"רק 0.5% מהמידע הארגוני מנוצל – יש לשנות מצב זה"

"אחת משתי מגמות העל-הטכנולוגיות של העשור האחרון, שהשפיעה בצורה דרמטית על העולם, היא הגידול בחשיבות הנתונים, הדטה הוא המלך. מחקרים מצביעים שעד 2020 כל בן אנוש ייצור 1.7 מגה-בייט מדי שניה. למרות זאת, ברמה הארגונית העולמית, רק 0.5% מהנתונים הללו ינוצלו. נדרש לשנות מצב זה כדי להפיק מהם ערך עסקי", אמר דניאל מלכה, מנכ"ל יבמ (IBM) ישראל.

הייתה זו הופעתו הפומבית הראשונה של מלכה, שמונה לפני שלושה חודשים למנהל הסניף הישראלי של הענק הכחול.

מלכה דיבר בפתח כנס "Watson TLV Summit", שהתקיים היום (ה') במלון דייוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב והנחה המוסיקאי יאיר ניצני.

לדברי מלכה, "אנו בעיצומה של המהפכה הדיגיטלית. השינוי הטכנולוגי מניב שיבוש בכל תעשייה ותעשייה. בכל מהפכה יש מנצחים ומפסידים. כך, משנת 2000 יותר ממחצית מ-500 החברות הגדולות בעולם – פשוט נעלמו. הפחד הגדול ביותר של מנכ"לים מגיע לא מהמתחרים המסורתיים שלהם, אלא ממתחרים 'זרים', שיגיעו עם מודל עסקי חדש ומשבש".

מגמת-על טכנולוגית נוספת, ציין מלכה, "היא הדרך בה אנו מתקשרים: בינינו לבין עצמנו, עם הלקוחות, ומכשירים עם מכשירים. התפוצצות המובייל, הרשתות החברתיות והאינטרנט של הדברים – שינו דרמטית את אופן עבודת הארגונים".

שתי המגמות הללו, של הדטה והקישוריות, אמר מלכה, "בתוספת ניצול מעמיק של הנתונים, הוספת בינה מלאכותית ושפה טבעית – יוצרים את הדור הבא של ה-IT: מערכות מחשוב קוגנטיבי".

"ווטסון הוא הפלטפורמה שלנו לעידן זה. עד סוף השנה, ווטסון ייגע בחיי יותר ממיליארד אנשים. אלפי ארגונים נעזרים בממשק של ווטסון בענן". כך, אמר מלכה, "אורנג' (Orange) האירופית השיקה שירות בנקאי מבוסס ווטסון ליותר מ-30 מיליון לקוחותיה".

"ווטסון מעצים אותנו כבני אדם", ציין מלכה. "הוא נותן לנו יכולות לעשות דברים מהר יותר, טוב יותר, הוא מייעל ומשפר תפוקה וככזה הוא מעצים את הארגון. אנו מכנים זאת 'you בחזקת יבמ'".

"מדי יום מתפרסמים 5,000 מחקרים רפואיים חדשים, ובכל רגע מתנהלים 230 אלף מחקרים קליניים. אין רופא בעולם שיכול להתמודד עם כמות מידע שכזו – אבל ווטסון יכול לעשות זאת: הוא מנגיש לרופא את המידע הרלוונטי, בהקשר הנכון".

לדבריו, "מדי שנה יוצאים 720 אלף פרסומים בנושאי הגנת הסייבר בארגונים, ובכל יום נוצרות 400 אלף צורות חדשות של נוזקות. ווטסון מסייע בזיהוי התקיפות. בעולם מוקדי שירות, ווטסון יכול לסייע בקיצור משך הטיפול באלפי פניות, לטובת שיפור שביעות הרצון של הלקוח, והבטחת נאמנותו".

"מחשוב קוגנטיבי יעצים אותנו ואת הארגונים שלנו", סיכם מלכה. "ארגונים שישכילו לשלב בינה מלאכותית לתוך המודלים העסקיים שלהם – יהיו יוזמי השיבוש ומנצחי המחר".

עוזר אישי חכם

בכנס הוצגו פתרונות טכנולוגיים מבוססי ווטסון, בתחומי המחשוב הקוגניטיבי, ענן, Analytics אבטחת המידע והגנת הסייבר.

אחד הפיתוחים הוא עוזר אישי מבוסס בינה מלאכותית – פרי פיתוח מעבדת המחקר בחיפה. מטרתו לסייע לעובדים לנהל את יום העבודה שלהם ולשפר את יעילותם.

העוזר מתאים עצמו למשתמש הקצה, לומד את הפרופיל של העובד – תחומי עניין, פרויקטים בהם הוא מעורב, רשת הקשרים הארגוניים שלו וכן את ההקשר הנוכחי: מיקומו, משימתו ועוד.

העוזר מנצל את המשוב שהוא מקבל מהמשתמש, כדי ללמוד ולהשתפר. יש לו כמה יכולות: הוא מכין את העובד לקראת יומו, במהלך הנסיעה לעבודה, וכך חוסך לו זמן יקר. העוזר מסכם את הדברים שהתרחשו במהלך הלילה, ובודק היבטים שונים, כמו פגישות חופפות.

בעזרת ממשק קולי המשתמש יכול לבצע פעולות פשוטות כמו מענה לאימייל, שליחת הודעה בצ'אט קבוצתי, אישור או ביטול השתתפות בפגישה. העוזר האישי גם מסייע לעובד להתכונן לפגישה הקרובה על ידי ניתוח נתוני הפגישה והכנת סיכום תמציתי.

פרדוקס הפרודקטיביות

שילה אופק-קויפמן, מנהלת אנליטיקה קוגניטיבית, מעבדת המחקר של יבמ בחיפה, אמרה לאנשים ומחשבים כי "העוזר האישי שפיתחנו, נועד להתמודד עם פרדוקס הפרודוקטיביות, המאפיין את העידן הדיגיטלי: ככל שאנחנו משתמשים ביותר כלים וביותר ערוצי תקשורת – כך אנחנו הופכים לעמוסים יותר, הקשב שלנו מופרע לעיתים יותר קרובות ואנחנו מספיקים פחות.

שילה אופק-קויפמן, מנהלת אנליטיקה קוגניטיבית, מעבדת המחקר של יבמ בחיפה. צילום: מירי דוידוביץ'

כעובדים, אנו מוצפים במידע רב – שאיננו מספיקים לקרוא ולהגיב בזמן; אנו מוזמנים לישיבות רבות, שלחלקן הגדול אנו מגיעים לא מוכנים; זמן רב מתבזבז בחיפוש אחרי חומר רלוונטי, שאנחנו לא זוכרים היכן הוא".

קויפמן סיכמה כי "הכלי מסייע לעובד וגם לארגון לייעל משמעותית את הזמן והמשאבים ומאפשר לעובד לבצע את עבודתו מהר וטוב יותר".