הטובות להיי-טק

יום האישה הבינלאומי הוא יום שבו דנים על מעמד הנשים, בין היתר בכל הנוגע לתפקידי ניהול וקריירה. אמנם יש בענף ההיי-טק – הישראלי והעולמי – כמה וכמה נשים שתופסות עמדות מפתח, אבל לפי הנתונים, חלקן בכלל המועסקים בענף, בכל הדרגים, נמוך בהשוואה לחלקן באוכלוסייה, ויורד ככל שעולים בסולם הדרגות. גם השכר בהתאם. יש אינסוף סיבות למצב הזה – חלקן אמיתיות ואחרות הן בגדר תירוץ למציאות לא שוויונית.

אחת הטענות היא שההיי-טק נתפס כמקצוע גברי, בגלל אופי העבודה, שדורשת שעות רבות – דבר שלא מתיישב עם משפחה וגידול ילדים, שעדיין נחשבים, במידה רבה, "תפקיד" של נשים. אלה שלא מוכנים לקבל את הטענה הזו מתבססים על הנימוק שיש לא מעט נשות קריירה בעמדות בכירות ביותר, בחברות היי-טק מהמובילות בארץ ובעולם, והן מצליחות לשלב בצורה נכונה וטובה בין קריירה למשפחה.

טיעון דומה, אם כי לא זהה, לזה הראשון הוא שנשים לא יכולות לעבוד כל כך הרבה שעות כי הבעל עושה קריירה ו-"חייב להיות בעבודה", ואין מי שיטפל בילדים, בהנחה שפוטנציאל הסיוע מהסבא והסבתא מוצה והם לא יכולים להיות שם כל ימות השנה.

כאן מגיעה התשובה, שקשורה במשהו הרבה יותר רחב: שוויון בנטל בין נשים וגברים. כיום כבר מדברים על זה, במיוחד בחברות היי-טק. יש מקומות שבהם יום או יומיים בשבוע, הגבר, האבא והבעל מסיים את יום העבודה מוקדם מהרגיל, ובאישור ואפילו ב-"פקודה" מהבוס/ית הוא יוצא לטפל בילדיו. כמו כן, במספר רב של חברות היי-טק, בינלאומיות וישראליות, בוטלו כמעט לחלוטין ישיבות "אל תוך הלילה", שמתחילות ב-19:00 ואף אחד לא יודע מתי הן מסתיימות. המנהלים "גילו" שאת אותם התוצרים של הישיבה אפשר להשיג גם אם היא מתקיימת באמצע היום, ואולי אף במהירות וביעילות רבות יותר.

יש גם צעדים שהמדינה צריכה ליזום: למשל, חופשת לידה שוויונית לגמרי לגברים ולנשים.

אפליה מתקנת

קיימות חברות רב לאומיות שבהן יש מדיניות ברורה שמפלה נשים לטובה בכל מה שקשור לתנאי העבודה ולשילובן בפורומים של מנהלים. אריה סקופ, המנכ"ל המיתולוגי של מיקרוסופט (Microsoft) ישראל ומי שהקים את הסניף של חברת הענק בארץ, נהג לומר ללא שום חשש שלעתים הוא מפלה לרעה גבר בתפקיד ניהולי, ובכך גרם לכך שבהנהלת החברה יש אחוז גבוה של נשים. בעקבותיו הלכו לא מעט חברות.

האפליה המתקנת היא, אם כן, אחד המפתחות לטיפול אמיתי בסוגיה של שילוב נשים בתפקידים בכירים בהיי-טק. וכשזה כבר קורה, כמו במקרים של כמה וכמה מנמ"ריות וסמנכ"ליות טכנולוגיה בענף, הן מהוות דוגמה והשראה לנשים אחרות, שחוששות לקבל על עצמן תפקידים תובעניים, ומוכיחות להן שאפשר לשלב בין קריירה לחיים פרטיים.

אלא שהתאמת תנאי ושעות עבודה וסביבת עבודה אינה מספיקה. כדי שיותר ויותר מהנדסות ומנהלות בכירות ימלאו את השורות בהיי-טק, יש צורך להכשיר דורות צעירים שיהוו את הקאדר של הענף. כאן המציאות די עגומה: מספר הבנות שפונות ללמוד את מקצועות המדעים והטכנולוגיה קטן לאין שיעור מחלקן באוכלוסייה, משום שיש לבני נוער רבים תדמית לא נכונה של המקצוע. הוכח שבחטיבות הביניים, שם מתחילים התלמידים להיחשף למדעי המחשב, הבנים נחשבים ל-"חכמים" יותר מאשר הבנות – גם על ידי צוות המורים מחקרים הראו שכאשר מורה נותן משימה או תרגיל לכיתה מעורבת, הוא יעדיף להעצים את הבנים ויחזק את התחושה אצל הבנות שזה לא בשבילן.

לפיכך, החלו בשנים האחרונות להקים מגמות מדעים לבנות, שם הן לומדות בדיוק את מה שלומדים הבנים, אבל בלי הלחצים והתדמיות הלא נכונות. נעשות גם פעולות הסברה בקרב ההורים של אותן בנות, שמשפיעים על החלטתן באיזו מגמה לבחור. השיקולים של ההורים הם לטווח רחוק, והפעולות האלה רוצות לשנות את המסר שהם מעבירים לבנות לא פעם, שלפיו היי-טק אינו מקצוע שאפשר להקים אתו משפחה, כי ברור שהגבר הוא זה שיהיה מהנדס בכיר ולא יהיה בבית אף פעם.

קמפיינים שונים שנעשו בשנה האחרונה מנסים לנתץ את התפיסה המעוותת הזו. ככל שיהיו יותר נשים שיאזרו אומץ וישתלבו במקומות עבודה שסביבת העבודה והתרבות הארגונית בהם מאפשרות קריירה תובענית לשני בני הזוג, כך יגדל מספר הנשים שיצטרפו למעגל המועסקות בהיי-טק, ובפרט בתפקידים בכירים.

המסר הוא שהנשים צריכות להאמין יותר בעצמן, הן צריכות לשים לעצמן מטרה להתקדם ולא לחשוש, ובכך לייצר את השינוי בשטח. נשים לא צריכות להמתין עד שהגבר ישלב אותן או ייתן להן את הקידום שהן רוצות, אלא פשוט להתמודד על תפקידים, עם מרפקים, אם צריך. נגמרו הימים שבהם היה צריך "להסביר" מדוע יש לשלב נשים בתפקידי קריירה וניהול. גם כאן, כמו בתחומים אחרים, ההיי-טק יכול להיות הקטר שישבור את תקרת הזכוכית של הנשים ויביא לשוויון מגדרי בתפקידי ניהול ובכלל בחיים.