מה הסיפור עם ביטקוין, מסחר במטבעות וירטואליים ו-ICO? חלק ב'

הנפקת מטבעות וירטואליים נעשית בתהליך המכונה ICO, ראשי תיבות של Initial Coin Offering. התהליך דומה במהותו לפרויקט מימון המונים באינטרנט, אך גם מכיל קווי דמיון מסוימים להנפקה של ניירות ערך. בסופו של תהליך, מונפקים מטבעות וירטואליים בכמות גדולה ובמהירות שיא. ההנפקה מתחילה בגיוס כספים מהציבור לטובת נכס בעל תשואה עתידית, לרוב מיזם או סטארט-אפ כלשהם.

החברה המגייסת פונה למשקיעים פוטנציאליים בקהילת המטבעות הווירטואליים ומציגה בקצרה את החזון, המודל העסקי וכן מספר שורות קוד המשויכות לפרויקט. לאחר מכן נקבעים תאריך ההנפקה של המטבעות החדשים, משך זמן המכירה, כמות המטבעות שיונפקו וסכום מקסימלי לגיוס.

בזמן ההנפקה נמכרים המטבעות הוירטואליים החדשים תמורת ביטקוין או דומיו, ובאופן מיידי מתחיל מסחר במטבעות החדשים בזירות המסחר ברשת. ערכם של המטבעות המונפקים נקבע על ידי הביקוש העתידי שיהיה להם, שלא לומר, אמונה שהמטבעות יהיו שווים יותר ביום מכירתם מאשר ביום קנייתם.

בשונה מתהליך של הנפקת מניות, שם המשקיע רוכש נתח מחברה המנוהלת באופן מסודר, מנהלת רישומים וחייבת בחובות דיווח שונות לציבור, כאן המשקיעים אינם קונים נתח מחברה והמטבעות שרכשו אינם מייצגים אחזקה כלשהי בנכס. בנוסף, אין כאן הבטחה לתשואה בדמות ריבית או תשלומי קרן שיש להם מועד פירעון ידוע וקבוע מראש.

כמו כן, אם בעסקה רגילה של הנפקת מניות מתקבלת תמורה בכסף פיזי, הרי שכאן מקבלים היזמים מטבעות וירטואליים אחרים תמורת אלה שהנפיקו, ונוצרות שכבות של מטבעות וירטואליים הנסחרים כולם בבורסות המתמחות במסחר במטבעות וירטואליים סביב העולם.

המשיכה של יזמים לתהליך ה-ICO היא ברורה למדי. הנפקה ראשונית של מטבעות וירטואליים מאפשרת גיוס סכומי עתק מהציבור ללא התערבות רגולטורים ואינה מצריכה ממיזמים להציג הוכחות ממשיות להיתכנות המיזם. בנוסף, התהליך כולו עשוי להתבצע בעניין של שניות ספורות בלבד, משימה בלתי אפשרית כאשר מדובר בגיוס הון "מסורתי".

אם כך, אין זה מפתיע כי סטארט-אפים רבים החלו לגייס הון בדרך זו, כאשר חלקם מדווח על גיוס של עשרות מיליוני דולרים בשניות ספורות בלבד. קחו לדוגמה את הסטארט-אפ Brave המפתח דפדפן לאינטרנט. החברה מדווחת כי הצליחה לגייס לא פחות מ-35 מיליון דולר ב-24 שניות בלבד. מדובר בלא פחות ממהפיכה בשיטות גיוס ההון שהכרנו עד היום.

בלוקצ'יין – מחליפים את הבנקים

תהליך ה-ICO נשען על טכנולוגיה המכונה בלוקצ'יין, שהיא הטכנולוגיה העומדת בבסיס יצירתו של הביטקוין עצמו. הטכנולוגיה עושה שימוש ב-"בלוקים" של מידע מאומת ומוצפן (ומכאן שמה), היוצרים מעין שרשרת, כאשר כל "בלוק" בשרשרת מכיל הן מידע חדש והן את המידע שנוצר לפניו. באופן זה, המידע הופך מוגן מעצם היותו קשור כל העת לכל יתר הבלוקים בשרשרת שאינננה ניתנת להפרדה.

טכנולוגיית הבלוקצ'יין פותחה אף היא בשנת 2009, כמענה לצורך לעקוב אחרי הכספים והעברות הכספים הווירטואליים, אשר כאמור, אינם עוברים דרך בנק או גורם מנהל. באמצעות השימוש בבלוקצ'יין ניתן לדעת היכן נמצאים המטבעות בכל רגע נתון ומתאפשר רישום של הכסף במערכת לצורך מניעת הונאות בעיקר.

להבדיל מבנק, הרישום של הכספים ומיקומם גלוי לעיני כל המשתמשים בסוג המטבע הספציפי ובכך טמון יתרונו. העובדה שמדובר במידע גלוי המשותף בין כל המשתמשים מונע למעשה את היעלמותו או שינויו ומאפשר לו להיות מאובטח מעצם היותו של כל פריט מידע קשור לזה שלפניו. בנוסף, כל "בלוק" של מידע ננעל בחתימה דיגיטלית המקושרת לבלוק הקודם ומקיימת הגנה כפולה על המידע.

בחלק הבא – הבעיות במטבע וירטואלי ובגיוס באמצעות ICO.

חלק א'