חדש ברשות האוכלוסין: בקשת מומחה היי-טק תתבצע אונליין

יואל ליפוביצקי, ראש מינהל שירות למעסיקים ועובדים זרים ברשות האוכלוסין: "בימים הקרובים נפרסם נוהל ייעודי למומחי היי-טק ונשיק טופס מקוון. במקום להגיש בקשה כמו עד היום בדואר, שליח או נציג החברה פיזית יוכלו לעשות את זה בטופס מקוון ויצרפו את כל המסמכים וישלמו את האגרות ויעבירו את הבקשה באופן מקוון ליחידה שמטפלת בזה – יחידת ההיתרים למומחים זרים"

"בטופס המקוון תסמן חברת היי-טק שהיא מבקשת מומחה בהיי-טק. יצרנו ממשק מחשובי עם רשות החדשנות ותישלח שאילתה לרשות החדשנות לוודא שהיא חברת היי-טק מומלצת. נקבל פידבק כמעט באופן מיידי. לאחר קבלת הפידבק, נוציא את ההיתר באופן מזורז – תוך כמה ימים יוכלו לקבל היתר".

איך היה התהליך עד היום?
"עד היום התהליך היה ידני. היינו מקבלים את הבקשה אצלנו, שולחים אותה למינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, במקרה שמדובר בחברה בינלאומית ורוב ההיי-טק אלו חברות בינלאומיות, סרקנו את החומר. היינו מעבירים את החומר הרלוונטי, מחכים חודש – חודש וחצי עד שהיו מעבירים אלינו פידבק שמבינתם החברה מומלצת. בשנה האחרונה יצרנו יחד איתם מאגר של החברות שכבר אושרו על ידם, וחסכנו את השליחה. קיצרנו קצת את הזמנים ועכשיו, עם הטופס המקוון, זה יתקצר משמעותית. נכנסנו לעידן הדיגיטלי.

לפני כשנתיים יצרנו נוהל שמאפשר להביא מומחים ל-45 ימים, למשל לצורך תיקון מכונה – שיאפשר לעובדים  ממדינות שפטורות מאשרת כניסה לישראל להגיע לארץ בתוך ימים. כעת בהיי-טק – הרחבנו את הנוהל לתשעים ימים לבקשת החברות, אבל מעל 45 יום הדבר רלוונטי לעובדים ששכרם כפול מהשכר הממוצע במשק. לדוגמה, מפיצים בחו"ל שרוצים ללמוד על המוצר. גם כאן, מדובר במסמכים ספורים, בדיקה קטנה ותוך ימים ספורים מקבלים את ההיתר".

כמה עובדים ניתן להביא בצורה כזו?
"הממשלה לא קבעה מכסה של כמות מסוימת וברגע שהם הגיעו עוצרים את ההגעה. לכן כל עוד חברות היי-טק יגישו בקשות ויעמדו בקריטריונים – אנחנו נאשר.

החברה תצהיר שהוא בא לאחד מהמקצועות של ההיי-טק – תוכנה, חומרה. החברה תעביר את קורות החיים, את תעודות ההשכלה ככל שיש לו, וכל עוד היא תצהיר שהוא מגיע לחברת היי-טק – אנחנו נתקדם בבקשה. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שאפשר להאמין לחברות היי-טק. כידוע, צריך פעמיים שכר ממוצע במשק מבחינת השכר.

הכוונה שבאמת יגיעו מתכנתים שאי-אפשר להשיג בארץ, הרבה ממרכזי הפיתוח יוצאים החוצה ועוברים למדינות אחרות, או בגלל שזה יותר זול או בגלל שהם לא מצליחים למצוא את המתכנתים המנוסים שהם מחפשים. הכוונה שלו היא שיבואו מתכנתים ברמה גבוהה, שהפיתוח יישאר בארץ ולא יצא למדינות זרות, ומן הסתם – כשהפיתוח בארץ, יהיו יותר מועסקים ישראלים. ההיי-טק הוא אחד ממנועי הצמיחה הכי חזקים שלנו, ואנחנו רוצים לחזק אותו. כמובן שזו בקשה שהגיעה מחברות היי-טק.

בכל זאת, כל הזמן מגיעים לארץ עובדים כאלה, יש שלושה תחומים עיקריים שלהם יש מכסות – סיעוד חקלאות, ובניין. כל מי שמגיע ולא שייך לאחד התחומים הללו נכנס כמומחה, ואז כמובן יש את ההגבלה שכל מומחה שמגיע למעל תשעים יום, המעסיק שלו בארץ יהיה מחויב לפחות בכפל השכר הממוצע במשק, שזה בעצם המבחן הכלכלי מבחינתנו לבוא ולהגיד שאם אותו בעל חברה מוכן לשלם סכום כזה, אז כנראה שבאמת הוא לא מצליח למצוא עובד ישראלי שייתן לו את הפתרון שהוא צריך. זה הרציונל של הקביעה הזו. יש תחומים אחרים של מומחים – למשל שפים במסעדות אסיאתיות, אמנים – למשל אלו ב-WOW באילת. הם נכנסים כמומחים, כך גם מנכ"לים של חברות בינלאומיות, חברות תעופה – אבל מבחינת מספרים מומחי ההיי-טק – הם הרוב.

תותר עבודת בני זוג והישארות בוגרים לשנת סטאז'

"אחד החסמים שלפחות חברות ההיי-טק פנו כדי לפתור אותו הוא תעסוקת בני הזוג. כשאתה מביא עובד היי-טק מיומן ומנוסה, ובת הזוג לא הייתה יכולה לעבוד, ולכן הם לא באים. עכשיו נאפשר לבנות הזוג או בני הזוג של מי שיקבל היתר להיי-טק לעבוד גם כן בארץ, בכל עבודה שירצה, ואנחנו מקווים שחברות ההיי-טק יוכלו לגייס את האנשים שהן צריכות כדי לצמוח.

בנוסף, הממשלה החליטה גם על היתר לסטודנטים זרים. סטודנט זר, שסיים את התואר בישראל, יוכל להישאר שנה אחת בלי ההגבלה של כפל השכר הממוצע במשק, ויוכל להיקלט בחברות ההיי-טק לשנה. כמו סטאז'. ואנחנו מקווים שהם ייקלטו ואחרי שנה, אם הם יהיו מרוצים, יוכלו להשאיר אותם כמומחים בכפל השכר.

מכמה חודשים בעבר הגענו למצב שנוכל לתת שירות בתוך כמה ימים, מרחוק ומקוון. זה עולם אחר מבחינתנו", סיכם ליפובציקי.