"ההיי-טק ההודי מרתק, אבל צריך לדעת לקראת מה הולכים"

מה המשמעות של ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בישראל מבחינת ההיי-טק?
"ביקור ראש ממשלת הודו בישראל הוא ביקור חשוב מאוד ויש לו היבטים רבים. ההיבט הטכנולוגי תופס בו מקום חשוב ובעל משקל רב, כי הוא התחום היחיד שיש בו תועלת הדדית מוכחת. בחקלאות, למשל, יש ייצוא מישראל להודו, אבל זה חד כיווני. כנ"ל בתחומים אחרים. בהיי-טק, הביקור יכול להיות פתח להזדמנות גדולה לשותפות, על בסיס מודל שלא קיים בהרבה מקומות בעולם ובוודאי שלא בישראל.

ההודים רואים בנו מקום עבור החברות הטכנולוגיות הגדולות שלהם, שדרכו הן יכולות להתרחב ולתפוס מקום מרכזי בתעשיית ההיי-טק הגלובלית. האמריקנים עשו זאת לפני שנים על ידי מיזוגים, רכישות והשקעות בטכנולוגיה. ההודים עושים זאת כעת עם חברות גדולות והם מחפשים שיתופי פעולה. לישראל יש סיכוי טוב מאוד להפוך להיות צומת גלובלי ראשי עבורם ועבור חברות רבות אחרות".

יש דוגמאות לכך?
"הדוגמה הטובה ביותר לשיתוף פעולה הודי-ישראלי מוצלח הוא הפרויקט ש-TCS ההודית ביצעה בהצלחה להחלפת מערכות הליבה בבנק יהב, שהתוצאות שלו היו Win-Win, משום שההודים הבינו שיש בפרויקט הזה ערך כלכלי רב, הרבה מעבר לשוק הישראלי. לכן, הם השקיעו בו סכומי כסף ניכרים, חסרי תקדים. כעת הם יכולים למנף את זה לשווקים אחרים – בעולם וגם בישראל".

האם יש חברות ישראליות שהצליחו למנף את השותפות עם ההודים למקסום הפעילות שלהן?
"טבע היא דוגמה לכך. ממש בימים אלה השלמנו עבודת מחקר שעשינו פה, באקדמיה – עבודה שבדקה את הפעילות של טבע בהודו, את השגיאות הלא מעטות שנעשו ואיך הם הצליחו לתקן ולשנות את פני התמונה על ידי קבלת החלטות נכונות והבנת השוק. כיום, הודו היא אחד המרכזים היותר מוצלחים של טבע".

למרות ההזדמנויות, הסיפור ההודי עבור חברות ישראליות אינו פשוט כל כך. האם הביקור של מודי ישנה את התמונה?
"המשמעות של הביקור שלו היא בעיקר תודעתית – גם כלפינו וגם כלפי הודו פנימה. אלא שהוא לא יקטין את המורכבות שבעבודה עם חברות בהודו, שיכולה להיות מקור לתסכול גדול ולכישלונות צורבים".

למה?
"מי שנכנס לעסקים בהודו חייב לדעת לאן הוא נכנס וכדאי שילמד לא רק מהצלחות שם אלא גם מכישלונות. שם המשחק בעבודה איתם הוא היישום, שהוא הרבה יותר מורכב מהחזון ומהתוכניות העסקיות, ושונה מהיישום שאנחנו מכירים. צריך להכיר את האופי והתרבות שלהם.

עבודה איתם דורשת המון סבלנות, זה לא דבר שעושים ביום אחד. הם לא פחות אמוציונאליים מאיתנו ולפעמים זה יכול לגרום לכישלון המיזם. צריך להבין את הודו, לנשום עמוק, להגיע עם הרבה מאוד סבלנות ולקבל החלטות מושכלות, כי הסיכוי לאכזבה שם לא פחות גדול מהסיכוי להצלחה".

מה משמעות השינויים שחלו בתפיסת העולם של ההודים בנוגע לשיתוף פעולה עם מדינות אחרות בעולם?
"זה סיפור עם דקויות רבות. החברה ההודית עשתה קפיצת מדרגה, בגלל הצרכן ההודי. הטכנולוגיה הקפיצה אותם כמה דורות קדימה. הם כיום מבוססי מובייל ובעזרתו הם הפכו לצרכנים חכמים שמבצעים פעולות רבות – וזה הניע את כל התעשייה. ההודים דילגו על תשתיות טכנולוגיות קודמות, שלא היו להם – מה שהותיר אותם אז מאחור. כך גם לגבי חברות ההיי-טק ההודיות הגדולות, דוגמת טאטא (TATA), אינפוסיס (Infosys) וטק מהינדרה".

מהי הפעילות של המרכז לחקר עסקים גלובליים שאתה עומד בראשו?
"הפרויקט שלנו הוא במישור של העשייה. בכל שנה מגיע אלינו מחזור של 40 יזמים ואנשי עסקים הודים שמחפשים שיתופי פעולה עם חברות ישראליות. הם פוגשים יזמים מקומיים, מפתחים ביחד מודלים לשיתוף פעולה ומשתתפים בקורס של מודלים לשיתופי פעולה, שאותו אני מוביל ומלמד. זה דבר שעובד כבר כמה שנים.

מדובר בתוצר של שיתוף פעולה שלנו עם תוכנית של IIMB, אחד המוסדות המובילים בהודו ליזמות וטכנולוגיה. הם בחרו בנו להיות הגשר שמחבר בינם לבין החדשנות הישראלית.

במקביל, במסגרת לימודי ה-MBA בפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב, יזמים ישראליים נוסעים להודו ובונים מודלים של שיתופי פעולה בין חברות משתי המדינות. מדובר בשותפות יוצאת מהכלל, שמאפיינת את מערכת היחסים החמה שיש בין ישראל להודו".