הביטוח הלאומי: "עצירת פרויקט המחשוב הענק – בגלל כשל שלנו"

פרויקט המחשוב הענק בביטוח הלאומי נעצר לאחר שכבר הושקעו בו כ-600 מיליון שקלים עקב כשלים ניהוליים – כך הודה היום (ב') ממלא מקום מנכ"ל הארגון בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. בדו"ח שהוצג בפני הוועדה צוין כי הכשלים הובילו למצב בו "לא נוהלו לוחות זמנים, לא נמדדו התפוקות ולא היה הליך ניהול סיכונים". כך פותחה רק מערכת אחת מתוך 33 מערכות שתוכננו, בעוד שהתקציב רק גדל.

מדובר בפרויקט תבל, שאמור היה לכלול בניית תשתית טכנולוגית מודרנית ושדרוג הדרגתי של כלל מערכות ה-IT של המוסד לביטוח לאומי, בתחומי הליבה (גמלאות וגבייה) והמטה (משאבי אנוש, כספים ולוגיסטיקה). כבר ב-2015 הוא "זכה" לביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה. באחרונה החליט ממלא מקום מנכ"ל המוסד, רמי גראור, לעצור אותו לאחר שהבין שהוא צפוי לעלות מיליארד שקלים יותר מהעלות המקורית.

הדיון כונס לבקשתו של ח"כ מנחם אליעזר מוזס, שאמר כי "יש כאן 600 מיליון שקלים שיאבדו. אני מבקש להבין מה קרה כאן ואיך זה שמפסידים כל כך הרבה כסף. על פניו זה חמור ביותר ולא צריך לומר מה אפשר לעשות בסכום כזה".

גראור ציין ש-"הפרויקט היה אמור להתנהל במשך עשור בעלות של 477 מיליון שקלים. החזון היה נכון, הביצוע קצת פחות. היו עיכובים בדרך לא רק של מנהלת הפרויקט, היו גם בעיות מול ועד העובדים. בדיונים התברר שעד לימים אלה הוצאו כ-600 מיליון שקלים ושמנהלת הפרויקט הצליחה לפתח מודול אחד מתוך 33 מודולים. גם מודול זה הוטמע כפיילוט רק בשני מוקדים. הוריתי להכניס אותו בכל סניפי המוסד לביטוח לאומי וזה יקרה עד סוף השנה".

"אם התכנית הייתה ממשיכה כסדרה, היינו צריכים להמשיך לפתח עד 2028, בעלות כוללת של 1.4 מיליארד שקלים – לא סופי. לאור הממצאים האלה החלטתי להתייעץ עם מומחים חיצוניים לגבי ההמשך. הם אמרו שמה שפותח היה ברמה מקצועית טובה, אך קיים כשל כולל בניהול התכנית, שנובע משני גורמים עיקריים: חוסר תשומת לב ניהולית ברמה הכי גבוהה, מהמנכ"ל ומטה, וכשל ברמת ניהול התוכנית. נקבע כי לא נוהלו לוחות זמנים, היה ניהול של הוצאה כספית אך לא של התפוקות ולא התקיים הליך של שינויים ניהוליים", אמר גראור.

לדבריו, הפרויקט במתכונתו הקודמת הוקפא והמוסד יבחן מעתה פיתוח של כל מודול בנפרד. "לא כל 600 מיליון השקלים ירדו לטמיון, חלק מהכסף לא נזרק לפח – פיתחנו כמעט שני מודולים", אמר. הוא ציין ש-"הניהול של הפרויקט ישתנה לחלוטין, תהיה מנהלת בה ישותפו כל הגורמים המקצועיים הרלבנטיים. נבחן כל מודול, יכול להיות שנפתח רק חלק מהתוכנית. נתקדם כל שנה ושנה בנפרד, ואני מאמין שההוצאה תהיה סבירה".

"אסור לתת יד להפקרות"

במהלך הדיון עלה כי רשות התקשוב הממשלתי, המפקחת על הפעילות המחשובית בגופי הממשלה והייתה יכולה לעמוד על הנזקים הרבה לפני שנתגלו, מנועה מלפקח על המוסד לביטוח לאומי, בשל היותו גוף סטטוטורי. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, אמר בהקשר זה כי "נפעל לתת לרשות יותר סמכויות ואם נידרש לחקיקה – נעשה זאת. אסור לתת יד להפקרות".

ח"כ מקלב תהה היכן היה משרד האוצר בתמונה וכיצד ביצע את הבקרה על התקציבים שהופנו לטובת הפרויקט. יעל אגמון מאגף התקציבים ציינה ש-"היכולת שלנו לנהל פיקוח על ביצוע בתקציבים ארוכי טווח קטנה למדי".

לסיכום אמר יו"ר הוועדה כי "היה כשל רציני בניהול, שהיה ידוע, אבל לא היה אף אחד במנהלת הפרויקט או בכל השרשרת שיעצור את התהליך. המנכ"לים צריכים להיות מאוד מעורבים בתהליכים כאלה. בנוסף, צריך להיות לכל הליך כזה הליך בקרה, והרצון הוא שזה יהיה בלוחות זמנים מצומצמים יותר, שיאפשרו יותר בקרה. אני בטוח שבעוד גופים ציבוריים יש מחדלים כאלה, שטרם התגלו. לכן, נפעל לתת יותר סמכויות לרשות התקשוב הממשלתי, אם זה דרך החלטת ממשלה או דרך חקיקה. אם היה פיקוח חיצוני לא היינו מגיעים למצב הזה".