"ליותר מ-7% מהרשויות המקומיות בישראל אין אתר אינטרנט"

"ב-150 רשויות מקומיות אין גורם טכנולוגי מוביל. השלטון המקומי מתמודד מול אתגרים רבים. יש שונות אדירה בין הרשויות במדינה. כך, נכון להיום, ב-20 רשויות מקומיות, המהוות 7.7% מכלל הרשויות במדינה – אין עדיין אתר אינטרנט", כך אמר דרור מרגלית, סגן לטכנולוגיות במטה ישראל דיגיטלית, המשרד לשיוויון חברתי.

מרגלית דיבר בכנס The New Smart City, כנס IT מוניציפלי 2020. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים אתמול (ב') באולם אירועים LAGO, בהשתתפות מאות מקצועני IT ברשויות המקומיות. את הכנס הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

מרגלית אמר כי תחומי הליבה של ערים חכמות הם כלכלה, בריאות, רווחה חינוך והשכלה. "עקרונות ההפעלה של ישראל דיגיטלית", ציין, "הם לצמצם פערים, להאיץ את הכלכלה, לבנות ממשל חכם וידידותי מבוסס נתונים – ולייצר מצב בו גורמי הממשל מקבלים החלטות מושכלות מבוססות מידע – ופרואקטיביות".

מרגלית ציין כי בשנה החולפת עברה החלטת ממשלה, המטילה את האחריות על קידום תחום ערים חכמות במדינה – על משרדי הפנים ושיוויון חברתי. כך, אמר, "נפגשתי עם ראש רשות אשר שאל אותי 'למה להיות דיגיטלי'. עיר חכמה הינה מסע עסקי – זה לא מסע טכנולוגי".

מרגלית הביא כמה נתונים על מצב הדיגיטציה ברשויות המקומיות בישראל: 51% מהרשויות מאפשרות רישום מקוון לגני ילדים; 31% מהן מאפשרות גישה לתיק תושב מקוון; ל-31% מהרשויות יש אזור ייעודי למידע ושירותים עבור עסקים; רק 28% מהרשויות מאפשרות לשלם דו"חות חניה באתר שלהן. עוד נתון שציין הוא שרק ב-24 רשויות מקומיות, 9% מהן, יש מערכת לזימון תורים לשירותים פרונטליים לאזרח.

למטה ישראל דיגיטלית, אמר מרגלית, "יש כמה צירי פעילות מרכזיים: הקמת מגדלור למידע וידע; בניית קהילת חדשנות מוניציפלית; בניית פלטפורמות ותשתיות דיגיטליות; הכשרת הון אנושי ייעודי לבכירים ולבעלי תפקידים ברשויות המומיות, שיהיו מובילים דיגיטליים; ביצוע פרויקטים דיגיטליים. "תמכנו ב-232 רשויות מקומיות לעריכת פרויקטים שהן יערכו שדרוג לתשתיות שלהן, או שיבנו מערכות ליבה".

בעתיד, סיכם מרגלית, "נלך לפתרונות חכמים ומתקדמים. נעשה זאת בשיתוף הציבור, ממנו נקבל רעיונות. נאסוף עוד רעיונות ממיזמים בתחום הנערכים במקומות אחרים בעולם. נקיים שולחנות עגולים עם הרשויות, ולאחר מכן נערוך הצבעות ועל בסיסן נעניק תמיכה ממשלתית".

ההיבטים המשפטיים בערים חכמות

עו"ד בתיה בראף-מליכזון, שותפה בכירה במשרד הררי טויסטר ושות', אמרה כי הוא הוקם בשנת 1934 ועוסק במתן ייעוץ משפטי בתחומי המשפט המוניציפלי, תכנון ובנייה. המשרד ציינה, מדורג כאחד מעשרת המשרדים המובילים במדינה בדיני מקרקעין, תכנון ובנייה ברשויות המקומיות.

עו"ד בתיה בראף-מליכזון, שותפה בכירה במשרד הררי טויסטר ושות'. צילום: ניב קנטור

עו"ד בראף הביאה כמה דוגמאות לממשק שבין תחומי ערים חכמות והמשפט. אחד מהם, אמרה, "הוא השימוש במצלמות אבטחה. עיר חכמה היא עיר שרוצה להשתמש כמה שיותר בחיישנים, על מנת לחלוש על כמה שיותר מהמרחב הציבורי. התקנת מצלמות שכאלה מעלה כמה סוגיות משפטיות, כגון פגיעה בצנעת הפרט, היעדר הסמכה מפורשת בדין – בניגוד לעקרון חוקיות המינהל, היעדר איזון וחוסר מידתיות, והיעדר מדיניות אחודה".

לדבריה, "התקנת מצלמה פוגעת בחוק כבוד האדם וחירותו. הזכות לפרטיות הינה זכות חוקתית, המעצבת את פני המשטר בישראל. מנגד, התקנת המצלמות מצמצמת את היקף הפשיעה, וככזו יש לה אינטרס ציבורי"

עו"ד בראף ציטטה מפסיקת בג"צ יוסי אור-הכהן, שעתר בעניין סוגיית השימוש שעושות העיריות במערך מצלמות מעקב, לצורך אכיפת עבירות חניה. בעתירה הוא טען להיעדר הסמכה חוקית ולפגיעה בזכות היסוד לפרטיות.

בג"צ", סיכמה, "קבע כי משרד המשפטים יכין נוהל אחיד לכל הרשויות המקומיות בנושא הצבת מצלמות. נקבע כי יש לאפשר את הצבת המצלמות תוך הגבלת משך הצילום, יידוע עם שלטים על קיומן של המצלמות, ושמירת חומרי הצילום למשך זמן מינימלי – כאשר תפעול המצלמות ייעשה תוך שמירה על היבטי אבטחת מידע".