ד"ר עוזי מלמד, מכון מופ"ת: התיקשוב במערכת החינוך עדיין מדשדש – יש עוד הרבה עבודה

"לתיקשוב בחינוך יש עוד דרך ארוכה לעשות, בינתיים זה עדיין לא נעשה. הכנסת התיקשוב לעולם החינוך וההוראה היא בבחינת תחום שעדיין מדשדש", כך אמר ד"ר עוזי מלמד, יו"ר הוועד המנהל של מכון מופ"ת. ד"ר מלמד שימש כיושב ראש מופ"ת 2010 – הכנס השנתי לתיקשוב בחינוך ובהוראה. הכנס, הנערך זו השנה השניה, התקיים היום (ג') במכון מופ"ת בקריית החינוך בתל אביב. לכנס, שנערך בהפקת אנשים ומחשבים, הגיעו מאות אנשי חינוך ותיקשוב בעולם החינוך, והנושא שנדון בו השנה היה "רשתות חברתיות ועולם החינוך".

לדברי ד"ר מלמד, "המטרה היא שבאמצעות התיקשוב, התלמידים יצברו מידע, ינברו במידע, יבחרו את החלקים הנחוצים להם ויעשו בהם שימוש". הוא הוסיף, כי מטרה נוספת היא התקשורת הבין-אישית. "באמצעות הטמעת מערכות תיקשוב במערכת החינוך, ניתן לקרב את המורה והתלמידים, וליצור מגע אישי קרוב יותר", אמר ד"ר מלמד. הוא ציין כי בישראל, כמו בעולם, "תחום התיקשוב עדיין מדשדש, ומנסים להשיג את המטרות שלשמן הוא נעשה, אלא שלא תמיד בהצלחה". לדבריו, "הטמעת מערכות תיקשוב במערכת החינוך דורשת מהמורים שינויים "שלא כל כך קל לבצע אותם".

צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר

בהתייחסו לנושא הכנס, הרשתות החברתיות, אמר ד"ר מלמד, כי "הרשתות החברתיות פרצו לעולם לפני שנתיים בסערה. הסיבה להצלחתן, לטעמי, היא שהדיאלוג כמעט ונעלם מן העולם". הוא ציטט מדברי הפילוסוף ואיש החינוך מרטין בובר, שאמר ב-1925, כי "הזיקה החינוכית היא זיקה של דו-שיח. הדוגמה המובהקת לכך היא הוויכוח, בו כל אחד מהצדדים יוצא נשכר, ונגלית האמת לאור". לדברי ד"ר מלמד, "האנשים רעבים לדו-שיח. הרשתות החברתיות לא משמשות ככלי במערכת החינוך, ודרוש לשנות מצב זה ולנצל אותן למרות חינוכיות. הרשתות החברתיות הן כלי ליצירת דיאלוג, והרי החינוך כולו מבוסס על אוותו דיאלוג. הן יכולות לסייע למערכת החינוך על מנת להביא למצב של דיאלוג פורה".

ד"ר מלמד סיכם באומרו ,כי "ניתן לנצל את ה-IT לצרכים חינוכיים לתועלת התלמידים והמורים כאחד".

ד"ר יובל דרור ממכללת נתניה ואוניברסיטת בר-אילן, דיבר על "רשתות חברתיות: בין אקטיביזם ושטותיזם". הרצאתו נסבה על אתר המיקרו-בלוגינג טוויטר ועל השפעת השימוש הנרחב בו על התקשורת הבין-אישית ותקשורת ההמונים. הוא ציין ארבעה אירועים מכוננים שקרו באתר. האחד, באפריל 2009, כאשר השחקן אשטון קוצ'ר הצליח להגיע למיליון עוקבים בטוויטר (Twitter), והשיג בכמה שעות את רשת CNN. כיום, אמר ד"ר דרור, יש לקוצ'ר כבר ארבעה מיליון עוקבים.

אירוע שני קרה באותו חודש, כשאשת הטלוויזיה אופרה ווינפרי הקדישה לטוויטר תכנית שלמה ופתחה חשבון באתר. ביוני שנה שעברה, ציין ד"ר דרור, החלו המהומות באיראן, ובשל חוסר המידע על הקורה שם של אמצעי התקשורת המסורתיים, החלו הם להקשיב ולדווח על המסופר באיראן – בטוויטר. ההוכחה לחשיבות הטוויטר, אמר ד"ר דרור, הייתה כשפקידים במחלקת המדינה ביקשו מאנשי טוויטר שלא להוריד את שרתי האתר, על מנת שניתן יהיה לדעת מה קורה במדינה. האירוע האחרון שציין ד"ר דרור, היה מותו של הזמר מייקל ג'קסון, שפורסם לראשונה באתר הרכילות TMZ, ובעקבותיו החלו הכל מדברים בטוויטר על המוות.

המסקנות מהאמור, אמר ד"ר דרור, הן ש"יותר ויותר אנשים יודעים שהדרך המהירה ביותר להשיג חדשות, להתעדכן וכן לשוחח באופן דו-סטרי, להזין מידע ולא רק לקבלו – היא באמצעות טוויטר. פלטפורמות הניו-מדיה חותרות תחת הרעיון המסדיר של אמצעי התקשורת המסורתיים, אשר פועלים כ-'שומר סף', קובעים מה יסופר ואיך, ומונעים יצירת דיאלוג", אמר.

עוד ציין ד"ר דרור, כי בשל כמות ה-"רעש", משמע ציוצים משעממים וחסרי משמעות, נוצר קושי לעקוב אחר הדברים החשובים, ונוצר ערפל. הוא הוסיף כי "הטוויטר הוא סוג של שיחה, אולם שיחה מסוג אחר, בה התהודה למשלוח ציוץ לא פחות חשובה מתוכן הציוץ עצמו". הוא סיכם באומרו כי "בבסיס שירותי המדיה החברתית עומדת המיידיות. הטוויטר הוא השידור החי במהותו, כולם מחוברים בזמן אמת, מגיבים. ה'כאן ועכשיו' הוא הדבר היחיד שחשוב".