גם ערים חכמות זקוקות למיתוג

ישראל היא אומת הסטארט-אפ, תל אביב היא עיר ללא הפסקה, לונדון היא בירת הכדורגל וניו-יורק היא התפוח הגדול. הדימויים המוכרים האלה הם תוצאה של מיתוג ממוקד ומכוון שנעשה במשך שנים על ידי ערים ומדינות. הוא מייצר מציאות עצמאית, שיש בה מן הסתם הרבה מהחיים האמיתיים – אבל הרבה יותר. לתופעה הזו אחראים אנשי מקצוע בתחומי יחסי הציבור והפרסום.

במילים אלה פותח דניאל צימט את ההקדמה לספרו החדש, פרצופה של מדינה, שיצא באחרונה בהוצאת סטימצקי. הספר סוקר שורה ארוכה של היבטים ומקרים שמכניסים את הקורא שאינו בא מעולמות הפרסום ויחסי הציבור אל תעשיית המיתוג, בה לוקחים חלק טובי המוחות השיווקיים בעולם.

צימט הוא יועץ תקשורת ותדמית מהוותיקים בענף, בוגר תואר שני בתקשורת המונים מאוניברסיטת קלארק בארצות הברית. הוא עוסק מזה שנים במיתוג ערים ומדינות – תעשיה שהפכה לחזקה ועוצמתית בשנים האחרונות, משום שמיתוג שכזה מקנה יתרון תחרותי רב לתושבי המדינות והערים ולכלכלות שלהן.

עיר חכמה – כלי מיתוג מרכזי

מיתוג הוא דבר פופולרי בתיירות – למשל, בהקשר של ישראל, הסיסמה המפורסמת "הסבר פניך לתייר", שהייתה פופולרית במשך שנים רבות – אבל לא רק. בשנים האחרונות הצטרפו לתעשיית המיתוג גם הפרויקטים של הערים החכמות, בארץ ובעולם. צימט מקדיש לנושא הזה פרק שלם בספרו וטוען כי העיר החכמה היא מנוע מיתוג מרכזי של הערים.

לדבריו, התחומים המרכזיים בעיר החכמה הם איכות הסביבה, הביטחון והבטיחות, התאורה הסביבתית, התחבורה והחנייה. הוא טוען שמיתוג עיר כחכמה ממחיש את רמת החדשנות הטכנולוגית הנהוגה בה, לרווחת ולאיכות חייהם של התושבים. כהוכחה לכך שעיר חכמה הפך להיות נושא למיתוג, מביא צימט את התערוכה והכנס השנתיים בנושא, שמתקיימים בשנים האחרונות בברצלונה. עיר זו הצליחה למתג את עצמה כבירת הערים החכמות, מה שמספק לה הרבה מאוד יתרונות כלכליים ותיירותיים.

הנושא מתחיל להיות מרכיב מרכזי במיתוג של ערים גם בישראל. ההקשר המידי הוא תל אביב, עם פרויקט דיגיתל, שממותג היטב – ובצדק, כי נעשים במסגרתו דברים רבים וחשובים. הפרויקט החל ב-2014 ועיריית תל אביב-יפו זכתה בעקבותיו בתואר העיר החכמה ביותר. מאז מקפידה העירייה להציג בכל אחד מהכנסים בברצלונה, כדי לחזק את המותג. בהקשר של תל אביב יש לציין שמיתוגה כעיר חכמה משתלב יחד עם מיתוגיה המוכרים יותר בעולם – כעיר תיירות, עיר של כנסים וכמובן כמרכז תרבות ובילוי.

עטיפת הספר פרצופה של מדינה

ההתעניינות הרבה שמגלים משתתפי הכנס והתערוכה בברצלונה, שמגיעים ממקומות רבים ברחבי העולם, בתצוגה התל אביבית מוכיחה שהמיתוג עובד. בעקבות כך, המשרד הממשלתי לשוויון חברתי, בראשותה של השרה גילה גמליאל, זיהה את הפוטנציאל העצום שיש לעיר חכמה במיתוג ערים ומימן את השתתפותן בתערוכה של כמה רשויות מקומיות: אשדוד, חבל מודיעין, אילת, בני ברק, נתניה ועוד.

מיתוג ערים ישראליות כחכמות מסייע למיתוג של ישראל באופן כללי, כותב צימט – למאמצי ההסברה והמיתוג של ישראל כמדינה שנמצאת בחזית הטכנולוגיה, למאבק ב-BDS ולמאמץ להציג את הפנים היפות של ישראל.

למיתוג מוצלח כעיר חכמה יש אפקט נוסף, חשוב לא פחות: הסטארט-אפים. ערים מבקשות לארח בתחומן חממות טכנולוגיות ואקסלרטורים, שמסייעים לסטארט-אפים לפתח פתרונות בתחום העיר החכמה – שאותן ערים יכולים ליהנות מהם. דוגמה לכך, כותב צימט, היא עיריית הרצליה, שהקימה מרכז יזמות טכנולוגי שמאפשר מרחבי עבודה לחברות צעירות ומשמש כאקסלרטור לכל דבר – בניגוד לערים אחרות, שמאמצות את החברות הללו בצורה לא רשמית.

עוד יתרון שגלום בעיר החכמה הוא השפעתה החיובית על המערכת החברתית-כלכלית בעיר, המבוססת על שיתוף קהילתי של משאבים אנושיים ופיזיים – כאשר הטכנולוגיה היא שמאפשרת את זה.

מה הקשר למגן דוד אדום?

בסוף הספר, שמכיל 219 עמודים ובו שבעה פרקים מרתקים, לא שוכח צימט להתייחס לפן חשוב מאוד בחייו, בארגון ידידי מגן דוד אדום. הוא מסיים את הספר בסיפור אישי, כיצד נחשף לאתגרים של מגן דוד אדום בעת סיור שערך במתקניו והגה רעיון: פיתוח אפליקציה שתפקידה לעודד תרומות דם. "את האפליקציה פיתחתי עם קבוצת אנשים צעירים, ובראשם אלירן לזר. מאז השקתה נרשמו 25 אלף הורדות והיא אף זכתה בפרס בתחרות Mobility של אנשים ומחשבים", הוא מציין.

השורה התחתונה: מיתוג אמנם מבוצע על ידי פרסומאים ואנשי יחסי ציבור, אבל הוא לא נחלתם בלבד. מדינות וערים משוועות למיתוג ואם נסתמך על הספר של צימט, גם כאן ישראל מובילה ומהווה אור לגויים.

דניאל צימט ירצה בכנס Smart City 2020 של אנשים ומחשבים, שייערך ביום ב' הקרוב, ויספר על ספרו.