"הדבר הכי מסוכן הוא מה שאתה לא מסוגל להבחין בו"

"הדבר הכי מסוכן הוא מה שאתה לא מסוגל להבחין בו. כאשר אלפי אנשים עוברים על הקוד- הוא הופך להיות בטוח ויציב יותר", כך אמר מייקל מילר, נשיא אסטרטגיה, שיתופי פעולה ושיווק של SUSE העולמית.

מילר התראיין לאנשים ומחשבים בעת כנס SUSECON שהתקיים לאחרונה בפראג.

מילר, שאחראי על הפיתוח העסקי ב-SUSE סיפר על פעילותו ליצירת שותפויות אסטרטגיות ועל ההתרחבות החברה לתחומים שונים. בין השאר, סיפר לאנשים ומחשבים על השינוי שחל בעולם ביחס למערכות ההפעלה בקוד פתוח ומדוע ארגונים המריצים סביבות קריטיות עושים יותר ויותר שימוש במערכות קוד פתוח.

לאן פונה החברה בשנים הקרובות?
"SUSE החלה באופן מסורתי כארגון העוסק במערכות הפעלה, אבל בדרך כלל לא רוכשים מערכת הפעלה לבדה. יש איזו בעיה שרוצים לפתור- עומס עבודה חריג, צורך לעבוד בריבוי משימות לאורך זמן, משהו שאמור לשדרג את מערכות המחשוב. לכן, חשוב היה לנו לפתח סוג של אקו-סיסטם עם השותפים שלנו. זה יכול להיות ספקי חומרה, ריסלרים, ספקי תוכנה שונים. אנחנו רוצים לאפשר לכולם לקחת חלק וליצור סביבה הוליסטית אחת שפועלת יחדיו ולא לכל קטגוריה בנפרד".

"מתוך הגישה הזו, גם הזמנו את כל השותפים מכל תחומי העיסוק והקטגוריות השונות אל אירוע אחד בו נוכל כולם לשוחח כיצד הארגונים שלנו משתלבים וקשורים אחד לשני. זה אלמנט חשוב מאד לאופן בו נוכל לשתף פעולה".

מה הטרנד העכשווי? על אילו פרויקטים אתם עובדים?
"יש התפתחות משמעותית מאוד בתחום הענן. במקור, ארגונים גדולים עשו ניסויים שונים, ואז כאשר היה עומס גדול על המערכת הם העבירו את העודפים לטיפול בענן, תוך שהם משאירים את עומס העבודה המחשובית בפנים".

"כיום, המגמה מתרחבת וארגונים מתחילים לפרוס שרתים בענן ולנהל את העבודה מהענן עצמו במקור. כבר לא מדובר בניסויים, זוהי עבודת הפרודקשן עצמה. הענן עצמו הופך כפלטפורמה להפעלת התוכנות. 'ענן מעורב' ו-'מולטי קלאוד' אלו קונספטים שדיברנו עליהם בשנים האחרונים, ובימים אלו הופכים למציאותיים".

הענן גם מקבל מידע מהאינטנרט של הדברים לטובת ניתוח הנתונים. מה חלקכם בנושא?
"אנחנו מעורבים בעיקר בהפעלת התשתית. התשתית מאפשרת לאסוף את המידע שזורם ממכשירי האינטרנט של הדברים ולאחר מכן לנתח אותו על ידי אנליסטים או לחלופין להריץ על התשתית את האפליקציות של משתמשי הקצה שנעזרים במידע.

האם גם ב-embedded systems אתם פועלים באינטרנט של הדברים?
ה-embedded system שלנו לא מתמקדות במכשירים הקטנים של האינטרנט של הדברים. המיקוד העיקרי שלנו ב-embedded הוא במקרים בהם יש שימוש בשרת סטנדרטי למשימות מיוחדות, שונות וכאלה שהוא לא תוכנן אליהם במקור".

"כך למשל, במקרים של אמצעי איחסון מאסיביים או מיכשור רפואי כגון MRI, אנחנו מריצים את SUSE linux enterprise server והוא מסוג לעשות שימוש באביזרי החומרה השונים לטובת אותם מכשירים. כעת, חשוב להבין – אנחנו מבצעים את תהליך האישרור מול הספקים עצמם, כך שהאחריות על החומרה לא פגה, למרות שאנחנו עושים בה שימוש שונה לחלוטין ממה שהיא תוכננה אליו, דבר המאפשר לחסוך עלויות ניכרות. בעצם, המערכות המוטמעות שלנו הן כאלה שמשרתות ארגונים וחברות, ועומדות בתנאים שאותם אירגונים זקוקים להן".

אילו חברות משתמשות ב-SUSE במשימות קריטיות?
"יש די הרבה כאלה. בורסות לניירות ערך, כמו למשל הבורסה של לונדון (LSE), משתמשת בפלטפורמה של SUSE להפעלת כלל מערכת הסחר שלהם, סאפ (SAP) משתמשת ב-SUSE כמערכת התפעול הראשית שלה – תחשוב על זה, סאפ עצמה משתמשת בתוכנה שלהם כדי לנהל את המשימות הפנימיות של החברה. מדובר בהתקנה ענקית של SAP HANA, ושם בחרו ב- SUSE שתספק את מערכת ההפעלה – כדי לקבל את הביצועים הטובים ביותר, בסביבה קריטית, שלא מאפשרת נפילות או גמגומים של השרתים. יותר מזה, מערכות בקרה אווירית, שם אין מקום לטעויות, רצות על גבי SUSE – כך בגרמניה וה-Eurocontrol, רצים על SUSE.

איך משכנעים חברות שמשתמשות ב-UNIX למשל, לעבור לקוד הפתוח והטכנולוגיה של SUSE?
"לפני חמש שנים היינו בעיקר עסוקים לשכנע מדוע הן צריכות לעבור ל-Linux, היום המצב השתנה, רוב החברות כבר מבינות את היתרונות. אם הן דבקות בשימוש ב-Unix הן כנראה מחויבות לצרכי החומרה או מסיבות אחרות. אני סבור שרוב התעשייה מבינה ש-Linux מסוגלת לספק את אותה רמה שירות, אבטחת מידע, והרצת תוכנות".

"אם בוחנים את השימוש במערכות ההפעלה ששילמו עבורן (לא אלו שבחינם או משותפות), רואים שבכל שנה השימוש ב-Linux גדל וגדל וכבר עבר את UNIX וחלונות".

כיצד אתה מתחייב ללקוחות שמערכת הפעלה שפותחה על ידי אלפי מפתחים עצמאיים היא באמת בטוחה?
"דווקא בגלל שהקוד נגיש וזמין לכולם, היא בטוחה יותר. הדבר הכי מסוכן הוא מה שאתה לא מסוגל להבחין בו, בקוד פתוח הסיכוי שזה יקרה נמוך משמעותית. כיצד ניתן למצוא פרצה או פגם שלחלוטין נסתר מעינכם?! השקיפות של הקוד הפתוח לאלפי אנשים הוא גם מה שעושה אותו גם בטוח. הפגמים גלויים לעיניהם הבוחנות של אלפי אנשים".

לאחר ההצלחה של הקוד הפתוח מאז שנות ה-90, העיקרון הועתק בהצלחה למקומות נוספים – כמו ויקיפדיה (Wikipedia) ו-וורדפרס (WordPress) למשל – דבר שאני מניח תרם לקבלה של מערכת הפעלה מקוד פתוח.
"היום ניתן למצוא את הרוח והקונספט של הקוד הפתוח בהרבה היבטים שונים, לא רק מערכות הפעלה. העקרונות של הקוד הפתוח מועתקים ומותאמים לפעילויות שונות – החל מ-'מימון המונים', ועד אפליקציות בסגנון אובר (Uber)".

"שיתוף מידע ופעולה משותפת של אינדיבידואלים למען מטרה, הם לא רק טרנד. אין ספק שזה גורם לאנשים להיות יותר פתוחים לרעיון".