"עוד יש הרבה מה לקדם טכנולוגית בעולם האופנה"

"אם חברות אופנה הישראליות לא ייעזרו בסטארט-אפים הישראלים לתחום - הן יפסידו אותם, כי אחרי שחברות ההזנק יפרצו החוצה לעולם - הן לא יחזרו אחורה לישראל - כעת זה ה-Money Time של האופנה המקומית", כך אמרה יעל קוכמן, מנכ''לית Fash&Tech

יעל קוכמן, מנכ''לית Fash&Tech. צילום: יניב פאר

"הרבה חברות אופנה ורשתות קמעונאות סוגרות סניפים. עולם הקמעונאות עובר טלטלה. קשה לעתים להכניס חדשנות טכנולוגית לעולם האופנה. לכן, עוד יש הרבה מה לקדם בהיבטים הטכנולוגיים בעולם האופנה", כך אמרה יעל קוכמן, מנכ"לית Fash&Tech.

קוכמן דיברה ברב שיח בנושא. רב השיח נערך באחרונה בבית אנשים ומחשבים, לקראת כנס FASHTECH STAGE. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, הוא הראשון מסוגו בישראל המשלב בין טכנולוגיה ואופנה, והוא ייערך ביום ג' ה-5 בספטמבר, במגדל עזריאלי שרונה, בתל אביב. את רב השיח הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדבריה, "אין חברת אופנה שיכולה לפתח 30 טכנולוגיות בשנה. התעשייה הזו, של טכנולוגיות לעולם האופנה, החלה לצבור מומנטום ומתחילה לקבל גושפנקא כקיימת וכרלוונטית. לא מדובר רק על חדשנות בייצור, אלא על חדשנות בהיבטים רבים, דוגמת דיגיטל, וחוויית לקוח".

היא ציינה כי "הטכנולוגיות שייכנסו לעולם האופנה יהיו בנושא של חוויית לקוח, טכנולוגיות העוזרות לקשר בין העולם הפיזי לזה הווירטואלי, טכנולוגיות הנותנות ללקוח לעבור מסע המחובר למותג בכל מיני ערוצים, כאשר הכל 'מדברים' עם הכל: החנות, הלקוח, העולם המקוון והחיבור והשילוב ביניהם".

על פי קוכמן, "נאמנות הלקוחות למותגים נמצאת בירידה, המחיר הוא לא הפקטור היחידי בתחרות, אלא שיש שילוב של חוויית לקוח לצד מחיר".

החברה אשר בראשה עומדות קוכמן ושותפתה אלה פוכט, מובילה חדשנות בעולמות האופנה והקמעונאות, ומחברת בין טכנולוגיות חדשניות, מותגים ומשקיעים.

"אנו עובדים מול 160 חברות סטארט-אפ, חברות אופנה, מסחר מקוון וקמעונאות", אמרה, "כאשר המטרה היא לקשר בין טכנולוגיות ישראלית וחברות אופנה וקמעונאות".

היא סיכמה באומרה כי " אחת ממטרות הכנס היא להראות לחברות האופנה מה קורה בעולם בתחום. אחד האתגרים הוא כסף: חברות סטארט-אפ ישראליות מתקשות בשלב הגיוסים הראשוני, בארץ אין עדיין מספיק משקיעים המבינים בתחום".

"בכנס נראה לחברות אופנה ישראליות איך עושים חדשנות בעולם, כדי שהן יבינו שעליהן להשתתף במשחק הזה. אם חברות אופנה הישראליות לא ייעזרו בחברות ההזנק הישראליות לתחום, הן יפסידו אותן, כי אחרי שחברות ההזנק יפרצו החוצה, לעולם – הן לא יחזרו אחורה לישראל. כעת זה ה-Money Time של חברות האופנה המקומיות".

יריב בוסתן, סמנכ''ל מוצר ושיווק ב-Twine Solutions. צילום: יניב פאר

יריב בוסתן, סמנכ"ל מוצר ושיווק ב-Twine Solutions. צילום: יניב פאר

יריב בוסתן, סמנכ"ל מוצר ושיווק ב-Twine Solutions, אמר כי הוא עובד בחברת סטארט-אפ המפתחת מדפסת דיגיטלית לצביעת חוטי טקסטיל. החוטים, ציין, משמשים לתעשיית טקסטיל, לתפירה, אריגה, רקמה וסריגה, "וכך אנו מקצרים תהליך אנלוגי האורך כיום ימים ושבועות". מוצר נוסף של החברה, אמר, "הוא אפליקציה בענן לזיהוי צבע לתעשיית הטקסטיל והאופנה".

"אנו סטארט-אפ בשלב אלפא", אמר בוסתן. "המדפסת קיימת בשלב האבטיפוס". קהלי היעד של החברה, הסביר, "הם שלושה: פלח בתעשיות הטקסטיל, בעולמות של חיתוך ותפירה; נותני שירותי רקמה; ייצור המוני לסמפלים, 'המייל האחרון' של הייצור".

"הטכנולוגיה שלנו צובעת על החוט עצמו", ציין, "ואין דומה לה. הטכנולוגיה הקיימת היא אנלוגית, בה אתה חייב לצבוע קילומטרים רבים – אנו מסוגלים לצבוע ק"מ בצבע אחד ולאחר מכן חמישה ק"מ בצבע אחר. הלקוחות שלנו הם B2B, המזמינים כמה שצריך מאיתנו את הצבע הנדרש".

המגמות שישפיעו על התחום, סיכם בוסתן, "הן פרסונליצזיה של המוצרים. כך לנייקי (Nike) ולאדידס (adidas) יש יכולות לייצר נעליים בהתאמה אישית. מגמת האופנה המהירה מתחברת לקיצור ולשינוי שרשרת האספקה: פעם היו מייצרים ואז מוכרים והתהליך ארך 18 חודשים. זה הולך ומשתנה, כיום היצרנים מוכרים באינטרנט ואז רצים לייצר, מה שמשנה את תהליכי הייצור והמלאים. גם נושא הקיימות צובר תאוצה: תעשיית הטקסטיל היא המזהמת השניה בגודלה בעולם, 20% מהמים המזוהמים מגיעים ממנה, מה שיוצר על חברות הטקסטיל לחץ להשתנות ולהיות ירוקות".

אודי דגן, Tsunami 5 ,Flying Cargo. צילום: יניב פאר

אודי דגן, Tsunami 5 ,Flying Cargo. צילום: יניב פאר

אודי דגן, Tsunami 5 ,Flying Cargo, הוא מומחה בתחום שרשרת האספקה ולוגיסטיקה למסחר מקוון, ושימש כמנכ"ל FedEx בישראל.

לדבריו, "שלושה גורמים עיקריים משפיעים על עולם האופנה. האחד, כמה עונות, כמה קולקציות מתגלגלות לחנויות. עד לפני שנה-שנתיים ראו חדשנות ב-H&M ובזארה (ZARA): הכל היה מהיר אצלן. היום, אנו מדברים על חברות מקוונות, דוגמת זלנדו (zalando) ואסוס (asos). הן מקצרות לוחות זמנים בהגעת קולקציות, ולעומתן, זארה הופכת איטית".

הגורם השני המשפיע, אמר, "הוא כל תחום הליקוט, איסוף אריזה, מחסנאות. האיסוף באופנה הוא תחום שונה לגמרי, כי באופנה אנו מדברים על פריט אחד, לפי אייטם, צבע ומידה, מה שהופך את הליקוט להרבה יותר איטי ויחידני להזמנה. מצב זה יגביר את השימוש ברובוטים במחסן".

התחום השלישי, ציין, "הוא כל נושא ההחזרות. 35% מההזמנות במסחר מקוון, הן הזמנות חוזרות. לא מדברים על כך, אבל הקמעונאים סובלים מההחזרות". לכן, אמר, "כיוון שמדובר בתחום משפיע, צריך להיות פרואקטיבי, למשל על ידי טכנולוגיות של מדידה בתלת-מימד והתאמה לרצון הלקוח".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים