גם בחשבון הטוויטר שלו בכדי להביע את עמדתו וצייץ כי "טלגרם תפעל למען החופש והפרטיות".

הבעת המחויבות הזו חשובה לאנשים מכל העולם המסתמכים על שירותי היישום ושולחים באמצעותו מיליארדי מסרים מדי יום, אבל כעת, למרבית הצער, נראה שטלגרם לא תקבל הזדמנות להגן עוד על החופש והפרטיות של משתמשיה הרוסים.