כיצד הבלוקצ'יין יכול להועיל לארגונים?

בלוקצ'יין הוא אחת ממילות המפתח הבולטות ביותר ב-2018. המילה מוזכרת בעיקר בהקשר של מטבעות דיגיטליים – ראו סערת הביטקוין שחווינו באחרונה – אבל הטכנולוגיה הזו רלוונטית גם לשימושים אחרים, כולל ארגוניים.

השימושים הארגוניים של הבלוקצ'יין עומדים במרכז האקתון שמתקיים בימים אלה באוניברסיטת בר אילן, בחסות החברות GRTH ומיקרוסופט (Microsoft), והוא חלק משיתוף הפעולה בין שתי החברות. בהאקתון, שמתקיים זו השנה השלישית, משתתפים עשרות סטודנטים ויזמים, ושלב הגמר שלו יתקיים במאי.

GRTH מלווה חברות במסע מהעולם המסורתי לעולם הדיגיטל והענן הנתמך בחדשנות וטכנולוגיות מתקדמות. היא מספקת ללקוחות פתרונות מקצה לקצה – הן ברמה העסקית והן ברמה הטכנולוגית, תוך מיקוד בשלושה רבדים עיקריים: שיפור חוויית הלקוח, דיגיטציה של תהליכים עסקיים ויצירה של מודלים עסקיים חדשים.

בפתיחת ההאקתון הסבירו גיל רון, מייסד במשותף ויו"ר GRTH, ואביעד פניגשטיין, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, כיצד ארגונים יכולים לנצל את הבלוקצ'יין לטובתם. אולם לפני כן, הם נתנו הסבר כללי על הטכנולוגיה.

בקצרה, הבלוקצ'יין מבוסס על טכנולוגיה שמאפשרת טרנזקציות בין ארגונים או אנשים באמצעות בלוקים, מבלי שגורם שלישי כלשהו כמו בנק או חברת אשראי מעורב בתהליך. זוהי טכנולוגיה מבוזרת שבה אצל כל אחד מהמשתמשים יש עותק מלא ונאמן למקור של בסיס הנתונים, ובתוכו הנתונים הרלוונטיים של כל הפעולות. זאת, בניגוד לעולמות המסורתיים, שם הנתונים נמצאים במקום אחד, ואצל גורם אחד ובלעדי, או לכל היותר בידי מספר מועט של גורמים, ומאוחסנים על שרתים שנתונים לפריצות.

לכן, ועקב היות כל הבלוקים מתועדים בשרשרת בה כל בלוק תלוי בבלוקים שלפניו, קשה הרבה יותר לפרוץ לעסקאות שנעשות באמצעות הבלוקצ'יין ולנתונים שנשמרים בשימוש בטכנולוגיה זו. רמת האבטחה הגבוהה, יחד עם תהליך קונצנזוס של השותפים ברשת, המבוסס על אלגוריתמיקה המחליפה את הגורם המאשר המרכזי ומבטיחה את אמינות הטרנזקציות ברשת, הן שיוצרות את האמון, החיוני במיוחד לביצוע העסקאות.

הביטקוין, האת'ריום ושאר המטבעות הדיגיטליים בנויים על בסיס הטכנולוגיה הזו – שאגב, בניגוד למה שניתן לחשוב, לא הומצאה בשנים האחרונות, אלא מתבססת על מחקרים שבוצעו כבר לפני כמה עשורים.

"בעתיד, לא נאמין שחיינו בלי בלוקצ'יין"

השניים ציינו שבלוקצ'יין הוא טכנולוגיה פורצת דרך, עד כדי כך שלדברי רון, "יהיו זמנים שבהם לא נאמין שחיינו בלעדיו. אנחנו בפתחה של מהפכה שקוראת תיגר על כל הסדר הכלכלי כפי שאנחנו מכירים אותו בעולם המודרני.. ישנם רבים המשווים זאת להמצאות כמו הדפוס, התעופה ואפילו האינטרנט".

בלוקצ'יין. אילוסטרציה: BigStock

"החשיבה על הבלוקצ'יין שונה לגמרי מהחשיבה מאחורי המערכות הסטנדרטיות, ולכן אנחנו מקיימים את ההאקתון. אנחנו נותנים אמון בעתיד של הבלוקצ'יין, כולל לעסקים, והחזון שלנו הוא להוביל את השינוי מהעולם המסורתי לעולם הדיגיטל והענן", אמר רון.

לדברי פניגשטיין, "אנחנו עומדים בפני פריצה בבלוקצ'יין. הטכנולוגיה הזו תפרח בשנה-שנתיים הקרובות. צריך לחשוב איך לממש באמצעות הטכנולוגיה הזו פתרונות שהם מעבר למטבעות הדיגיטליים – פתרונות עסקיים, בעולמות כגון שרשראות אספקה ותהליכים פיננסים – ולקדם באמצעותם את הארגונים ואת העולם".

חוזים חכמים

אחד השימושים הבולטים בטכנולוגיית הבלוקצ'יין בארגוני אנטרפרייז הוא הפיכת הנתונים הארגוניים לנכסים דיגיטליים וביצוע חוזים חכמים בין הארגונים, על כל השלבים של חוזים אלה. פניגשטיין מנה את היתרונות של הטכנולוגיה הזו לארגונים: העדר הגורם המתווך, האבטחה הטובה יותר, העובדה שאין במטבעות הדיגיטליים כמעט השבתות (ובפרט לא באת'ריום) והאמינות של הבלוקצ'יין – יתרונות שארגונים רבים מבינים, כולל גופים "שמרניים" יותר כמו בנקים.

עם זאת, יש בטכנולוגיה הזו גם חסרונות, בהם זמני סגירת הבלוקים במטבעות הדיגיטליים: בביטקוין, בלוק נסגר בכל כ-12 דקות – זמן נצח במונחים ארגוניים, לעומת בסיסי נתונים "רגילים", שמבצעים אלפי טרנזקציות בשנייה. מכאן שאפילו זמן סגירת הבלוק באת'ריום, שעומד על כ-12 שניות, לא תמיד מספיק. חסרון נוסף הוא המחיר הגבוה של ניצולת החשמל של הביטקוין – שבכל כרייה שלו, שוות ערך לניצולת החשמל של עיר כמו לוס אנג'לס במשך כשנה – והעובדה שאין החזר ממשי על ההשקעה הזו (ROI).

מה כדאי להבין לפני שעוברים להשתמש בבלוקצ'יין?

לדברי פניגשטיין, ארגונים שרוצים לעבור להשתמש בבלוקצ'יין צריכים להבין קודם כל למה הם רוצים לעשות זאת ולאחר מכן להחליט על איזו רשת בלוקצ'יין הם רוצים לעבוד. ישנן שלוש רשתות, שמחולקות לפי מידת חשיפת המידע בין חברי הקהילה: הרשת הציבורית, שמעצם שמה היא גם החשופה ביותר; הרשת הפרטית, החשופה פחות; וזו האמצעית, שנקראת קונסורציום. רשת זו מדמה את הרשת הציבורית, אבל היא רשת בין ארגונית, שהשותפים בה בונים אותה ביניהם, באופן מאובטח ובהסכמה, מבלי שהיא חשופה אל העולם.

רון המשיך ואמר כי "יש ארבעה דברים מרכזיים שארגונים צריכים לדעת לפני שהם יוצאים לפרויקט מבוסס בלוקצ'יין: לבחור את הסצנריו הנכון, כדי לפתח מערכת נכונה על גבי הטכנולוגיה; לבחור את הטכנולוגיה הנכונה; לראות איך עוברים מחשיבה של Workflow למערכת מבוססת חוזים חכמים; ולהבין איך משלבים את פתרון הבלוקצ'יין בתוך הארגון".

לדבריו, "כדי לדעת מהו הסצנריו הנכון, על ארגונים להבחין האם יש יותר משחקן אחד, האם התהליך חוצה ארגונים (Cross boundaries); לראות האם כל אחד מהשחקנים ברשת מבצע מניפולציה אמיתית ומשמעותית על הנתונים; לוודא שאכן אנחנו מצליחים להחליף את הצורך בשחקן אחד משמעותי ויחיד בקביעה של אמיתות ושקרים; ולראות האם יש תהליכי אישור ידניים שניתן להליפם לתהליך אוטומטי בבלוקצ'יין, וכי לא כל תהליך שכזה אפשר למחשב – בגלל הרגולציה וסיבות נוספות".

הוא ציין את הפתרון של מיקרוסופט, שמבוסס על הענן של הענקית, Azure, במתכונת בלוקצ'יין כשירות (BaaS). "הוא מאפשר תשתית מלאה של בלוקצ'יין על הענן עם קונפיגורציה יחסית פשוטה ובלחיצת כפתור", אמר. "מיקרוסופט תומכת בקהילת הקוד הפתוח ועובדת על פרויקט COCO, שהוא משנה משחק בכל מה שקשור בבלוקצ'יין לעסקים".

לסיכום אמר פניגשטיין כי "אנחנו מצויים בהתחלת הבשלות של עולם הבלוקצ'יין, וחברות גדולות רבות כמו מיקרוסופט ויבמ (IBM) כבר נכנסו לתחום. הצפי של האנליסטים ל-2030 הוא הכנסות של כמה מאות מיליארדי דולרים בשנה מעולם זה, כשכיום אנחנו עומדים רק על עשרות בודדות של מיליונים. מכאן שהדרך עוד ארוכה – אבל בטוחה".