יש ליצור גשר בין עובדים לרובוטים

כשהתחלתי את דרכי בהיי-טק, השיח על התעשייה היה אחר לגמרי. לא דיברו על מחסור בכוח אדם, ובטח שלא התקיימו דיונים על פרופיל וזהות העובדים במאקרו. הבעיות היו אחרות לגמרי. והתפישה הציבורית? איך נאמר, לא התרכזה במוצאם של חלוצי ההיי-טק. היום, לעומת זאת- קיימת תחושה כי חלק לא מבוטל מהדיון הציבורי סביב קטר ההיי-טק הדוהר מתמקד במחסור המועסקים בתעשייה ובחד-גוניות הזהותית של ההיי-טקיסטים בימינו.

עוד בטרם ניגש בכלל להציע פתרונות לסוגיה, צריך להבהיר כי מבין כל ענפי המשק הישראלים, המרחב החדשני של ישראל, שהוא ההיי-טק, ראוי לכל השבחים. בין שורות הדו"ח האחרון שפורסם באחרונה על ידי הרשות לחדשנות, ניתן לזהות בבירור כי ענף זה הוא מנוף כלכלי למדינת ישראל. אם כן, עולה השאלה- מדוע רק כ-10% מסך השכירים המועסקים במשק נוטלים חלק בתעשייה ונהנים מפירותיה? ובכלל כיצד ייתכן שבתעשייה הכה מוצלחת הזו, חסרות כ-20 אלף ידיים עובדות?

מעבר לעובדה שמחסור זה פוגע בהמשך הצמיחה של התעשייה, ואף גורם לעליות שכר תלולות (בעשור האחרון, השכר הממוצע כמעט הוכפל על רקע הפער בין ההיצע לביקוש), האתגר המשמעותי של השנים האחרונות הוא שילוב אוכלוסיות נוספות שעד כה הודרו בצורה בוטה; למשל ערבים, חרדים, נשים, תושבי הפריפריה וכדומה. לצד זאת, קיים צורך הכרחי בחיבור טבעי בין שלושה אלמנטים: העובדים בתעשייה כיום, העובדים החדשים שעתידים להיכנס אליה והרובוטים.

צריך להכיר כי עתיד התעסוקה יראה אחרת

דה פקטו, אלה שמנסים לפתור את בעיות התעסוקה הקיימות בהיי-טק מתעלמים כמעט לחלוטין מהצורך בפתרון אינטגרלי ומשולב. העתיד כבר כאן. הפתרונות ההיברידיים-אוטומטיים כבר נראים יותר ויותר במסגרות עסקיות והעובדים עצמם, יחד עם מנהליהם צריכים להכיר בכך שעתיד התעסוקה יראה אחרת.

הדיון בנוגע ל-"מחסור בעובדים" כפי שהוא מתנהל כיום פשוט אינו רלוונטי עוד. לא מספיק לקדם ולשלב אוכלוסיות נוספות בהיי-טק, אלא צריך כבר לדון באתגרי המחר והוא חינוך העובדים לעבודה משותפת עם רובוטים.

על אף העובדה שההיי־טק הישראלי נוחל הצלחה רבה בזירה הגלובאלית ומשדר החוצה מצליחנות, אין לנו אלא לזכור שלהצלחה זו היסטוריה רבת שנים, וכוח אדם חלוצי שמבין, יודע ומכיר באתגרים העכשוויים. למרבה האבסורד, אם תפתחו את הארכיונים לא תמצאו תכנית לאומית שמדברת על השינויים העתידיים בעולם התעסוקה (לפחות לא תכנית שמקודמת באפיק הרשמי של המדינה). במקום זה יש ניסיונות אזוטריים פרטיים להתמודד עם החסמים בהיי-טק.

לצדם, פועלות גם חברות טכנולוגיה שכל עיסוקן הוא אספקת פתרונות עתידיים לעולם התעסוקה. ובהנגשת פתרונות רובוטיים לכל דורש. גם בלי התועלת הכלכלית שעומדת מאחורי הפעילות של החברות הללו, ביניהם גם החברה בראשה אני עומד, יש להבין כי המעורבות הישירה שלהן תורמת לגיבוש אסטרטגיה נכונה בכל הקשור לחיבור בין בני אדם, בשר ודם לרובוטים. וביצירת גשר ביניהם. החברות הללו הן חלק מהפתרון.

העולם עובר מהפכה תעשייתית 4.0. מה שאומר שבשנים הקרובות, גם אנחנו בישראל נדרש לכמות עובדים גדולה אף יותר – עובדים בעלי הבנה טכנולוגית שיעשו התאמה והטמעה של טכנולוגיות מתוחכמות בתעשיות מסורתיות. משמעות הדבר היא שההיי-טק והתפישה הטכנולוגית משתלטים גם על ענפים תעשייתיים. לפיכך, עכשיו זה זמן טוב, לדרוש שינוי מחשבתי באשר לפתרונות המוצעים להתמודדות עם הפן התעסוקתי, ויש לזכור כי חיבור טבעי בין המכלולים השונים הכרחי יותר מתמיד.

הכותב הוא מנכ"ל Kryon Systems.