לשכת השירות למחשוב הבנקאי, מיזוג בנק אגוד והתחרות במגזר הפיננסי

השבוע נחשפנו לחדשות רבות בתחום הטכנולוגיה והפיננסים, לרבות בתחום הפינטק. לצד סערת הביטקוין וההצהרה הדרמטית של יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, נגדו, הכריזו אתמול (ד') שר האוצר, משה כחלון, ונגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, על רפורמות חדשות שנועדו להגברת התחרות במגזר הבנקאי – בעזרת ה-IT.

ההכרזה החשובה ביותר הייתה על הכוונה של הממשלה להקים לשכת שירות, שבה יוכלו הבנקים הקטנים לשתף משאבי מחשוב ומידע, במגבלות התחרות, במקום שכל בנק יקים מערך מחשוב משל עצמו. הרעיון אינו חדש. ב-15 במרץ השנה התייחס אליו כחלון בפעם הראשונה, בטקס קבלת פנים לרגל סיום פרויקט המחשוב בבנק יהב. הוא פנה אז לראשי TATA, שהובילה את הפרויקט יחד עם אגף המחשוב של הבנק, בראשות גדי דודיאן, ושטח בפניהם את הרעיון. כחלון רמז להם שהם יכולים לבחון את האופציה להקים את לשכת השירות ביחד עם אינטגרטור מקומי. ככל הידוע, TATA לא פסלה את הרעיון, אבל מאז ההכרזה לא בוצעו מהלכים ממשיים.

בינתיים פורסם מכרז המחשוב של בנק אגוד, שמבוסס על הקונספט של לשכת שירות (לא של הממשלה). בשלב הראשון, הקונספט הזה לא הלהיב את כל הספקים, שציפו שהפרויקט יהיה דומה לזה שבנק יהב עשה עם TATA. בשלבים מאוחרים יותר ניגשו חברות הודיות למכרז והוא הגיע לשלבים מתקדמים. עד שנזרקה הפצצה שטרפה את כל הקלפים: ההודעה על מיזוג בנק אגוד עם בנק מזרחי-טפחות. המיזוג הזה יוצר לא מעט בעיות ואף היה סלע מחלוקת קשה בין כחלון לפלוג: שר האוצר מתנגד למיזוג באופן גורף ואף יזם הצעת חוק שנועדה לסנדל אותו, ואילו נגידת בנק ישראל הודיעה כי היא תומכת במיזוג וגררה גל של ביקורות ותגובות שליליות נגדה.

אתמול התייצבו השניים במסיבת עיתונאים משותפת – בראשונה מזה זמן רב, לאור יחסיהם העכורים – והכריזו על לשכת השירות. גם אתמול, כמו בפעם הראשונה שבה כחלון הכריז על הרעיון, לא נמסרו פרטים כיצד הממשלה מתכוונת לעשות זאת. ההערכות הן שחברה בינלאומית או הממשלה תקים את הלשכה ואינטגרטור מקומי יתפעל אותה. מומחים מצביעים על מטריקס, שמגלה עניין רב בשוק הפינטק ואף פעילה בו, כאחת החברות שיכולה לבוא בחשבון במיזם כזה, אם וכאשר ייצא לפועל.

השאלות שעולות בעקבות המיזוג – והכרזת כחלון ופלוג

אם נחזור רגע לצמד כחלון-פלוג, ההכרזה על הקמת הלשכה, על רקע סיכויי המיזוג בין אגוד למזרחי-טפחות, מעוררת את השאלות: אם המיזוג ייצא לפועל, אילו בנקים בדיוק יוכלו להשתמש בלשכת השירות הזו? אילו שחקנים חדשים, שעד היום לא היו במגרש, יצטרפו אליו? בנק יהב כבר סיים בהצלחה את הפרויקט שלו והמכרז בבנק אגוד תקוע, כאשר לא ברור בכלל מה עמדת בנק מזרחי-טפחות בנושא. אלדד פרשר, המנכ"ל, התבטא בכנס של אנשים ומחשבים נגד המרוץ המהיר מדי לטעמו לבנקאות הדיגיטלית, בשעה שיש עדיין לקוחות שצריכים את המגע האנושי, את הסניף הקרוב לביתם. הוכחה נוספת לכך היא הקמפיין שהבנק מריץ בימים אלה, שמחדד את העובדה שבעוד שבנקים אחרים סוגרים סניפים – הוא פותח חדשים.

אם וכאשר המיזוג יבוצע, מזרחי-טפחות יהיה הבנק השלישי בגודלו בשוק. האם הוא יאמץ את רעיון לשכת השירות שפלוג וכחלון מציעים? האם הוא יקדם את המכרז של אגוד שכבר הגיע לשלב מתקדם, ולא סביר שיבוטל כעת, בגלל השחקנים הבינלאומיים המתמודדים בו? ומי יהיו הלקוחות הפוטנציאליים של לשכת השירות, שתוקם בהשקעה לא קטנה?

לשאלת הפתוחות האלה יש השלכות על כלל המגזר הפיננסי, משום שמעבר לעניין הנקודתי של אגוד ומזרחי-טפחות, מערכות ה-IT של הבנקים מיושנות ומהוות את החסם העיקרי שלהם לבצע תהליכי התייעלות בעזרת הטכנולוגיה והכלים, שכבר קיימים. באגפי המחשוב של הבנקים הגדולים מועסקים אלפי עובדים. בניגוד לטענה ההזויה של המנמ"ר לשעבר של בנק לאומי, דן ירושלמי, לא העובדים הם החסם, אלא חוסר היכולת של הבנקים לתת מענה לאתגר הזה וחוסר רצונם להכניס יד לכיסים העמוקים ולהשקיע במודרניזציה ובהתייעלות של המערכות, מבלי ללכת לפתרון הקל של פיטורי עובדים.

כך או כך, נראה ש-2018 תביא אתה כמה בשורות רגולטוריות, שישפיעו על המגזר הפיננסי ויתחילו להניע בקצב מהיר יותר את גלגלי הטרנספורמציה הדיגיטלית בבנקים. זאת, בתקווה שזה יבוצע מבלי לפטר אלפי אנשים. יש למה לחכות.