"אנחנו מתקדמים טכנולוגית – אבל נסוגים לאחור בשאר ההיבטים"

"בן גוריון אמר כי 'הטכנולוגיה היא רק חוד החנית – אבל נדרש יתרון מוסרי, אינטלקטואלי וליכוד הרוח'. מה שמייחד את ישראל הוא האמונה של הלוחמים בצדקת הדרך. בעודנו מתקדמים טכנולוגית – הרי שבשאר התחומים אנו מתקדמים לאחור", כך אמר ח"כ עופר שלח.

ח"כ שלח (יש עתיד), חבר ועדת חוץ וביטחון, דיבר בכנס "הפסגה הדיגיטלית 2017 – מציאות שיוצרת הזדמנויות". הכנס השנתי של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל, נערך היום (ה'), באולם אירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצועני IT. את הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, הנחה זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה מקבוצת מטריקס.

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

הרצאתו של ח"כ שלח, נסבה על "מדיניות, ביטחון וטכנולוגיה". לדבריו, "בשנת 1950 נאם דוד בן גוריון, ראש הממשלה, בפני בוגרי קורס קצינים של צה"ל. הוא אמר כי 'יש לנו בעיה צבאית יחידה במינה: אנו מעטים ואויבנו רבים. אם צפויות מלחמות בעתיד, נעמוד שוב במצב זה. היתרון שלנו הוא איכותי, מוסרי ואינטלקטואלי'. בן גוריון לא דיבר סתם: הוא היה ראש ממשלה אינטלקטואלי ביותר, שטיפל בבעיות היומיום של אותה עת, עם קבלת החלטות קשות. הוא בנה את היסודות לבניית ישראל כמעצמה טכנולוגית".

בן גוריון, אמר ח"כ שלח, "ניגש לבעיות אלו תוך דיון מתמיד. מבחינתו, האמירות שלו היו צריכות להיות מצפן לדורות הבאים. כשהוא בחר לחבר בין איכות, מוסר והשכלה הרי שהוא קבע פה תו תקן לעתיד".

שלוש שנים לאחר מכן, ערב פרישתו, הוא פרש את תפיסת הביטחון שלו. "בן גוריון עזב הכל", אמר ח"כ שלח, "וחקר את המצב הביטחוני המסובך ובנה סקירה מאלפת ומעמיקה, אותה הוא סיכם: 'ביטחוננו לא תלוי בצבא בלבד. גורמים לא צבאיים יכריעו לא פחות מגורמים צבאיים. מעל הכל, חשובים הליכוד והרוח של העם'. זה היה נכון בימים ההם, בהם האיום היה מדינות, וספרנו את המטוסים של האויבים, הטנקים והחיילים. להם – היה יותר, אבל האמנו בצדקת דרכנו, האמנו כי הצירוף של ייחודיות המערכות יחד עם יכולת הטייסים והחיילים – הם שייצרו מכפלה שתכריע את האויב".

"מצב זה נכון גם כיום", אמר ח"כ שלח. "האויב מנסה לבטל את היתרון המוחלט שלנו באוויר ובמודיעין, למשל על ידי חיבורו והיטמעותו באוכלוסיה האזרחית. מנגד, אנו יודעים להמציא את כיפת ברזל ולהסתייע ביכולות תקשוביות ורשתיות. בן גוריון אמר כי הטכנולוגיה היא רק חוד החנית – אבל נדרש יתרון מוסרי, אינטלקטואלי וליכוד הרוח. מה שמייחד אותנו הוא האמונה של הלוחמים בצדקת הדרך – אלא שבעודנו מתקדמים בטכנולוגיה, הרי אנו מתקדמים לאחור בשאר ההיבטים".

לדברי ח"כ שלח, "טכנולוגיה מתקדמת היא קודם כל תוצר של מערכות וערכים. נדרשת מערכת חינוך ראויה. כיום אנו קוצרים את פירות העבר של החינוך בעבר. התלמידים של אז לא היו יותר חכמים יותר מאלה של היום – אבל הם חיו בחברה שחתרה לאתוס, שעם כל חסרונותיו הוא חיבר בין כולם. האתוס גרס כי יש לשמר את הפער בינינו לאויבים על ידי שימור היתרון האינטלקטואלי והמוסרי של ישראל. הבנו אז כי אם לא נהיה אור לגויים – לא נהיה בכלל".

בעשורים האחרונים, אמר, "הרטוריקה התחלפה בשפה משסעת, מפלגת, קורבנית ומסתגרת. המסר של העבר התחלף בדיבור מסית. בלי מוסר אין התקדמות ואין עוצמה. בעיית המנהיגות כיום היא שהיא בורחת מהצבת יעדים. זו הסכנה של ישראל. רק חברה דמוקרטית ופתוחה, בעלת מנהיגות ישרה – היא שתאפשר פריחה טכנולוגית וקידמה מדעית. נוכח כשלי המנהיגות הנוכחית, אנו בסכנה ונאבד את היתרון הטכנולוגי והבסיס לביטחון".

המנהיגות פונה לפחד

"קידמה טכנולוגית צומחת רק בחברות פתוחות היודעת לקבל אנשים אחרים ויוצרת מצב מפרה", אמר ח"כ שלח. "כשהמנהיגות פונה אל המכנה הנמוך, של פחד ושנאת האחר – לא צומחת קידמה טכנולוגית. המנהיגות לא עוסקת בדברים החשובים לנו ולילדינו, היא בורחת למקום אחר".

בעשור הקרוב אמר, "תעמוד ישראל בפני כמה אתגרים: הזדקנות האוכלוסיה; צמצום עולם העבודה בשל מיכון; ערעור הקשר בין עבודה ותוצר, כי המכונות הן המייצרות; שינוי מקצועות העבודה, מצב הדורש מערכת חינוך אחרת, זה דורש מודל רווחה, דורש מנהיגות המביטה קדימה".

"חדשות הטובות הן שישראל היא חברה יוזמת, גמישה אשר יודעת לשנות", סיכם ח"כ שלח. "החדשות הרעות הן שאין בממשלה אפילו אחד החושב קדימה. נדרש ליצור תשתית של ערכים ראויים שיובילו את החברה, עם פתיחות, שליחות, קידמה וליברליות. כל אלה ייצרו לכידות ותחושת שותפות. אם נמשיך לפעול לפי חזונו של בן גוריון, שהיה מצפן – אין גבול למה שהקהילה החיה כאן, תהיה מסוגלת להשיג".