"נוסחת הדיגיטל שווה לחדשנות כפול שיתוף פעולה וידע"

"החדשנות היא מכפיל כוח, וכל ארגון נדרש כיום לחדשנות כדי להצליח לשמור על הקיים וגם כדי להתקדם באופן שמתאים לשוק", כך אמר יניב לוי, CTO חטיבת התוכנה במלם תים

יניב לוי, CTO חטיבת התוכנה במלם תים. צילום: ניב קנטור

"אנחנו חיים בעולם דיגיטלי ואתגר ניהול התוכן בעולם הזה הופך להיות הרבה יותר מורכב. זה אומר תפיסה עסקית שכוללת את הליבה שלנו, ואת הצורך לשנות את הארגון שלנו לתרבות הדיגיטלית שעוטפת אותנו. נוסחת הדיגיטל מבחינתי שווה לחדשנות כפול שיתוף פעולה וידע. החדשנות היא מכפיל כוח, וכל ארגון נדרש כיום לחדשנות כדי להצליח לשמור על הקיים וגם כדי להתקדם באופן שמתאים לשוק. כולנו נדרשים כיום לייצר הרבה יותר בהרבה פחות בגלל המצב הכלכלי, ואת זה משיגים רק באמצעות חדשנות. חדשנות היא יצירת תמהיל מנכסים, ידע ומשאבים קיימים כדי ליצור יכולות חדשות, ואילו חידוש היא השקעת כסף להשגת יכולות חדשות", כך אמר יניב לוי, CTO חטיבת התוכנה במלם תים.

לוי אמר את הדברים באולם האירועים LAGO שם נערך כנס KMDM השנתי החמישי במספר בהפקת אנשים ומחשבים, והוא התייחס לנוסחה שצריכה להנחות את הארגונים בעידן זה של שינוי ושל פריצת הדיגיטל לכל היבט בחיים האישיים והעסקיים.

"אנחנו לוקחים אנשים, מערכות ומידע ויוצרים מזה תהליכים, טעמים ומרקמי עבודה חדשים. אנחנו לוקחים מסמכים, מחברים אליהם רשומות Big Data ואנו עוברים לשים דגש על יחידת המידע ועל הנגשתה בערוצים השונים. אנו בחברה מציעים מעבר לכך גם פתרון של טפסים דיגיטליים שהכל מבוצע דרך ממשק חדשני שנגיש דרך המחשב ודרך המובייל, ומציע ניהול חדשני עם אפשרות ללקוחות לבצע חתימה דיגיטלית, ובסופו של דבר גם לשלוח שליחה חזרה לארגון כדי לקלוט את המידע החדש בניהול נכון וחכם", הוא אמר.

מבחינתו דיגיטל זה חשיבה עסקית כוללת ליצירת חוויית מוצר שלמה. "האתגר הוא לא ניהול התוכן אלא יצירת החוויה, כשאבני הבנייה הם ידע, תהליכים, נגישות וגמישות ולא לשכוח שחדשנות היא הצורך להשתמש בקיים כדי ליצור משהו חדש", הוא סיכם.

אמיר גולדשטיין, יו"ר KlikIT. צילום: ניב קנטור

אמיר גולדשטיין, יו"ר KlikIT. צילום: ניב קנטור

אמיר גולדשטיין הציג את הקשר בין מסמכים למה שהוא מכנה המגזר הרביעי, והוא עשה זאת בכובעו כיו"ר KlikIT, עסק חברתי לסריקת מסמכים והקלדת נתונים שמעסיק כיום 13 אוטיסטים במשרה מלאה.

"יש בארץ 20 אלף אוטיסטים מאובחנים רובם המכריע מתחת לגיל 30, ורק 16% מהאוטיסטים בגילן העבודה עובדים, וזאת למרות שתוחלת החיים נורמטיבית לחלוטין. האחרים לא יושבים בבית, רובם מועסקים במה שמכונה מרכזי תעסוקה עם עבודות שאף אחד מאתנו לא היה מוכן לעשות", הוא סיפר. "זה באופן אישי הרגיש ותסכל אותי לראות את הבן שלי, בן 26, עם היכולות שלו מבזבז אותן בעבודות מוזרות כמו מיון זרעים או מקדחים של רופאי שיניים, ואני מודע לכך שיש הרבה תופעות שגורמות לדילמות למי שרוצה להעסיק אותם".

הפתרון שלו כאמור היה להקים עסק המאפשר לעובדים האוטיסטים שלו לבצע עבודה עם משימות שלצידה שני היבטים של שכר: משכורת וגם הצורך להתמודד עם משימות ואתגרים במהלך העבודה. "אנחנו מקבלים הרבה מאוד מסמכים, אנחנו סורקים באופן מקצועי עם כל הדרישות שעולות, וזו העבודה שלהם. החברה מנוהלת בסטנדרטים הגבוהים ביותר עם הציוד הטוב ביותר. זה עסק חברתי, אבל הוא קודם כל עסק, והתחרות שלנו היא ברמה המקצועית. הנחת היסוד שלנו היא שאם לא נהיה מושלמים לא תבואו אלינו, וגם העובדים שלנו יודעים את זה", הוא אמר.

לדבריו במקום לתרום כסף, החזון צריך להיות יוזמות שיאפשרו מקומות עבודה לאנשים אוטיסטים ולבעלי מוגבלות אחרים. "אנחנו רוצים להחדיר לקהילה העסקית שהחברה האלה ראויים ומקצועיים שיעשו עבודה נפלאה, ואנחנו לא מתביישים לומר: גם להרוויח מזה כסף", הוא סיים.

יאנה ריאחי, מנכ"לית משותפת ב-VRTech. צילום: ניב קנטור

יאנה ריאחי, מנכ"לית משותפת ב-VRTech. צילום: ניב קנטור

יאנה ריאחי וחיים וינר, מנכ"לים משותפים של VRTech, חברה שמציעה בין השאר פתרון שנותן מענה מלא לטיפול בחשבוניות דיגיטליות המגיעות לארגון, התייחסו לדרישות הרגולציה השונות שמשפיעות על התחום ועל ניהול הידע בכלל.

לפי ריאחי, "השאלה היא מה עושים כיום כשחשבונית דיגיטלית מגיע לארגון. אם כן, חייבים להכניס את החשבוניות הדיגיטליות לארכיב ממוחשב, כשכל חשבונית חייבת להיות מקוטלגת כך שיהיה ניתן לשלוף אותה מיידית בעת ביקורת של רשויות המיסים, תוך הבנה שהדפסה של חשבונית דיגיטלית אינה מחליפה את החשבונית הדיגיטלית, והיא חייבת להישאר בארכיון בצורתה המקורית הזו".

חיים וינר, מנכ"ל משותף של VRTech. צילום: ניב קנטור

חיים וינר, מנכ"ל משותף של VRTech. צילום: ניב קנטור

וינר התייחס לדרך בה הרגולציה קובעת שיש לסרוק מסמכים כדי שיהפכו לחלק מהידע והמידע של הארגון. "הדרישה היא לסרוק את כל דפי המסמך בדבוקה אחת,  כשגורם הסורק חייב לבחון ולאשר את תקינות, נראות הסריקה ואת הכמות הדפים בה נעשה שימוש, כשבנוסף על הגורם הסורק לחתום על העמוד האחרון לאשר את תקינות הסריקה".

"מעבר לכך יש להקפיד שננקטו אמצעים סבירים כדי להבטיח את שמירת קובץ המחשב בצורה הנאמנה למקור, וכן שננקטו אמצעים סבירים כדי להבטיח שהקובץ הממוחשב יהיה נאמן למקור", הוא אמר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים