"הבינה המלאכותית נכנסת לרשתות החברתיות ולארגונים"

"הבינה המלאכותית נכנסת לרשתות החברתיות ולארגונים והופכת את העבודה מאוטומטית לאוטונומית", כך אמר ד"ר אלון הסגל מהמרכז ללימודים אקדמיים במפגש פורום ניהול ידע של אנשים ומחשבים.

ד"ר הסגל גם חבר בוועדת המקצוע לבגרות בתחום האנליזה הדיגיטלית בשיתוף עם יחידת 8200. לדבריו, "כולם מדברים היום על חדשנות וחדשנות מבוססת היום על ידע – אנו בעידן של מעבר ממידע לידע בזכות הבינה המלאכותית שהתחילה להיכנס בצורה אינטנסיבית לרשתות החברתיות ולארגונים. מעבר לאפשרות למכן מערכות מורכבות יותר, ניתוח המידע הצבור בפורטלים, בדוא"ל ובמאגרי המידע הארגוני ביחד עם המידע שברשתות החברתיות, מאפשר מודלים עסקיים חדשים".

"כיום החברות בעלות שווי השוק הגבוה הן חברות שהמידע הוא הנכס המרכזי שלהן", אמר הסגל. "בעיקר מדובר בחברות כלכלה שיתופית. אין להן כמעט נכסים פיזיים אבל המידע שהצטבר אצלן שווה המון. הן לוקחות תחום, מבינות היכן מאגרי המידע של אותו תחום, מנתחות אותם ומספקות ערך ללקוח".

"אבל יש בעיה – כ-40% מכל המידע שאספנו כלל לא מדויק. רק 20% מההחלטות שלנו מבוססות על המציאות. דוגמה לכך היא חוקים בכנסת עוברים בהחלטות לפי אינטואיציה, בלי קשר להמלצות של מרכז המחקר המצוין של הכנסת. נדרשת איפה דרך להעביר את הידע שהצטבר אצל עובדים למערכות בינה מלאכותית כדי שאלו תוכלנה להתבסס על ידע אמיתי".

לדברי הסגל, "המחשוב התבוני כבר מחליף עיסוקים רבים כגון חיפוש חומרים ותקדימים עבור עורכי דין, ומחליף את המתמחים. מנוע וולפרם אלפא (Wolfram|Alpha) מאפשר לעשות תרגילים במתמטיקה ולקבל את כל הדרך, לא רק את התוצאה הסופית. הנתונים לא הוזנו למחשב. במקום זאת הוא קיבל קישורים למאגרי מידע, למד אותם ויכול לענות על שאלות אפילו ברמה של תואר ראשון במתמטיקה".

"ה-AI לא המציא ידע אלא סרק הרבה מאוד מקורות מידע שקיימים בארגונים ובחוץ, קיבץ בצורה נכונה על פי האלגוריתם, בצורה הגיונית רציונלית ונתן חוות דעת. "כדי להשיג את הידע, יש לשמור על האדם בלופ." סיכם ד"ר הסגל.

ענבר גת-שחם, מנהלת שותפה, Improve-IT. צילום: יח"צ

ענבר גת שחם, מנהלת שותפה ב-Improve-IT דיברה על מיקרו-למידה בעידן שבו הלימוד נמשך כל החיים. "משהו קרה לזמן. פעם היינו יושבים כותבים מכתבים, גלויות. כשנסעתי לטיול הגדול, אחותי הצעירה היתה מסכמת לי את מלרוז פלייס, היא היתה כותבת עמודים שלמים, שולחת להודו, והייתי קוראת אחרי הרבה חודשים. בשנת 2000 כשחוקרים בדקו את ריכוז הזיכרון שלנו – דיברו על 12 שניות. ב-2013 כבר דיברו על שמונה שניות. לשם השוואה, דג זהב מתרכז בדבר אחד כתשע שניות – אפילו טוב מאיתנו".

"אנו רוצים להשיג יותר בפחות. ריבוי משימות, זמן קצוב, קושי ביצירת סדרי עדיפויות, עולם עתיר ידע, צורך בניהול הידע ושימורו בראש של העובד וגם בתוך הארגון. היום המוח לא מאכסן פרטי מידע אלא אינדקסים – איפה אפשר למצוא כל דבר".

מה שהשתנה, אמרה גת שחם, "הוא האופן בו אנו לומדים – האופן בו אנו מחפשים מידע, האופן שבו אנו זוכרים, חושבים, מתייקים מידע, האופן בו אנו צורכים מידע. אחד מסוגי הסרטונים הנפוצים ביוטיוב (YouTube) הם סרטוני ההדרכה – סרטונים קצרים של שלוש-שש דקות שבהם מסבירים כיצד לעשות פעולה מסוימת, בין אם על ידי בלוגרים שזה תחביבם ובין עם על ידי החברות שמעבירות את מערכות ההדרכה על מוצריהם מספרים לסרטונים".

"באמצעות שימוש מושכל בטכנולוגיות אנו יכולים ללמוד יום יום בזמן ובמקום הנוחים לנו. עלינו לקחת אחריות על הלמידה. התועלות של מיקרו למידה – ניצול מירבי של תשומת הלב הקצרה של הלומד, מאפיין שימוש בתוכן מזוקק ורלוונטי בלבד, פתיחת הזדמנויות חדשות לזמן ולעיתוי הלמידה למידע במופעים גמישים".

לירון מלצר, מנהל ידע בעיריית ראשון לציון, ביצע סדנת משחקי תפקידים בהם התנסו משתתפי הפורום בהתאמת הערוצים השונים להקשרים השונים. לעיריית ראשל"צ יש סוגים שונים של לקוחות – עובדי העירייה מחד וגורמים חיצוניים ובהם התושבים, בעלי עסקים עובדים ומבקרים בעיר.

"ביצענו סדנה עם משחקי תפקידים בהם חווינו כיצד ניתן להתאים את הערוצים לצרכים השונים ולהקשרים השונים בהם נמצאים הלקוחות ובתוך כך סייענו לעיריית ראשון לבנות את מפת הערוצים הדיגיטליים שלה".

ד"ר מוריה לוי מנכ"לית ROM Knowledgeware. צילום: ניב קנטור

ד"ר מוריה לוי, מנכ"לית ROM Knowledgeware, דיברה על המהפכה הדיגיטלית – המציאות המתחדשת ועל הטרנספורמציה הדיגיטלית שאנו חווים בעקבותיה.

לדבריה, "המציאות החדשה נובעת מתחרות מורכבת עם מתחרים שעובדים אחרת עם לקוחות שכבר אינם רק ללקוחות אלא גם שותפים וקובעי דרך, עם חדשנות שנמצאת בכל רבדי השדרה של הארגון, חדשנות מסוגים שונים (שירות מוצר ניהול פיתוח) ובמחלקות שונות בארגון ולא במחלקה אחת מסורתית. הצעת הערך מתבססת על צרכים משתנים תכופות ובתוך כל אלה החברות חייבות להשתנות".

"על הארגונים להשתנות בדרך הצעת הפתרון. עקרי השינוי כוללים חדשנות קטנה, התנסותית ובלתי פוסקת. ההחלטות נהיות קטנות, מרחב ההפסד נהיה קטן ואז אני יכולה להרשות לעצמי לנסות", אמרה.

"מארגונים המנהלים נתונים מובנים בלבד, אנו חווים מעבר לניהול של מידע לא מובנה. ארגונים שואלים את עצמם יותר ויותר, איך הנתונים יכולים להפוך לערך מוסף המשרת את החברה. החדשנות השתנתה", אמרה לוי. "כעת מארגונים המקבלים החלטות ומשקיעים הון בנתיבי חדשנות מוגדרים, החברות עברו לניסויים רבים שבעקבותיהם מתקבלות ההחלטות. כבר מותר לטעות, וזה חלק מהתהליך. אתגר החדשנות עבר מפיתוח פתרונות לאיתור הבעיות הנכונות בהם כדאי להתמקד ודווקא אותן לפתור".