"אם לא נעצב את העתיד – הוא יאכל אותנו חיים"

"העתיד אינו ניתן לחיזוי, אולם נדרש לאפיין ולתאר אותו, על מנת להיערך לקראתו. נדרש לחשוב על העתיד לא בתור משהו שנקבל על מגש של כסף, משהו מוכן מראש, אלא כעל משהו שאנחנו יכולים – ונדרשים לעצב. אם לא נעצב באופן אקטיבי את העתיד – הוא ישתלט עלינו ויאכל אותנו חיים", כך אמר מרטין ווזובסקי, עתידן במרכז החדשנות בסאפ (SAP).

ווזובסקי היה דובר המפתח בכנס ISUG2017. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') באולם אירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מלקוחות החברה ושותפיה. את המליאה המרכזית הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

העתיד, אמר, "כמו היקום כולו, הוא רווי מיסתורין, אבל מלא הזדמנויות עתידיות. לכן, בתפקידי, אני חייב לדעת מה יש מעבר לאופק. נדרש לדמיין את העתיד על מנת להבין אותו לעומק, על מנת לדעת איך לגשת אליו. העתיד חשוב, כי כולנו נהיה שם. אם לא אנו – אז ילדינו. ניתן למפות, לבנות ולחוות אותו, זו לא עבודה קלה ופשוטה".

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

בעבר, אמר ווזובסקי, "ניתן היה להבחין בקלות בנקודות זמן בהיסטוריה שהן מהפכניות. כך, מהפכת הדפוס של גוטנברג, כך, ההגעה של החללית אפולו 11 לירח, כך הופעת האינטרנט באופן המוני בתחילת המילניום, ועוד".

אלא שכיום, הסביר, "השינוי מואץ ונעשה באופן מעריכי, אקספוננציאלי. כבר אין רגע בודד של שינוי, שניתן לאבחנו ולהיערך אליו ברוגע. השינויים רבים, קורים במקביל ומוכפלים בהיקפם. אלא שהמוח האנושי חושב לינארית, הוא לא יודע לחשב מעריכיות ולא יודע להיערך לקצב שינויים שכזה".

"העתיד הוא בלתי צפוי כי הוא ממזג טכנולוגיות משדות שונים", אמר ווזובסקי. "כך, יש ברשות נער מאפריקה כיום מידע נגיש לטובת תובנות וקבלת החלטות מושכלת – יותר מאשר לנשיא ארצות הברית לפני 15 שנה. במובנים מסוימים, הוא כנראה מקבל החלטות נבונות יותר מנשיא ארצות הברית הנוכחי".

"כך, יש כיום בובות ברבי שיכולות לנהל דיאלוג מושכל עם בני שיחן, לרבות שיחות מדעיות. אפשר לקחת את ברבי לארוחת ערב ולבלות עימה בשיחה לא מובנת – כאילו הייתה זו שיחה עם דונלד טראמפ".

"על מנת להבין את העתיד", ציין ווזובסקי, "ולעכל את הקשה לעיכול על השינויים המהירים והמואצים, צריך לדעת לשאול את השאלות הנכונות. צריך לזכור שהעתיד במהותו ישבש עסקים".

צריך סוסים מהירים יותר

"יש להבין למה ג'ף בזוס, אילון מאסק וריצ'ארד ברנסון המיליארדרים, בונים טילים. יש להיערך לכל מיני תופעות שניצנים שלהם נראים כיום, כמו אלומיניום שקוף, זכוכית שמשמשת כתא סולארי, או עודף חשמל שנאגר במערכות אנרגיה סולארית. אלו שאלות שאנו נדרשים לשאול לגבי העתיד".

עד תחילת המילניום, אמר, "ארגוני ענק רבים שרדו עשרות שנים. מתחילת 2000, יותר ממחצית (52%) חברות פורצ'ן 500 (Fortune 500) מוזגו, נמכרו או פשטו רגל. כדי לשרוד יותר מ-15 שנות קיום ארגוני, נדרש לחדש. הדוגמה הכואבת היא קודאק (Kodak) שאנשי המו"פ שלה המציאו את הצילום הדיגיטלי, אולם הנהלת החברה לא ידעה כיצד לעכל ולהתנהל עם האוצר שהיה לה בידיים: הם אמרו 'המצלמה גדולה מדי', 'התמונות לא טובות מספיק' ועוד".

"מה שהיה לא יהיה, כי כבר כיום אנו רואים כיצד חברות סטארט-אפ תופסות את מקומן של חברות מסורתיות ששלטו בכיפה שנים רבות. לארגון, בשום מגזר, אסור לומר 'צריך סוסים מהירים יותר', כשהוא רואה מכונית".

"למדו את השינוי, הבינו אותו", אמר ווזובסקי, "השינוי הוא פס הייצור שלנו, הוא הבסיס להבנת הלקוח, הבנת תהליכי העבודה, הכרה בשיפורים הנדרשים. לטובת הבנת האנשים נדרשת אמפתיה. היא שתניב שיתופיות בין חלקי הארגון ותניב יותר רווח. המידע יהיה הדלק החדש – כי הוא מניע את כל חלקי ה-IT בארגון. התוכן הוא ה"קינג", אבל הקונטקסט שלו הוא ה"קינג קונג". נדרש קונטקסט, הקשר, כי הוא יוצר היגיון לתוכן, לטקסט".

"הנתונים לא משקרים – העניין הוא לשאול את השאלות הנכונות. לכשעצמם, הנתונים חסרי ערך, אם אין מכונה ש'תעשה' אותם חכמים. זה העסק שלנו – ליצור ערך רב מהתובנות", סיכם ווזובסקי.

"בסופו של דבר, אנו נדרשים להשתלב בעתיד, שיתאפיין בסימביוזה שבין יצירתיות אנושית – וחוכמת המכונה. כך, הדור הבא שלנו יהיה Homo-digitus ,Humachine.