האתרים של אילו ערים הכי שקופים בישראל?

חולון, כפר סבא, מגדל העמק וקריית ביאליק הן הערים השקופות ביותר בישראל מבחינת אתרי האינטרנט שלהן – כך עולה ממדד שקיפות האתרים של הרשויות המקומיות שמפרסמת היום (ב') עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, בראשותה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, השופטת נילי ארד.

המדד, שנערך זו השנה השמינית ברציפות, פותח במטרה לקדם את נושא השקיפות והבהירות בכל מה שקשור למידע שהרשויות חושפות לציבור – הן מכוח חוק חופש המידע והן כחלק מאסטרטגיה של שיתוף הציבור. נסקרו בו 76 רשויות לפי 14 אשכולות לבדיקת השקיפות והנגישות, והדירוג נקבע על פי הציון המשוקלל של 14 קריטריונים, בהם שקיפות הנדרשת על פי חוק, שקיפות כללית, פרוטוקולים של ישיבות מועצה, כוח אדם, חוזים ומכרזים ועוד. ארבע הערים שהוכתרו כשקופות ביותר קיבלו את הציון המשוקלל הגבוה ביותר 100. אחריהן נמצאות ערים נוספות שקיבלו ציון 95 ומעלה, ברמה A פלוס: אילת, ראשון לציון, חדרה, יבנה, יקנעם, רעננה, מודיעין-מכבים-רעות, קריית אונו ועכו.

הציונים הנמוכים ביותר, ברמה D (ציון 50 ומטה), ניתנו לקריית שמונה, אלעד, נצרת, צפת (שקיבלה 32), ובתחתית הטבלה, עם ציון 20 ומטה, נמצאות ארבע רשויות ערביות: טירה, כפר קאסם, טמרה וקלאנסווה.

מספר נתונים נוספים שפורסמו מראים שבסך הכל, דורגו ברמה A פלוס, שהיא השנייה בהצטיינות, 13 ערים; 40 ערים שיפרו את הציון שלהן מהשנה שעברה; אלעד היא העיר החרדית היחידה שקיבלה ציון טעון שיפור (50%); רק 32% מהרשויות מבצעות תהליכי שקיפות מעבר למה שהחוק מבקש; 30 רשויות בלבד חושפות את שכר הבכירים שלהן; והחברות העירוניות ב-31 ערים בלבד מפרסמות דו"חות שנתיים.

מחברי הדו"ח מציינים שיחסית מעט רשויות נוקטות בשקיפות מעבר לנדרש בחוק, אולם יש שיפור לעומת השנים הקודמות. בקריטריון זה נבדק לגבי כל רשות, בין היתר, האם היא מוציאה פרסומים כמו הקוד האתי שלה. גם כאן נמצא שיעור נמוך, אם כי טוב יותר מבעבר.

על פי עורכי המדד, יותר ויותר ערים מגלות שחלק גדול מתנאי השקיפות קלים ליישום באתר האינטרנט שלהן. אולם, למרות זאת, מצב השקיפות אצל הרשויות מעבר למה שהחוק מחייב עדיין לא טוב, בעיקר לגבי כספים, תקציבים, חוזים ומענקי תמיכות.

אתרי הרשויות נבדקו בחודשים מרץ-יוני בשנה שעברה ואחר כך ניתנה לכל רשות האפשרות להגיב ולשפר. כותבי הדו"ח מציינים כי במקרים רבים ננקטה גישה מקלה במתן ציונים, מאחר שמטרת הדו"ח היא לעודד שקיפות ולא בהכרח ביקורת על הרשויות.

המלצות

"בעידן הדיגיטלי, בו החשיפה גדולה במדיה האלקטרונית, על סוגיה השונים, קריטי לתת את הדעת על המגמות הנגזרות מכך. חוסר שקיפות נתפסת, יותר מאשר בעבר, כשמרנית, קפואה, בלתי תקינה וכזו הפוגמת בלגיטימציה ובאמון שהציבור רוחש לרשות המקומית, לשדרה הביורוקרטית ולעומדים בראשה", כותבת יפעת זמיר, יו"רית עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, בדברי הסיכום וההמלצות שלה.

המלצות נוספות שמוזכרות בדו"ח הן שהרשויות הגדולות צריכות לסייע לרשויות הקטנות להגביר את שקיפות שלהן, על מקבלי ההחלטות ברשויות להפנים את חשיבות השקיפות ומומלץ לאמץ כלים למניעת שחיתויות.

עמותת שקיפות בינלאומית ישראל הוקמה ב-1999 על ידי פרופ' דב יזרעאלי ז"ל מאוניברסיטת תל אביב, על מנת לקדם את נורמות השקיפות והאתיקה בחברה הישראלית – במגזרים העסקי, הציבורי והממשלתי כאחד. ראשת העמותה הנוכחית, השופטת בדימוס ארד, החליפה את מבקר המדינה לשעבר ונשיא בית המשפט המחוזי בדימוס, מיכה לינדנשטראוס.

הוועדה המיוחדת של הכנסת להגברת הנגישות והשקיפות, בראשותה של ח"כ סתיו שפיר, תדון היום (ב') בממצאי הדו"ח.