"השלב הבא במימוש העיר החכמה חייב להבליט את הפן האנושי"
"תחום העיר החכמה הולך ומתרחב, ובשנים הבאות יהיה הרבה יותר רחב וחם", אמרה הילה אורן, מנכ"לית קרן תל אביב ● על כן, לדבריה, "יש לשלב את התושבים בקבלת ההחלטות"
"השלב הבא בחזון הגלובלי של העיר החכמה, שצריך לבוא לידי ביטוי גם בכנסים כמו Smart City, חייב להדגיש את הפן אנושי ואת שילוב התושבים בקבלת ההחלטות – בכל עיר בעולם", כך אמרה הילה אורן, מנכ"לית קרן תל אביב, בראיון לאנשים ומחשבים. הקרן ועיריית תל אביב-יפו השתתפו בכנס ובתערוכה הבינלאומיים בתחום הערים החכמות, שננעלו בסוף השבוע בברצלונה.
העירייה השתתפה באירוע זו השנה השלישית ברציפות והעמידה ביתן מרשים, שמשך התעניינות בינלאומית רחבה. אורן משתתפת בתערוכה ובכנס מאז 2013, עת ביקרה בהם בפעם הראשונה, כתפקידה הקודם כמנכ"לית עיר עולם. מאז היא גם מנחה באופן קבוע פאנל שעוסק בהיבטים הפיננסיים הגלובליים במימוש תפיסת העיר החכמה.
"תחום העיר החכמה הולך ומתרחב, ובשנים הבאות יהיה הרבה יותר רחב וחם", אמרה אורן. "התחזיות מעידות על כך שבתוך פחות מעשור, 75% מאוכלוסיית העולם יתגוררו בערים, וזה יוצר הרבה אתגרים וצרכים שתפיסת העיר החכמה כוללת אותם".
ב-2014 זכתה עיריית תל אביב-יפו בפרס בתחרות הגלובלית של הערים החכמות, שנערכת בכל שנה במסגרת האירוע בברצלונה. לדברי אורן, "הזכייה הזו הביאה לתנופה אדירה במיתוג של העיר ומשכה התעניינות רבה במיזם הדיגיתל שלנו, שהוא הפלטפורמה שלנו למימוש חזון העיר החכמה באמצעות כלים דיגיטליים".
מהי עיר חכמה?
"אין עדיין הגדרה אחת לעיר חכמה. אין שום גורם מוסמך, בינלאומי, שקובע איך היא צריכה להיות. לכן אנחנו, בתל אביב, הגדרנו את החזון על פי הערכים שהעיר מאמינה בהם, שכולם מבוססים על הקשבה, שיתוף התושבים והנגשת הכלים הדיגיטליים עבורם, כדי שיוכלו לממש את זכויותיהם".
כיצד עיריית תל אביב-יפו מיישמת זאת?
"אנחנו כל הזמן משלבים את התושבים. דיגיתל הוא הפלטפורמה להגיע אל התושב ולשפר את איכות חייו. רק באחרונה מינינו מינהלת קהילות. הקמנו שורה ארוכה של קהילות לפי תחומי עניין, אזורי מגורים וצרכים מסוימים. לכל אחת מהקהילות אנחנו מנתבים מידע ושירותים שמועילים לחבריה ויש מנהל שאחראי עליהן. זוהי הדוגמה לתפיסה הקהילתית שלנו את העיר החכמה".
אורן חלקה את התפיסה הזו בפאנל שאותו הנחתה, שבמסגרתו הוצגו פלטפורמות דיגיטליות שמנותבות לצורך שיתוף התושבים במיזמי העיר החכמה. בין היתר, היא הציגה פלטפורמה למימון המונים, שמגייסת כסף מתושבים לפרויקטים שחשובים להם, כאשר הדגש הוא לא רק הכסף, אלא להפוך אותם לשותפים מלאים, בעלי מניות בפרויקט עצמו. "לעולם ועד, התושבים ורק התושבים יודעים מה הכי טוב להם", אמרה אורן. כלים נוספים שכבר נמצאים בשימוש הם הנפקת מטבע עירוני, שמהווה כלי פיננסי לעסקים בעיר (יצוין כי לא מדובר במטבע לאומי והוא לא נסחר בבנק), וכן פעילות חברתית לקידום נושאים כמו חינוך, תרבות ורווחה. "כשאתה פונה לתושבים דרך כלים אלה, הם מבינים שאתה מדבר איתם על ערכים, ויש כאן משהו הרבה יותר גדול מאשר עוד פרויקט לשיפוץ מדרכה", אמרה.
איך התרשמת מהתערוכה?
"נהניתי לראות את מאות הביתנים פה ואת הפתרונות המוצגים, אבל הייתה חסר לי מאוד נוכחות של תושבים, של אזרחים – למשל מברצלונה. הייתה חסרה לי גם נוכחות של סטודנטים ושל כל מי שמייצג את מקרם החיים בערים הגדולות. זו מהות העיר החכמה, היא נועדה לתושבים, והם לא היו בכנס – וחבל".
קרן תל אביב הוקמה לפני ארבעה עשורים על ידי ראש העירייה המיתולוגי של תל אביב-יפו, שלמה להט (צ'יץ'), במטרה לגייס תרומות, בעיקר מיהודי העולם, למימוש פרויקטים לרווחת התושבים. "מאז ועד היום סייעה הקרן בבניית 800 פרויקטים בהיקף תרומות של 1.5 מיליארד דולר, כאשר בסיס הפעילות הוא דולר תרומה מול דולר השקעה של העירייה. בכל שנה מציבה לעצמה הקרן יעדים לגיוס תרומות – מהארץ ומחו"ל", אמרה אורן.
לדבריה, קהילת ההיי-טק חייבת להיות יותר דומיננטית בפעילות הקרן. כדוגמה לכך היא מציבה יעד לגיוס של 20 מיליון דולר לבניית מבנה חדש למכללה האקדמית אפקה, שאמורה לעבור מהדר יוסף בצפון תל אביב ליד אליהו בדרום-מזרח העיר. "ההעברה אינה רק מאחר שמספר הסטודנטים במכללה גדל מאוד, אלא גם בגלל סיבות חברתיות. הקמת מוסד אקדמי נחשב כל כך בלב שכונה כמו יד אליהו תשנה מאוד את התדמית ואת היוקרה שלה, וזו המטרה".
תגובות
(0)