"חוסן הסייבר של ישראל ייפגע בלי עזרה מהרשויות המקומיות"

"אנחנו פועלים להעלאת החוסן הלאומי של ישראל, אבל ללא העזרה של הרשויות המקומיות ושל הספקים – זה לא ילך. בלי עזרתם, חוסן הסייבר של ישראל ייפגע", כך אמר ארז תדהר, ראש מחלקת הנחייה במערך הסייבר הלאומי, שנוצר כתוצאה מהאיחוד בין הרשות הלאומית להגנת הסייבר למטה הסייבר הלאומי.

תדהר דיבר ב-The new smart city – כנס IT מוניציפאלי 2020, שנערך אתמול (ב') באולם האירועים LAGO בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים. את האירוע הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי תדהר, "העיריות הן במרכז, הן המיקרוסומוס של המדינה – גם בכל הנוגע לסייבר. הטיפול בערים הוא אתגר של מערך הסייבר. הקמנו יחידה רלוונטית במשרד הפנים, שיוצרת קשר עם כל הערים כדי לבנות עם כל רשות את המענה הכולל המתאים לה".

הוא אמר כי "האזרחים לא רואים את הסיכונים ואת האיומים בתחום הסייבר, אבל על העובדים להכיר אותם וחשוב להקנות להם את המודעות הזאת. כמו כן, העיריות צריכות לדעת מה לדרוש בתחום מהספקים". תדהר התריע ש-"בתודעה של המנמ"רים יש פחות ביטחון ואבטחה ויותר הנגשת השירותים לתושב. אולם, אם עיר שמבוססת חשמל חכם תושבת, לדוגמה, עלולים לקרות אסונות ולהיווצר נזק כלכלי גדול".

אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט. צילום: ניב קנטור

תדהר סיכם באמרו כי "יש שורה של איומים לא מוכרים, אבל ברגע שיודעים שהם בדלת – ניתן לדעת איך להתמודד מולם. אנחנו יודעים מה האויבים שלנו יודעים לעשות ואיפה הם נמצאים. התסריטים השחורים אפשריים וקיימים".

"מגדל בבל של מערכות טכנולוגיות"

נושא הרצאתו של אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט, באירוע היה: איך בונים חזון עיר חכמה באמצעות אבחון דיגיטלי?

הוא פתח את דבריו בשתי שאלות מרכזיות בכל הנוגע לעיר חכמה: האם עיר שהתקינה מצלמות וחיישנים הופכת לחכמה? ומה עושים עם כמות המידע הרבה שמייצרות המערכות הטכנולוגיות העירוניות?

"כיום, יש בערים רבות הרבה מאוד פתרונות ספוראדיים, אבל אין קישור ביניהם. כל מינהל מחליט על דעת עצמו והם לא מדברים האחד עם השני", השיב. "אם העיר לא נבנית בצורה הנכונה נוצר מגדל בבל של מערכות וטכנולוגיות, שלא מתקשרות זו עם זו".

אלתר הוסיף כי "ערים חייבות להיות חכמות כדי להקטין את העלויות התפעוליות, לטייב את השירות לתושב ולמצב את העיר והנהלתה כפועלות למען התושבים. זאת הגרסה הראשונה של העיר החכמה – Smart City 1.0. החלק השני הוא המוכנות של הרשות לכך. האתגרים של הרשויות המקומיות בנוגע לעיר חכמה הם הרבה יותר מלהכניס טכנולוגיה. הטכנולוגיה היא אמצעי הכרחי לערים חכמות, אבל היא ממש לא המטרה. ה-Smart City 2.0 הוא טיפול בנושאים שרחוקים מטכנולוגיה, אבל כאלה שחייבים לטפל בהם. אחד מהם הוא תהליכי עבודה, שבחלקם אינם דיגיטליים ואינם חכמים".

"אולם, כדי להתחיל את התהליך חייבים לעשות מיפוי דיגיטלי – תהליך שאנחנו, באלתרנט, ביצענו אותו בהצלחה בכמה רשויות", אמר. הוא הסביר ש-"התהליך מבוסס על הנחיות של משרד הפנים ושל ישראל דיגיטלית, ולוקח בין חודש לחודשיים. הוא כולל את מיפוי הרשות מכל הכיוונים וקבלת מידע על כל הפעילויות שקורות בהן. בכל הרשויות שבהן ביצענו את התהליך נמצאו פעילויות שראש העיר, המנכ"ל או המנמ"ר לא ידעו עליהן". לדבריו, לאחר פעולת המיפוי עצמה נוצר דו"ח מפורט, שמביא להגדרת חזון, חיבור תכנית עבודה וחסכון בעלויות.

לסיכום אמר אלתר כי "כל הרשויות המקומיות בארץ תהיינה חכמות, בין אם הן ירצו בכך או לא, ולו בשל העובדה שכיום, מרבית הציוד ממילא מכיל טכנולוגיות ברמה זו או אחרת, ומאחר שהטכנולוגיה נעשית זולה מיום ליום. המטרה היא לבצע טרנספורמציה דיגיטלית בכל רשות. זה דבר מורכב ולא בכל הרשויות יש את הידע לביצועו. משרד הפנים מקדיש תשומת לב רבה לכך".