המחסור בשוק העבודה בהיי-טק – איכותי יותר מאשר כמותי

יוזמות שעולות כיום על סדר היום מנסות להציע פתרונות למחסור החמור במתכנתים הקיים בשוק העבודה בישראל. על פי נתונים שפורסמו על ידי רשות החדשנות, הביקוש למפתחי תוכנה במשק גבוה פי 2.5 מההיצע הקיים. כפי שפורסם לאחרונה בכלי תקשורת, הרשות אף הקימה תכנית להכשרה מזורזת של מתכנתים, שמטרתה לענות על הביקוש הרב. אולם, חשוב להבין כי המחסור במפתחים לא מתחיל ונגמר רק במספרים היבשים. יוזמות להכשרת מפתחים, גם אם כשלעצמן מבורכות, עלולות להחמיץ את הפתרון לבעיה האמיתית שקיימת כיום בשוק העבודה.

לא די להשוות בין מספר בוגרי מדעי המחשב למספר המשרות הפנויות במשק. יש להשוות גם את איכות הבוגרים לאיכויות הנדרשות במקומות העבודה. כשאנחנו, כמעסיקים, מחפשים מפתחים, אנחנו מראיינים עשרות בוגרי מדעי המחשב ומהנדסים עד שאנחנו מוצאים את המפתח המתאים. הסיבה לכך נעוצה ברוב המקרים בארגז הכלים הדל עמו יוצאים בוגרי האוניברסיטאות והמכללות לשוק העבודה.

קיים פער איכותי אדיר בין הדרישות המקצועיות בשוק לבין ההשכלה והיכולות שמציגים המפתחים בוגרי מוסדות הלימודים. האוניברסיטאות והמכללות מלמדות את הסטודנטים בעיקר ידע תאורטי, ותכניות הלימודים שלהן מתעדכנות לאט מאד. בעוד תעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה מתעדכנת מידי שנה בטכנולוגיות חדשות, תכניות הלימודים משתרכות מאחור.

כמעסיקים, מתברר לנו כי שיעור מאד קטן מהבוגרים מגיע לריאיון העבודה עם ההשכלה והידע הטכנולוגי העדכני שמתאים לשוק העבודה הנוכחי. שיעור זה כולל רק את הסטודנטים שהחליטו ללמוד לבדם, הגדילו ראש ופרצו את גבולות החומר הנלמד. אחוז קטן עוד יותר מתוכם מגיע לשוק העבודה עם ידע פרקטי ויכולות יישומיות.

מצער לומר זאת, אבל רוב הסטודנטים למדעי המחשב, שהשקיעו שלוש שנים מחייהם (וגם סכום כסף לא מבוטל) בלימודים אקדמיים, מגיעים לשוק העבודה כשאין ביכולתם לספק תפוקה חודשים ארוכים במהלך תפקידם הראשון. מצער עוד יותר לומר, שרוב החברות הישראליות לא ששות להשקיע בעובד תקופה כל כך ארוכה של הכשרה מבלי לראות תפוקה, וכך, הפתרון שנמצא מעבר לים נראה לפתע אטרקטיבי יותר מתמיד – מעסיקים פונים לשוק בהודו ומזרח אירופה לגיוס כוח אדם, שכן זה מציג יכולות פרקטיות גבוהות יותר בעלות נמוכה. יש לציין כי זהו איום גדול ומשמעותי על המשק הישראלי, שלא יירחק היום שבו נחוש היטב את תוצאותיו.

נדרש עדכון שנתי לקורסים שמעודדת המדינה

ללא ספק, התפקיד של המדינה הוא להכשיר כוח אדם איכותי לעולם ההיי-טק, בדגש על המילה 'איכותי'. כיום קיים היצע גדול מאד של קורסים להכשרת אקדמאים לשוק ההיי-טק, אולם, גם במקרה זה, הבעיה היא לא בהיצע הקיים של הקורסים, אלא באיכותם.

אם המדינה רוצה לעשות שינוי, עליה לדאוג שהקורסים שהיא מעודדת יתעדכנו מידי שנה בטכנולוגיות החדישות ביותר ויכללו גם אספקטים פרקטיים מהשטח, שאם לא כן, הרי שחזרנו לנקודת ההתחלה ודבר לא ישתנה.

סטודנט שמסיים קורס במסגרת תכנית לימודים מזורזת, כשהוא יודע שפת Angular 4.0 לאחר שביצע קורס שלם עם תרגילים מעשיים, ייחטף בשוק העבודה ויעבור כל מבחן כניסה לחברת היי-טק, משום שהביקוש למקצוענים בתחום הזה אדיר. כך גם מפתחים בשפות Python ו-Node.js, וכך גם סטודנטים עם ניסיון ב-Scala, Spark ו-Elastic Search. ככלל, נראה שתפיסת ה"Full Stack" עוד לא הגיעה לאוניברסיטאות.

במקביל, אם האוניברסיטאות והמכללות ישכילו, בהדרכת משרד החדשנות ובגיבויו, להעביר במסגרת השנה האחרונה ללימודים את הקורסים הרלוונטיים ביותר ולבצע הכשרה פרקטית, הדבר יגדיל בצורה משמעותית את ההתאמה בין יוצאי האוניברסיטה לבין הצרכים בפועל של התעשייה וימקסם את הפוטנציאל של הבוגרים להשתלב בשוק העבודה.

הכותב הוא נשיא קבוצת היזמות והפיתוח Comm-IT