בא לבקר במאורת הנמר: עודד שפירא, CGS ישראל

עודד שפירא, מנהל הפעילות של CGS ישראל, בא לבקר אותי באחרונה במאורת הנמר וסיפר לי הכול אודות החברה.

CGS היא חברת טכנולוגיה עולמית ותיקה שמרכזה בניו-יורק. היא מציעה פתרונות ושירותי תמיכה טכנית במיקור-חוץ, במגוון שפות וברחבי הגלובוס. החברה מעסיקה יותר מ-7,500 עובדים במרכזי התמיכה שלה, הממוקמים באמריקה הצפונית, דרום אמריקה, אירופה, המזרח התיכון ואסיה.

לפני שנה וחצי הקימה CGS את מרכז התמיכה שלה בישראל, שנמצא בנתניה. CGS ישראל מספקת שירותי תמיכה טכנית למחשבים, שרתים ותוכנות, עבור לקוחות החברה בארץ ובמקומות נוספים בעולם. השירותים ניתנים במגוון שפות: אנגלית, עברית, צרפתית, ערבית, רוסית ועוד.

לדברי שפירא, "לאור הצורך הגובר והולך בתמיכה ברוסית, בעברית ובערבית, היה זה אך טבעי עבור CGS לקבוע יתד במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט, כמדינה הנחשבת למובילה בתחום הטכנולוגיה והמאגדת בתוכה אנשים ממגזרים שונים, שדוברים מגוון שפות. העובדה שכוח האדם בישראל ידוע כמקצועי מאוד, בעל ידע וכישורים יצירתיים, בנוסף להיות החברה הישראלית מגוונת מאוד, מתיישבים היטב עם האסטרטגיה העסקית של CGS העולמית, לאור הגידול בצרכים המשתנים של לקוחותיה ברחבי העולם".

הוא אמר לי כי CGS ישראל מתגאה באיכות ובכישורים הטכנולוגיים הגבוהים של צוות העובדים במוקד הטכני שלה.

הפן הציוני

הייתה גם ציונות בשיחתנו: שפירא סיפר לי שהחברה מגייסת לשורותיה עולים חדשים אקדמאים ממדינות דוברות רוסית, שרובם אינם דוברי עברית, ותיאר כיצד הם משתלבים בהצלחה בצוות התמיכה של החברה, בעבודה עם חברות במדינות אלה. אין ספק שזוהי הזדמנות נפלאה עבורם להשתלב במהירות בשוק העבודה הטכנולוגי בישראל.

מאז הקמת CGS ישראל, דיווחה החברה על צמיחה עקבית ומשמעותית בפעילותה, הבאה לידי ביטוי בגידול של 60% במצבת העובדים ובעלייה של 50% במספר לקוחות הקצה, שמוקד התמיכה בנתניה מטפל בהם.

במקורו, שפירא הוא קיבוצניק מאשדות יעקב איחוד. כיום הוא מתגורר בעתלית והוא מכהן בתפקידו כמנהל הפעילות של CGS בישראל מחודש ינואר השנה. בתפקידו הקודם היה סמנכ"ל הכספים של CGS ישראל ולפני כן מנהל כספים בחברת פלסים מקיבוץ מרחביה. יש לו תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים ומימון מאוניברסיטת תל אביב.

לפי התרשמותי, שפירא ו-CGS ישראל מוסיפים נופך של מקצוענות בינלאומית לסטנדרטים שהיו מקובלים עד היום בתחום מיקור-החוץ בישראל.