"היעד: הגברת הלמידה המתוקשבת באמצעות הענן"
"זהו הביטוי המעשי ללמידה משמעותית, במסגרתה התלמידים לומדים דברים מסוימים מהבית, באופן עצמאי, ואחר כך משלבים את זה עם מה שנלמד בכיתה", אמר רוני דיין, ראש אגף טכנולוגיות מידע במשרד החינוך
"בשנת הלימודים הקרובה ובשנים שאחריה נגדיל את מספר בתי הספר בעלי האזורים הווירטואליים, באמצעות הענן", כך אמר רוני דיין, ראש אגף טכנולוגיות המידע במשרד החינוך, בראיון לאנשים ומחשבים לקראת שנת הלימודים החדשה, שתיפתח מחר (ו').
"אנחנו רואים בהחדרת האוריינות באמצעות הענן משימה חשובה ביותר ומעודדים את בתי הספר להתחבר למיזמי ענן חינוכיים כמו של גוגל (Google) או אופיס 365 (Office 365)", אמר. "אנחנו מספקים לבתי הספר תכנים דיגיטליים מבוססי רישיונות, והם מאפשרים לתלמידים להגביר את הלמידה המתוקשבת שלהם".
לדבריו, "זהו הביטוי המעשי ללמידה משמעותית, שמשרד החינוך מקדם כבר כמה שנים, במסגרתה התלמידים לומדים דברים מסוימים מהבית, באופן עצמאי, ואחר כך משלבים את זה עם מה שנלמד בכיתה".
במסגרת תפיסה זו, פיתח האגף קורסים ממירי בגרות. כלומר, התלמידים לומדים קורסים אונליין, שבסופם הם לא יצטרכו להיבחן והציון הסופי של הקורס יהיה ציון הבגרות שלהם. נכון לעכשיו מדובר במקצועות היסטוריה, ספרות ותנ"ך, ותלמידים שמשתתפים במסגרת הזו לומדים שני שיעורים בבית ואת השיעור השלישי – בכיתה.
"הלימודים הם במודל של כיתה הפוכה", אמר דיין. "השיעורים הם אינטראקטיביים, במערכי שיעור שמועברים על ידי מורים מיומנים, שעברו הכשרה מיוחדת, והם כוללים אלמנטים ויזואליים, שהופכים אותם למעניינים יותר".
הוא ציין שפיילוט ראשון נערך בשנת הלימודים הקודמת וזכה להצלחה רבה. "אחד הילדים כתב בתגובה כי הוא הפך בגלל הקורסים המתוקשבים מתלמיד לא מקשיב לתלמיד אקטיבי", אמר דיין. השנה יימשך הפיילוט בעוד כמה עשרות בתי ספר ברחבי הארץ, במגמה שהפרויקט ייושם בכלל בתי הספר בישראל.
עידוד והחדרת לימוד באמצעות קורסרה
חידוש נוסף עליו הצביע דיין בראיון הוא עידוד והחדרת לימוד בשיטת ה-MOOC במסגרת הלמידה השוטפת בבתי הספר. "הכוונה היא לכך שהתלמידים לומדים נושא אחד מתוך מקצוע, שנבחר על ידי המורה ואושר על ידינו, מתוך הקורסים של קורסרה, בשפה האנגלית, ועל התלמידים לעמוד בכל התחייבויות הקורס, בדיוק כמו כל לומד אחר בעולם", הסביר.
אולם, אמר, בניגוד למקרים אחרים, שבהם הלמידה היא יחידנית, כאן התלמידים לומדים בקבוצה, כאשר לכל אחד בקבוצה יש תפקיד. "אחד מהם מקבל על עצמו לתרגם לעברית עבור חבר אחר שמתקשה, ואחרים מתחלקים במשימות אחרות", הדגים דיין. קודם לתהליך הלמידה האקתון בכל בית ספר רלוונטי, בכל שכבת גיל, שבו מזהים את התלמידים שמתאימים ללימוד זה ומחברים אותם לקבוצה.
לצורך הפרויקט נדרשת הצטיידות מתאימה. דיין אמר כי יש 121 בתי ספר שקיבלו תקציבים למעבדות מחשבים, בתקצוב של חצי מיליון שקלים לכל בית ספר.
הגברת המודעות לאבטחת מידע
פעילות נוספת שדיין והצוות שלו – עמיר גפן, מנהל תחום ארגון פיתוח וניהול ידע, ורינת רובינשטיין, האחראית על נושא ה-MOOC – מובילים היא הגברת המודעות לאבטחת מידע בקרב ילדים והורים, כיצד להגן על המחשבים שלהם. "התפיסה שלנו היא שבנוסף לאחריות של המדינה והגורמים הרשמיים אחרים, גם למשתמש עצמו, הילדים וההורים, יש אחריות על שמירת המידע", אמר דיין. "בפעולות הסברה אנחנו מראים שבמאמץ לא גדול, על ידי קריאה נכונה של ההגדרות במחשב או בטלפון, הם יכולים למנוע מראש חלק גדול מהאיומים".
עוד הוא ציין כי האגף שותף למדיניות הכוללת של משרד החינוך לעודד יזמות בקרב התלמידים ולאפשר להם לפתח פתרונות. "ישנם כיום במערכת שמונה אפליקציות שמשמשות את בתי הספר, שנועדו לסייע בתחומים שונים, והן כולם פותחו על ידי תלמידים. מדובר בחלק ממגמת הסטארט-אפיזציה שאנחנו מחדירים למערכת החינוך", אמר דיין.
הוא סיכם באמרו כי "התקשוב עושה שינוי חשוב במערך הלימודים. בית הספר העתידי, בעוד פחות מ-10 שנים, ייראה אחרת מאשר בית הספר של היום ומערכי הלמידה יהיו שונים. המורה עדיין יהיה מקור הידע אבל לא היחיד וצריך כבר כיום להתכונן לכך, כמו גם להכין את הילדים לעתיד, לאחר שיסיימו את הלימודים".
תגובות
(0)