אל תקרא לי ביטקוין – חלק ה'

בפרקים הקודמים ערכנו היכרות קצרה עם הבלוקצ"יין. דיברנו על העקרונות העומדים בבסיס הבלוקצ'יין, על כרייה של מטבעות ואסימונים דיגיטליים, מגוון היישומים האינסופי, וגם על אבטחת מידע והסכנות הגלומות בטכנולוגיה זו.

החלטתי לסיים בפרק העוסק בהיבטים השונים הקשורים לעתידה של פלטפורמת הבלוקצ'יין. ברוח הכותרת של סדרת המאמרים – נשים לרגע את שוק המטבעות הקריפטוגרפיים וההנפקות (ICO – Initial Coin Offerings) בצד. ברור שלפחות בשלב זה הם מייצרים הרבה רעש ודיון, וברור גם כי המערכות הפועלות מעל הבלוקצ'יין חייבות לשנע ערך ממקום למקום, והמטבעות או האסימונים הדיגיטליים הם הביטוי לדרישה בסיסית זו.

כרגע לפחות, אחוזים גבוהים מה-ICO נכשלים, והמסחר ברבים מהמטבעות משול לקזינו הימורים פרוע וחסר כל הגיון כלכלי.

בעיניי, הדיון המעניין יותר נוגע להיבטים הרבים של השימוש העתידי בבלוקצ'יין, ונסקור אחדים מהם.

עסקים ומסחר – השוק הפיננסי הוא אחד השווקים המועדים לשינוי המשמעותי ביותר כתוצאה מהשימוש בבלוקצ'יין. האם יתפסו אמצעי התשלום החדשים מקום פורמלי ומקובל בשוק המסחר? האם יוכלו להחליף את השימוש הסטנדרטי באמצעי תשלום המוכרים היום? ואולי יותאמו האחרונים (למשל כרטיסי אשראי) לשימוש במטבעות חדשים?

ממשל ורגולציה – עקרון אחד העומד בבסיס הבלוקצ'יין סותר לחלוטין את גישות הממשלים והרגולטורים ברחבי העולם בין אם הם מיישמים דמוקרטיה או כל שיטת ממשל אחרת. אני מדבר כמובן על עקרון ההיפרדות מהמתווך והגוף המרכזי המספק אמון. אימוץ של הבלוקצ'יין על ידי הממשל ו/או הרגולטור מפורש בדרך כלל כאיום על קיומם. מצד שני – אדישות להתרחשויות בתחום זה עלולות לסייע להקמה של מערכות חלופיות בהן הממשל אינו נוכח. אין ספק כי בשלב זה קיים בלבול רב בקרב גופים אלו, וגם הם בדיוק כמונו מנסים לנחש בדיוק רב ככל האפשר את העתיד.

טכנולוגיה – הבלוקצ'יין, אם ימשיך בציר שבו הוא נע היום, עשוי לחולל את המהפכה הטכנולוגית הגדולה ביותר של העשורים האחרונים. משהו בסדר גודל של האינטרנט והמובייל. ובעוד המהפכות של העשורים הללו עסקו בהעברת נתונים, אינפורמציה וידע, הרי שהבלוקצ'יין עוסק בעיקר בהעברת ערך ויצירת אמון – וזו כבר מהפכה מסוג אחר לגמרי.

כלכלת השיתוף – עד היום חשבתם שאובר (Uber) ו-Airbnb הם הביטוי הקלאסי של הכלכלה השיתופית (The Shared Economy) – תחשבו שוב. החברות הללו (מדהימות ככל שיהיו), הן בסך הכל טוויסט על הכלכלה הישנה אבל גם בהן יש (עדיין) גוף מרכזי שדרכו מתבצעות הטרנזאקציות והוא שמייצר אמון. נכון, Airbnb מייצרת סוג של מסחר Peer-2-Peer בין אנשים זרים, אבל עדיין בפיקוח ושליטה של החברה. בעצם אפשר לחשוב עליה כרגולטור או מוסד אחר המספק את האמון ומאפשר מסחר.

סטארט-אפ חדש שהוקם זה מכבר, עתיד להתחרות ב-Airbnb במודל חדש ומרתק מבוסס על הבלוקצ'יין. במודל זה אין עמלות לא לשוכר הנכס, ולא למשכיר הנכס ואין שום גוף מרכזי המפקח על המסחר, מעביר תשלומים וכיו"ב. בפרוטוקולים החדשים ישנו טיפול בשלושה דברים עיקריים – תשלומים, ביקורות, ויישוב סכסוכים. וכל זאת במנגנונים המספקים הבלוקצ'יין וללא התערבות גורם מרכזי כלשהו. את הכסף מתכוונים שם לעשות מעליית ערך האסימון הדיגיטלי שבו ייערך המסחר.

צדק ושוויון עולמי – בואו ונסתכל על M-Pesa, שירות שהוקם על ידי מספר חברות סלולר ומספק שירותי העברות כסף ומיקרו-מימון להמונים. השירות כבש כבר בסערה איזורים רבים באפריקה שבהם למרבית התושבים אין חשבון בנק. על השירות מנויים היום מעל 30 מיליון לקוחות ב-10 מדינות שונות. מרשים? דמיינו מה יכול הבלוקצ'יין לעשות עבור תושבים דומים ברחבי העולם.

איכות הסביבה וקיימות – הדיון ביתרונות הבלוקצ'יין דחק את נושא זה לשוליים. רבים לא מבינים איך הבלוקצ'יין והשימוש בו קשור בכלל לאיכות הסביבה. מבט מעמיק יותר לתוך המכניקה של הבלוקצ'יין ובמיוחד לפעולה הכרייה של מטבעות ואסימונים מגלה כי צריכת האנרגיה של פעולות הכרייה מטורפת לחלוטין וכבר היום עולה על צריכת החשמל של מדינות רבות. בשלב כלשהו יהיה צורך לדון בהיבטי צריכת האנרגיה של הבלוקצ'יין ולהבין את המשמעות של אימוץ הטכנולוגיה בצורה מאסיבית.

הכותב הינו יועץ בכיר ומומחה לטכנולוגיה וחדשנות, ומוביל תחום בלוקצ'יין בשטראוס אסטרטגיה. בעבר שימש במספר תפקידי ניהול וטכנולוגיה בכירים בחברות כגון אמדוקס, NCR, ובטר-פלייס. כמו כן שימש כיועץ ו-CTO במספר חברות סטארטאפ וקרנות הון סיכון.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.