האם יש לנו פרטיות בעולם הדיגיטלי?

השאלה אותה עליכם לשאול את עצמכם היא - האם עלינו לקבל את החיים הדיגיטליים עם מגבלות הפרטיות? או לחלופין, האם עלינו לשמור על הפרטיות שלנו ולהיות מחוץ לטכנולוגיה?

21/02/2018 12:00
אריה עמית, יועץ אסטרטגי וניהולי בכיר ב-I-amIT

המצאת המחשב סיפקה פתרון מעולה לצורך לבצע חישובים ועיבודים ולאחסן כמויות גדולות של נתונים. התקשורת והאינטרנט השלימו יכולות אלה על ידי מתן אפשרת לשנע נתונים ומידע ממקום למקום במהירות. האינטרנט של הדברים והגאדג'טים הדיגיטליים באינטרנט הופכים להיות חכמים יותר ויותר ומתחילים להשפיע על חיי היום יום שלנו.

כבני אדם, אנחנו תמיד מודאגים לגבי הפרטיות שלנו. הפרטיות האישית היא תחושה וצורך חזקים של הטבע האנושי. אנחנו לובשים בגדים, מקימים קירות, גדרות, מחיצות, ושומרים על מרחק כל אלה כדי להגן על הפרטיות שלנו.

אבל כמה פרטיות באמת יש לנו? האם השיפורים הטכנולוגיים, ההצהרות על הפרטיות והתקדמות המחקר והרגולציה להבטחת הפרטיות שלנו אכן משיגים את יעדם? האם יש לנו מספיק מחסומים כדי להגן על הפרטיות שלנו בעולם הדיגיטלי?

אנו יכולים למצוא כיום, הצהרות על מדיניות הפרטיות בכל אתר אינטרנט המכבד את עצמו ואשר אוסף מידע על המשתמשים בו. הצהרות אלה מגדירות בבירור את אחריותה של החברה על המידע האישי של המשתמש. בדרך כלל, החלק החשוב ביותר מתייחס לשמירה על כל המידע האישי ומניעת חשיפתו לצד שלישי כלשהו. אבל האם זו הגנה מספקת על הפרטיות?

משתמשי המחשב באינטרנט מפחדים ממצלמות רשת, הם אפילו לא מרגישים בטוחים כשהם יושבים מול מצלמה לא פעילה ולפעמים מכסים אותה כדי להרגיש בטוחים יותר. ההרגשה שמישהו צופה בך היא נושא חשוב אשר הונצח גם בהרבה סרטי אימה, סרטי פעולה, וסדרות טלוויזיה.

כולם יכולים לצפות בנו בכל רגע

הצפייה בנו היא לא רק באמצעות המצלמות. ישנם אמצעים אחרים של צפייה במשתמשים אשר מוסתרים מעינו של המשתמש. רשתות חברתיות, אתרי קניות, אתרי בלוגים פשוטים, עכברים, מקלדות, מסכים, מסכי מגע, מיקרופונים, כולם יכולים לצפות בנו בכל רגע.

משתמש כבד באינטרנט, ניתן להניח שהוא גם חבר ברשת חברתית אחת לפחות. אנשים מתייחסים בדרך כלל לרשתות חברתיות כאל מדיה החשופה לאפשרות הפרת הפרטיות. לכן נוטים להגדיר קבוצה של הגדרות על פרופילים ברשת החברתית שלהם כדי להגביל את הנראות של התוכן, בדרך זו, הם מנסים להגן על פרטיותם. למרות שכל הגדרות האתרים האלה משפרות את סודיות המשתמש, המידע של המשתמש המתפרסם צריך להיות מדאיג יותר.

משתמשי הרשת החברתית חושפים את המידע שלהם על ידי פרסום בפרופילים שלהם. מידע זה יכול להיות ידע אישי או אפילו כללי. אנשים מגיבים על ההודעות, כדי להראות עניין בפריטים על ידי לחיצה על כפתור like, ואינטראקציה עם החברים שלהם באינטרנט. עם הזמן, כל הפעולות והאינטראקציות האלה בונות פרופיל העדפות עבור כל משתמש. ניתן להשתמש טכניקות של כריית נתונים כדי לבנות ידע על המידע בפרופיל של המשתמש, שיכול כמובן לומר על מה האדם חושב, מה הוא אוהב, מה הוא מעדיף, מה הוא מעוניין וכו.

ובכל זאת, יש גם משתמשים שלא מפרסמים דבר, הם לא לוחצים על Like או על כפתור Follow, הם לא משאירים שום תגובה על כל הודעה אחרת. עם זאת, יש להם כמה חברים הרשומים ברשימות החברים שלהם, יש להם כמה דפים שאחריהם הם אוהבים לעקוב בחשבונות שלהם. הם גם סיפקו מידע בסיסי על עצמם כמו חינוך, ימי הולדת, שפות, משפחה וכו' בפרופילים שלהם. על פי טכניקות שיתוף פעולה וניתוח של חברים של המשתמש ניתן להבין את ההעדפות של המשתמש. ההעדפות של החברים של המשתמש יכולות לחשוף את המאפיינים האפשריים ואת המועדפים שלך. ככל שהחברים שלך פעילים יותר, כך ניתן לכרות יותר מידע אודותיך.

אפילו ללא אינטראקציה עם רשתות חברתיות, עדיין, קל לזהות אילו הודעות ופריטים המשתמש מעוניין. אינטראקציה של המשתמש עם האתר מראה את הרגשות. יש די הרבה ספרות על ההכרה ברגשות אנושיים באינטראקציה בין האדם למחשב. ההזנות ברשת החברתית מוצגות בדרך כלל על בסיס אנכי, זה לא קורה במקרה. זמן ההשהיה שאתה מבצע בגלילה מראה שאתה מעוניין יותר בפוסט המסוים הזה או באדם הספציפי שפרסם. לא רק הפסקות, אלא גם תנועות העכבר שלך יכול לחשוף איך אתה מרגיש ולחשוב אם אתה מתפתה להגיב או לא.

מה המשתמש מרגיש ומה נקודות המפתח בשיחות שלו?

אתה יכול לחשוב שאם לא הצטרפת לרשת החברתית, אז אתה בטוח. נניח שאתה משתמש אינטרנט בינוני, כך שאתה כנראה צריך לתקשר עם משתמשי אינטרנט אחרים. תוכל להשתמש בטקסט, בקול ובווידיאו בצ'אטים, בפגישות של ועידות מקוונות ובהודעות אימייל. שירותים אלה מסופקים בדרך כלל על ידי החברה בחינם או על בסיס תשלום חודשי. בינה מלאכותית (AI) או עיבוד שפה טבעית (NLP) יכולים לנתח את הטקסט של המשתמש ולחלץ את המידע הנדרש. עיבוד אותות צליל יכול לנתח את הקול האנושי, טכניקות עיבוד תמונה (IP) יכולות לחלץ את התכונות ולפרש את המידע מהתמונות והסרטונים. מידע זה יכול ללמד מה המשתמש מרגיש ומה נקודות המפתח בשיחות שלו.

ומה אם השימוש באינטרנט מוגבל רק לקריאת החדשות, לתשלום החשבונות ולעשיית הקניות היומיות? האם שמתם לב כמה אתרי קניות מפורסמים ממליצים לכם על הפריטים, כאילו ידעו אתם עשויים לרצות? מערכות ממליצות נמצאות בשימוש נרחב באתרי קניות. כאשר משתמש קונה פריט בודד, המערכת מעריכה באופן אוטומטי קריטריונים מרובים כגון התנהגות משתמשים דומים, תכונות הפריט שנקנה, תכונות גיאוגרפיות ואישיות אישיות שיגיעו עם המלצות חדשות.

גלישה באינטרנט כוללת למעשה אינטראקציה של המשתמש, תנועות עכבר, הקשה על המקלדת ומעקב אחר קובצי Cookies. מידע זה בדרך כלל נאסף ומנותח על ידי תאגידים כדי לשפר את הייצור שלהם. לדוגמה, מפת החום היא דוגמה שבה ניתן להשתמש כדי לפרש את האינטראקציות של המשתמש. פרשנויות אלה יכולות לומר מה אתה מרגיש, מה אתה אוהב, ומה אתה מחפש.

השאלה נשארת, האם עלינו לקבל את החיים הדיגיטליים עם מגבלות הפרטיות או לחלופין, האם עלינו לשמור על הפרטיות שלנו ולהיות מחוץ לטכנולוגיה.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מנחם לנדאו

    אלה היו המחשבות בעבר בשנות ה50 של המאה הקודמת ורכבות המחשב המשיכו לנוע קדימה ! כן יהיה גם עתה במאה ה21.הסירו דאגה מלבכם.עדיין יש ויהיה תפקיד ללשכה למנתחי מערכות.

אירועים קרובים