להרחיב את גבולות ההיי-טק

מנכ"ל הרשות לחדשנות, אהרון אהרון, הציג היום (ב') לוועדת המדע של הכנסת, בראשות ח"כ אורי מקלב, את הסקירה השנתית שלו על פעילות הרשות שהחלה לפעול בשנה שעברה.

במצגת של אהרון היו כמה מסרים חשובים שהמחוקקים צריכים לרשום לפניהם, כדי לסייע לרשות לקדם את האתגרים שהיא מציבה לעצמה. אחד מהם שעלה מכמה נתונים שאהרון הציג, הוא הפער הלא מובן בין מיצובה של ישראל כמדינת חדשנות, מובילה בעולם, לבין רמת ההשקעות של הממשלה בחדשנות כחלק מהתמ"ג. בתחום הזה ישראל מפגרת אחרי מדינות OECD וארצות הברית, בהיקפים שלא ממש מוסיפים לנו כבוד.

כך למשל, הציג אהרון שקף שמראה כי אחוז ההשקעה הממשלתית בחדשנות כאחוז מהתמ"ג היא מהנמוכות בעולם, כמעט 0%, בעוד שבארצות הברית למשל זה מגיע ל-0.8% ו-0.6% ב-OECD. בשני האזורים הגיאוגרפים האחרים עקומת ההשקעה בחדשנות כחלק מהתל"ג נמצאת בקו עלייה מאז 2015 ואילו בישראל היא יציבה סביב האפס.

גם ההשקעות בהון סיכון מצד הממשלה הן אפס ומרבית ההשקעות הן מהסקטור הפרטי ומקרנות ישראליות וזרות. נקודה נוספת שעלתה במצגת שקשורה לנושא זה היא ש-50% מהמו"פ בתעשייה הם של חברות רב לאומיות, והממשלה כאמור נמצאת בנחיתות. כל זה במצב שבו ההיי-טק ממשיך להיות מוביל בייצוא התעשייתי ועומד על 50% אחוזים, שתורמים ל-12% מהתמ"ג.

חוסר יכולת לפרוץ החוצה ולהשפיע על התעשייה כולה

נקודה נוספת שעליה הצביע אהרון, היא חוסר היכולת של הענף לצאת מגבולותיו המוכרים, ולפרוץ לתחומים אחרים ולהשפיע על התעשיה כולה. זוהי נקודה שמדברים עליה רבות באחרונה והיא באה לידי ביטוי בכמה היבטים.

היבט אחד הוא אחוז המועסקים בענף, מכלל המועסקים במשק, שעומד כבר שנים על 8.3% ובעוד שבמדינות מערביות אחרות עקומת השתתפות של כוח העבודה בהיי-טק עולה, אצלנו היא יציבה כבר למעלה מעשור. אהרון כבר התריע על כך בדו"ח אחר שפרסם השנה, לפיו אם מדינת ישראל לא תמצא את הדרך להרחיב את מעגלי התעסוקה בהיי-טק, מכל המגזרים, יתפתחו פה שתי כלכלות נפרדות, שרק יעמיקו את הפערים הכלכליים, פערי שכר ופערים חברתיים. בסופו של דבר זה יפגע בהיי-טק, כי זו תעשיה שלא יכולה לחיות במנותק מהסביבה בה היא חיה וממנה היא ניזונה. הפתרונות הוצעו כבר בפורומים שונים והמכנה המשותף בהם הוא פריון נמוך, בעיקר בתעשיות שנהוג לכנות אותן מסורתיות.

אהרון ציין כי התוצר בישראל לשעת עבודה הוא 30 דולר, ואילו במדינות ה-OECD נושק ל-40 דולר לשעה ובמדינות g7 מגיע כמעט ל-50 דולר לשעה. שוב, פרדוקס בלתי ניתן להסבר בין מדינה שיש לה את כל הכלים והמוחות הטובים להיות חדשנית, ובכל פעם אנו נוכחים לדעת שאת הפירות קוטפים דווקא אזרחי אירופה, ארצות הברית ויתר העולם, ורק בישראל עדיין יש תעשיות שפועלות על ציוד מהמאה ה-19 במקרה הטוב.

רשות החדשנות הוקמה על תשתית ארגונית של לשכת המדען הראשי לשעבר. המטרה היתה לתת לה כלים ומסגרת שיאפשרו לה להיות גמישה ולהרחיב את סל הסיוע שלה. היא הוקמה על פי חוק ב-2015, והחלה לפעול כאמור לפני שנה.

אחת המטרות שהציבה לעצמה הרשות היא להגיע לחצי מיליון שכירים ב-2027 שעובדים בהיי-טק. הרשות עוסקת בכל תחומי החיים והיישום הדיגיטלי שלהם, החל מבריאות דיגיטלית, תחבורה חכמה, ועד לבינה מלאכותית.

אולי אנחנו בדרך הנכונה

בשנת הפעילות הראשונה הגיעו מענקי הרשות ל-1.6 מיליארד שקלים, ב-1,100 פרויקטי מו"פ ו-670 חברות. מענק ממוצע לחברה 1.3 מיליון שקלים. אנשי הרשות עושים כמיטב יכולתם לענות על הביקוש שמטבע הדברים עולה על ההיצע, ובמיוחד לאור העובדה שהתקציבים העומדים לרשות לא גדלו ריאלית כבר כמה שנים, עוד תופעה לא מוסברת.

בחלק שמפרט את יעדי הרשות בשנה הקרובה, צוין נושא עידוד הפריפריה, עידוד סטארט-אפים שעדיין לא בשלים לגייס כספים ממקורות קונבנציונלים והמשך עידוד כניסת חברות רב לאומיות לישראל.

בשורה התחתונה נאמר לחברי הכנסת כי הרשות רואה לעצמה משימה חשובה לחבר את הקטר של ההיי-טק לקרונות של המשק.

נראה כי זו הופכת להיות כבר משימה לאומית. דובר על כך רבות בוועידת התעשיינים בשבוע שעבר, שם הובהר לבעלי המפעלים כי מי שלא יתעורר ויחפש את החדשנות, יזום אותה ויביא אותה לחצר שלו, פשוט לא יהיה תוך כמה שנים. שלא לדבר על חוסר יכולותו להתמודד בשווקים עולמיים מול מפעלים שכבר נמצאים בדרך אל המאה ה-22 .

אהרון סיים את המצגת שלו בציטוט יפה מספרו של בנימין זאב הרצל,"מדינת היהודים": "פניה של השאלה החברתית במדינה היהודית שתקום תלויים אך ורק בהתפתחות של אמצעים טכנולוגיים. בארץ היהודים היינו רוצים לנצל את כל הניסויים החדשים".

דומה שהחזון הזה של הרצל טרם מומש, אבל מהמצגת של אהרון אפשר להתחיל לחלום שאולי אנחנו בדרך הנכונה.