אתר השב"כ מציג: כך היינו
אזור המורשת באתר האינטרנט של השב"כ מאפשר לקרוא על מבצעים נועזים שעשה הארגון, כולל לכידתו של אדולף אייכמן, לראות תמונות של בניינים שהוגדרו כ-"סודיים ביותר" וללמוד על המצב הכלכלי הלא טוב של הארגון שנה לאחר שהוקם ● כמו כן, ניתן לקבל באתר מידע על עבודתם של אנשי שב"כ שונים, בהם רכזי השטח של הארגון, החוקרים, המאזינים, אנשי הטכנולוגיה ועוד, ולקבל מידע על מסלולי קריירה שמציע הארגון
רוצים לדעת על מבצעים נועזים שעשה השב"כ בעבר? לראות תמונות של מבנים שהוגדרו בעבר כ-"סודיים ביותר?" או פרטים על חלק מהאמצעים הטכנולוגיים שבהם הארגון משתמש? אתר האינטרנט של שירות הביטחון הכללי מספק את הפרטים הללו, כמו גם מידע על מסלולי קריירה למועמדים פוטנציאליים בשירות ועל אלה מעובדיו ששילמו בחייהם.
כך, ניתן למצוא באתר פרטים על לכידתו של אדולף אייכמן; תמונה של אחד הבניינים הישנים ברחוב יהודה הימית ביפו, שבו גרו בעבר מספר סוכנים של השב"כ; תמונות של בנינים נוספים, שבעבר היו "סודיים ביותר" וכיום הם מבנים לשימור, או שנהרסו ובמקומם נבנו פרוייקטי נדל"ן; ומידע על הפעולות שביצע הארגון בימיו הראשונים ועל הסיכולים של לפני עשרות שנים. כמו כן, ניתן לקרוא באתר על עבודתם של אנשי שב"כ שונים, בהם רכזי השטח של הארגון, החוקרים, המאזינים, אנשי הטכנולוגיה ועוד.
מאחד המסמכים שנחשפו ניתן ללמוד על כך שב-1950, כשנה לאחר הקמתו, סבל שירות הביטחון הכללי ממצב כלכלי לא טוב. אחד מפקידי האוצר שלח באותה שנה מכתב למוסד, ובו ביקש ממנו להעביר לשב"כ מטבע זר, מעבר למה שהאוצר עצמו יכול לתת לו. מסמך אחר, מ-1950, הוא מכתב של ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן גוריון, שבו הוא מאשר לרמטכ"ל להסדיר את הפרדתו של השב"כ מצה"ל. מסמך נוסף הוא תעודת מעבר של איסר הראל (במסמך כתוב שם משפחתו המקורי – הלפרין), שמאפשרת לו לעבור ולהעביר את אנשיו בכל המחסומים בתל אביב.
תגובות
(0)