חמש שאלות שיש לשאול לפני תחילת המסע הדיגיטלי

מתברר, וזה לא ממש מפתיע, שנושא הטרנספורמציה הדיגיטלית נמצא במקום יחסית גבוה בסדר היום של מנכ"לים בארגונים רבים.

בסקר שבוצע באחרונה על ידי יחידת המחקר של האקונומיסט (Economist) עבור חברת התקשורת הבריטית בריטיש טלקום (British Telecom), בקרב 400 מנכ"לים בכירים בארגונים רב לאומיים ב-13 מדינות, התברר כי 39% מהמנכ"לים רואים נושא זה כאחד הנושאים בעלי העדיפות הגבוהה ביותר בסדר היום של ההנהלה. עוד 34% מהמנהלים ציינו כי הם רואים את הנושא כחשוב, אולם הוא אינו נמצא בעדיפות עליונה בסדר היום של ארגונם.

הטרנספורמציה הדיגיטלית נמצאת במקום גבוה בסדר היום של ארגונים רבים

יותר ויותר ארגונים מבינים את התועלת והחשיבות של הטרנספורמציה הדיגיטלית – שיפור חוויית הלקוח ומכלול הקשרים שהארגון מנהל עם לקוחותיו; בניית מודלים עסקיים חדשים; העצמת העובדים ושיפור יכולותיהם בכל הקשור לקידום חדשנות והשיתופיות הבין-אגפית בארגונים, מייעלת תהליכים עסקיים ובמקרים רבים אף מקטינה את העלויות הכרוכות בביצועם, ועוד.

על פי מחקרים שונים של הפורום הכלכלי העולמי, WEF, הדיגיטליזציה תוסיף ערך כלכלי של כ-100 טריליון דולר במהלך העשור הקרוב.

הטרנספורמציה הדיגיטלית איננה אסטרטגיה או יעד העומד בפני עצמו. היא מהווה אמצעי להשגת היעדים האסטרטגיים של הארגון להמשך צמיחה ורווחיות תוך חדשנות בלתי פוסקת ועיצוב ארגון גמיש (אג'ייל) המותאם לעידן הדיגיטלי. הטרנספורמציה הדיגיטלית היא תהליך/מסע המתפתח לאורך זמן, מסע ללא סיום ידוע ומוגדר, במסגרתו הארגון מתאים עת עצמו באופן דינאמי ומתמשך. זהו תהליך המאפשר לארגון להתמודד בו זמנית עם ההזדמנויות החדשות ועם הסיכונים החדשים של העידן הדיגיטלי.

חלק מהארגונים המצליחים ביותר בעולם, וביניהם Borders, בלוקבסטר (Blockbuster), קודאק (Kodak), נוקיה (Nokia), פולארויד (Polaroid), מוטורולה (Motorola) ועוד רבים אחרים, נכשלו בביצוע הטרנספורמציה הדיגיטלית ונפלו קורבן לתופעת החדשנות המערערת (Disruptive Innovation). הם נאלצו לפנות את מקומם המוביל, ולעיתים אף להפסיק לפעול.

בימים האחרונים גם ענקית הצעצועים טויס אר אס (Toys R Us) הצטרפה למועדון זה והגישה בקשה להגנה של בית המשפט בפני פשיטת רגל בגלל החוב הגדול שנוצר לבעלים החדשים שלה בעקבות רכישה ממונפת אבל גם בגלל התחרות הקשה שהיא חווה עם ענקית המסחר האלקטרוני אמזון (Amazon) וענקית הקמעונאות וול-מארט (WalMart).

לצד הארגונים הנ"ל ניתן למנות מספר רב של ארגונים ותיקים שנולדו לפני העידן הדיגיטלי והצליחו לבצע טרנספורמציה דיגיטלית וביניהן נייקי (Nike), ג'נרל אלקטריק (General Electric), דומינו'ס פיצה (Domino's Pizza), ג'ון דיר (John Deere), סטארבקס (Starbucks), סטנלי בלק אנד דקר (Stanley Black & Decker) Cemex ,Otis ,Hilti ואחרים.

גם בארץ יש מספר רב של ארגונים שזיהו את האתגר והתמודדו וממשיכים להתמודד איתו בהצלחה – לאומי, הפועלים, ביטוח ישיר, שופרסל, סופר פארם ועוד.

המסקנה – ניתן ואפשר להתמודד בהצלחה עם אתגר הטרנספורמציה הדיגיטלית ולהתאים את הארגון לעידן הדיגיטלי. זה מחייב שההנהלה תכיר בשינויים המתחוללים בסביבה העסקית, תגבש חזון ברור ותבנה מפת דרכים דיגיטלית ברורה תוך הקצאת משאבים ויישום פרויקטים דיגיטליים.

הטרנספורמציה הדיגיטלית היא נדבך נוסף המחזק את העוצמות של הארגון

לעיתים קיימת רתיעה של ארגונים מביצוע טרנספורמציה דיגיטלית מאחר והם חוששים שמשמעות הדבר היא שינוי רדיקלי של הארגון. הטרנספורמציה הדיגיטלית אכן דורשת שינוי, אבל נכון לראות אותו כשלב נוסף בהתפתחות הארגון.

ארגון שהצליח בתחרות העסקית במשך שנים רבות, חייב לשמר את התכונות הטובות שהביאו אותו עד הלום ולבנות על בסיסם את ההמשך. הדרך הנכונה להתייחס לטרנספורמציה הדיגיטלית היא כאל שלב נוסף וחדש שבמסגרתו הארגון מנצל וממנף את ההזדמנויות החדשות תוך רתימת הטכנולוגיות הדיגיטליות לחיזוק עוצמותיו.

אם ניקח כדוגמא את ג'ון דיר, יצרנית מובילה בתחום הציוד החקלאי (טרקטורים, קומביינים ועוד), היא ממשיכה להצטיין בתחום ייצור הציוד החקלאי תוך הגברת השימוש ברובוטיקה והתהליכים הדיגיטליים, והוסיפה נדבך חדש של מודל עסקי לאספקת פתרונות לניהול חוות חקלאיות. היא מציעה כיום לבעלי חוות לרכוש ממנה פתרון כולל של ציוד חקלאי המשולב עם תוכנה לניהול החווה, עם אוסף של סנסורים ומצלמות המפקחים על איכות הקרקע ואלגוריתמים חכמים הקובעים מתי נכון לזרוע, להוסיף דישון ולקצור.

הטרנספורמציה הדיגיטלית לא שינתה את ג'ון דיר והפכה אותו לארגון שיצא מתחום הייצור של ציוד חקלאי. הטרנספורמציה הדיגיטלית אפשרה לארגון למנף את עוצמותיו ולהרחיב את תחום עסקיו תוך ניצול היכולות החדשות של טכנולוגיות דיגיטליות כגון אינטרנט של הדברים, Big Data ואלגוריתמים חכמים של למידת מכונה.

על חשיבות השלב הראשון במתודולוגיה לביצוע טרנספורמציה דיגיטלית

קיימות מספר מתודולוגיות ליישום טרנספורמציה דיגיטלית. אחת הידועות והפופולריות ביותר היא המתודולוגיה שפותחה על ידי המרכז לחקר הטרנספורמציה העסקית הדיגיטלית, מרכז משותף לאחד מבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים, IMD ולחברה הגלובלית סיסקו (Cisco).

השלב הראשון במתודולוגיה המוצגת בתרשים הבא, נקרא שלב מדוע? זהו שלב חשוב שבמסגרתו הארגון מבהיר לעצמו את הקורה בסביבה העסקית, מבין טוב יותר את המהפכה הדיגיטלית, את הטכנולוגיות המניעות אותה, את המוכנות שלו למסע הדיגיטלי (הבגרות הדיגיטלית שלו), את סיכוני הערעור הדיגיטלי ועוד.

הרתימה של ההנהלה כולה למסע הדיגיטלי ויצירת המחויבות המשותפת, הם קריטיים להצלחת המסע. בלי מחויבות ורתימה של ההנהלה, יש סיכוי טוב שהטרנספורמציה תיתקל בהתנגדויות ובסופו של דבר עלולה אף להיכשל. במקום ביצוע קפיצת מדרגה דיגיטלית, כנדרש בגלל האתגרים החדשים בסביבה העסקית, הארגון עלול לבצע שיפור אינקרמנטלי קטן, במקרה הטוב. הארגון עלול לגלות, ולעיתים מאוחר מדי, שזה לא מספיק וארגון אחר הצליח להקדים אותו ולגרוף את מרבית הקופה.

המתודולוגיה העקרונית של IMD לביצוע טרנספורמציה דיגיטלית

מטרת סדרת מאמרים זו היא להציג חמש שאלות שחשוב שכל ארגון ישאל את עצמו כבר בשלב הראשון עוד טרם היציאה למסע הטרנספורמציה הדיגיטלית, שלב ה-Why. תשובות ברורות לשאלות אלה יקבעו במידה רבה את סיכויי הצלחתו במסע הדיגיטלי.

בפעם הבא – שאלה מספר אחת: אנחנו כבר ארגון דיגיטלי מזמן, מדוע להתחיל מהלך דיגיטלי חדש?