מחשב לכל ילד – אפשר גם אחרת

יונתן קורפל מחפש - ומוצא - את ההבדלים אל מול התכנית הישראלית לזו הבריטית

עיתוני בריטניה וסוכנויות הידיעות שלה פרסמו השבוע בהבלטה יחסית את תכניתה של ממשלת הוד-מעלתה, לחלק מחשבים וחיבור פס-רחב ל-270 אלף משפחות חסרות אמצעים ברחבי בריטניה. ההודעה יצאה במשותף מראש הממשלה – גורדון בראון ושר החינוך שלו – אד בולס. הראשון הבהיר, כי הממשלה חפצה שלכל משפחה יהיה אינטרנט מהיר וקשר ישיר לבית הספר.

במקביל, מצאנו השבוע באתרי האינטרנט הישראליים כמה ידיעות באותו נושא עצמו. ברעננה, למשל, חולקו 13 מערכות מחשבים לילדים בעיר. בהפרש של ימים ספורים חולקו 21 מערכות שכאלה לתלמידים באילת. בכל אירוע שכזה נכחו, דיברו ושלחו הודעות לעיתונות, פרנסי העיר המסוימת ועמיתיהם במנהלת הפרויקט האמור – מה שהזכיר לנו, כי במדינת ישראל, קיים זה מכבר פרויקט "מחשב לכל ילד".

עד כה חולקו בישראל, לפי דווחי המקורבים למבצע הישראלי, כ-36,000 מחשבים. הואיל ואוכלוסיית ישראל מהווה כשמינית ממספרם של תושבי האי הבריטי, הרי לכאורה מדובר בשני מבצעים דומים מאד בהיקפם היחסי. אולם התמקדות במקרים ובחינה מדוקדקת של הפרטים מצביעה בהחלט על הבדלים משמעותיים.

ראשית, מקור הכסף. בבריטניה מדובר בכסף ממשלתי ישיר. אמנם ישנה תורמת גדולה בפרויקט – מיקרוסופט, אבל האחריות היא של השלטון המרכזי. מיקרוסופט תורמת גם לפרויקט הישראלי. אולם יתר המימון בא מגורמים כגון: קרן אדמונד ג'יי ספרא, קרן ג'ון גנדל, בית הכנסת הספרדי "תפארת ישראל" של יהדות לוס אנג'לס ועוד.

מנהיגי ישראל נושאים שם החינוך וההיי-טק לשווא. מילים גבוהות בפיהם, מעשים רבים – אין. את ההקצבות האמיתיות והמשמעותיות הם מותירים לתחומים לגמרי אחרים. רק בכדי להימנע מלהיגרר לסוגיות פוליטיות מובהקות אינני מפרט מה למשל חשוב בעיניהם יותר. בכל מקרה הקצבה ישירה לפרויקט הבאת הטכנולוגיה לילדי העניים, אין אצלנו. כל ממשלה וסדרי העדיפויות שלה. אצלנו הותירו הנושא לגבאים ונדבנים. מה שמתנהל כתרומה מרובת מקורות, מקרין בפירוש על האספקטים של הארגון והפיקוח.

נקודה נוספת הנה הקצב. המבצע הישראלי התחיל לפני 15 שנים! הפרויקט הבריטי לעומת זאת אמור ללבוש צורה של מהלך מהיר וממוקד. אחרי שנתיים של ניסוי עם 20,000 משפחות, מתכוונת כעת הממשלה שם, להפעיל התוכנית בתוך שנה.

כאשר מדובר בפרויקט שנועד לחולל שינוי ישנה משמעות רבה לביצוע מרוכז. כך מושג האפקט במלואו. פרישה של שינוי על פני שנים רבות, עלולה להביא להתפוגגות חלק מההישגים המקומיים הקטנים. יתרה מזאת, עשייה על פני תקופה ארוכה מביאה לתקורות גבוהות. יותר מנהלה ע"ח הוצאות הליבה. גם השליטה והבקרה יוצאות נפסדות בשיטת הטפטוף.

בעיתונות הבריטית יש הטוענים, כי ההכרזה על הפרויקט החינוכי הנה חלק ממסע הבחירות של מפלגת השלטון לקראת ההכרעה הפוליטית הקרובה שם. פוליטיקאים, בכל מקום על פני החלד, עושים רבות לקידום האינטרס הפוליטי של עצמם. זהו כנראה טבע הדברים. השאלה הנה רק, כמה נהנים מכך בסופו של דבר, המדינה ואזרחיה. במקרה הנדון, כמו במשחקי הליגה לכדורגל, אני מעדיף את הביצוע האנגלי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים