תשע"ז: סייבר עלייך, ישראל – וגם על העולם

את המשפטים הבאים היה סביר להניח שיאמר סגן נשיא של ענקית אבטחת מידע והגנת סייבר: "איום הסייבר הוא אחד האיומים הגדולים על המדינות המתפתחות ועל המדינה שלנו. מדובר כאן בהרבה גורמים בעולם, שיכולים לשבש את החיים שלנו – לגנוב את חשבונות הבנק, למנוע את אספקת האנרגיה שלנו, לגרום לתאונות ולבצע חבלות בכל תחום ותחום. לכן, איום הסייבר הוא גדול מאוד".

אלא שלא. הדובר הוא ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לטעמי, נתניהו הוא מנהל השיווק המוצלח ביותר של התחום במדינה. זה שנים הוא נואם בנושא, פעל להקמת מטה הסייבר ורשות הסייבר, ובמעשיו, כמו גם בדיבוריו, הוא השגריר הטוב ביותר של המדינה לתחום הסייבר, וממצב אותה כמובילה עולמית בתחום.

המספרים מדברים: על פי מחקר של קרן הון-הסיכון YL Ventures, ב-2016 ענף הסייבר הישראלי גייס 689 מיליון דולר – עלייה של 23% לעומת 2015. נערכו במהלכה 72 סבבי גיוס ו-82 חברות סייבר חדשות קמו, מול 62 שנה קודם לכן.

על פי נתניהו, בישראל יש כ-600-700 חברות סטארט-אפ בסייבר. "ישראל הופכת לאטרקטיבית במשחק הזה עם כ-20% מכלל השקעות הסייבר בעולם", אמר. כמו כן, בישראל פועלים כיום כ-40 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בינלאומיות בסייבר, לעומת 13 חברות בינלאומיות באמצע שנות ה-90'. נכון לתחילת 2017, רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי) מעורבת ב-70 חברות סייבר, בעיקר בשלבים מוקדמים.

כך, ביוני השנה הודיעה חברת אבטחת הסייבר הישראלית סייבריזן (Cybereason) על השלמת סבב השקעה הגדול בתולדותיה, בו גייסה מתאגיד הטלקומוניקציה היפני סופטבנק (SoftBank) סכום של 100 מיליון דולר. זה גיוס ההון הבודד הגבוה ביותר שביצעה חברת סייבר ישראלית אי פעם.

משתלם לעבוד בתעשיית הסייבר הישראלית

ישראל היא המדינה שהכי משתלם לעבוד בה בתעשיית הסייבר – כך עולה ממחקר של אינטל (Intel). על פי המחקר, מומחה סייבר ישראלי מרוויח כמעט פי 3.5 מהשכר הממוצע במשק – השיעור הגבוה ביותר מבין המדינות שנבדקו. המחקר בוצע בקרב עובדי תעשיית הסייבר בישראל, ארצות הברית, אוסטרליה, צרפת, גרמניה, יפן, בריטניה ומקסיקו. ממשלת ישראל זכתה לציון לשבח: שיעור ההשקעה של המדינה בהכשרות סייבר מתוך כלל ההוצאה הוא הגבוה מבין המדינות שנבדקו. למרות זאת, הרמה האקדמית בישראל היא לא מהגבוהות.

מחסור בכוח אדם – בארץ ובעולם

אחד הממצאים המדאיגים שעלו במחקר הוא מחסור בכוח אדם מיומן לתחום הסייבר. 80% מהנשאלים דיווחו על מחסור בעובדים בתעשייה.

בתחקיר של אנשים ומחשבים, שפורסם ביולי, עלה כי בתחום אבטחת המידע והגנת הסייבר בישראל חסרים כ-2,500 עד 3,000 מקצוענים. אלפים נוספים, יש האומדים את מספרם בכ-5,000, חסרים בתחום המחקר. כמה גופים בינלאומיים, כך נודע לאנשים ומחשבים, שקלו הקמה של מרכזי מו"פ לסייבר בישראל, אולם נסוגו מהרעיון, או ניסו וכשלו – בשל מחסור בחוקרי אבטחה וסייבר.

רפי פרנקו, ראש אגף בכיר לאסדרה והכשרה ברשות הלאומית להגנת הסייבר, אמר שהרשות תכשיר חרדים לעבודה במוקד התגובה הלאומי למתקפות סייבר, ה-CERT. זאת, כחלק מהמענה על המחסור בכוח אדם איכותי בתחום הגנת הסייבר.

ולסיום: סכסוך סייבר

באפריל השנה פורסם כי ראשי מערכת הביטחון יצאו במכתב חריף לנתניהו, שעסק בחוק להפעלת רשות הסייבר, אותה הקים לפני יותר משנתיים. הצעד לווה בהתנגדות משמעותית מצד הגופים הביטחוניים – שלא אהבו, בלשון המעטה, את המהלך, וכן שהוא לא תואם עימם.

מהמכתב החריף עולה כי אף שהובטח לגופים הביטחוניים שהמהלך להקמת הרשות ייעשה בתיאום מלא עימם, אין הדבר כך. הדבר התגלה להם כאשר הם קיבלו לידיהם את טיוטת הצעת החוק להקמת רשות הסייבר. על המכתב היו חתומים יוסי כהן, ראש המוסד; נדב ארגמן, ראש השב"כ; האלוף יאיר גולן, אז סגן הרמטכ"ל; והאלוף (מיל') אודי אדם, מנכ"ל משרד הביטחון.

"הצעת החוק (להקמת רשות הגנת הסייבר)", כתבו הבכירים, "מהווה פגיעה חמורה בליבת העיסוק הביטחוני של מדינת ישראל. טיוטת החוק מבקשת להקנות סמכויות נרחבות לרשות הסייבר שייעודה לא הוגדר בה בבירור, ויש בה כדי לפגוע פגיעה חמורה בליבת העיסוק הביטחוני של קהילת הביטחון בתחום הסייבר". הבכירים דרשו לעצור את החקיקה מיד – ולחוקק חוק חדש.

בתגובה אמר בוקי כרמלי, ראש הרשות להגנת הסייבר, כי "מה שהופיע בחדשות לא כצעקתה. המחלוקת עם ראשי המערכות היא לכל היותר לגבי היקף החקיקה".