"70% מהמקרים שדורשים המשכיות עסקית – טעויות אנוש"

"הענן משפיע פחות על ההמשכיות העסקית ויותר על הווירטואליזציה. המשכיות עסקית היא 70% טעויות אנוש. כאן צריך את הגיבוי, איך מחזירים את המידע לזמינות. הרבה יותר קל לעשות את זה בענן, אבל הענן לא יכול להחליף את הגיבוי בתוך הארגון", כך אמר גרישה סוקולובסקי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-TeraSky.

סוקולובסקי דיבר במפגש של פורום תשתיות מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ב') ב-yes Planet בראשון לציון. את המפגש הנחה גיל זיסו, מנהל הגנת סייבר בדואר ישראל.

כחלק מדבריו, סוקולובסקי ציין את הגיבוי בדטה סנטרים ואמר כי "הוא כיום מורכב ויש הרבה דומיינים. כאשר בניית פתרון של גיבוי והמשכיות עסקית מצריך לגעת בכל הדומיינים האלה. אינטגרטור מנוסה יכול לעשות זאת".

מארק פרידמן, מנהל הטכנולוגיות הראשי של TeraSky. צילום: יוליה בורשטיין

דובר נוסף מ-TeraSky במפגש היה מארק פרידמן, מנהל הטכנולוגיות הראשי. הוא ביסס את דבריו על פרויקט אצל לקוח מסוים של החברה. "אתגר בולט אצל אותו לקוח היה המשכיות עסקית במובן הרחב של המילה", אמר. "דברים קריטיים נגישים מכל מקום, אבל היה צורך לשחזר מידע מקומי, מסוים, במהירות הרבה ביותר – מידע שמנוהל מנקודה מסוימת מרכזית. בחרנו בפתרון של Veeam, שסייע לנו בהתמודדות מול האתגרים האלה".

פרידמן ציין כי "כיום דברים רבים וירטואליים. לצד זה, אפשר להשתמש בתשתיות הקיימות או להוסיף תשתיות – ואת זה אנחנו ממליצים".

לדבריו, "התעשייה הולכת לגיבוי בענן הציבורי. יש לזה יתרונות מבחינת עלויות, יעילות ומקום".

"על המנכ"לים להפנים שהתאוששות מאסון היא אירוע ניהולי"

דוד בן טולילה, סגן יו"ר הלשכה לטכנולוגיה ומידע ומנכ"ל Energy Team, הציג סיפור לקוח בעיריית אשדוד, שם הטמיעה החברה פתרון התאוששות מאסון. "ההשקעה בפתרון DR היא 97% בטכנולוגיה ו-3% בגורם האנושי. רוב הטעויות שמצריכות התאוששות מאסון הן של הגורם האנושי ואצל רוב הארגונים, הפתרונות בתחום זה חלקיים בלבד", אמר.

בן טולילה מנה את הסיבות, לדבריו, שגורמות לטעויות במקרים של התאוששות מאסון. "הטכנולוגיה עוד לא לגמרי שם; רוב האנשים מושפעים מתנאי לחץ; הצורך בפתרון ה-DR מגיע בהפתעה, מה שיוצר חוסר ודאות; יש אג'נדות סותרות בין הגורמים בארגון; ונדרשים אלתורים, שלא עובדים בשגרה ובטח ובטח שלא בזמן חירום", אמר. "כל זה גורם לתפקוד לא מיטבי ולטעויות אנוש", אמר.

דוד בן טולילה, מנכ"ל ומייסד Energy Team

מול זה, הוא מציע "חלוקת תפקידים ברורה; אחריות הנהלה; נהלים יסודיים וספר נהלים; ערוצי תקשורת ונקודות תקשורת מוגדרים מראש; ומינוי קצין התאוששות מאסון".

הוא ציין כי המטרה של קצין ההתאוששות מאסון היא "לנהל את אירוע ההתאוששות מאסון ולתווך במהלכו בין הקבוצות הפועלות בארגון. הוא אחראי על הפעלת ספר ההוראות, עוקב אחרי השלמת המשימות, הוא קוצב הלב של האירוע. קצין ההתאוששות מאסון נוכח בכל פגישות הסטטוס ומוודא שהמידע עובר בצורה נכונה בין הגורמים השונים, כדי שיוכלו לקבל החלטות נכונות על המשך הטיפול באירוע. בנוסף, הוא עובר בין בעלי התפקידים ומבקש היזון חוזר – האם ביצעו את המשימה ובאיזה אופן".

בן טולילה דיבר גם על תפקידם של המנכ"לים בעת אירוע התאוששות מאסון. "הם צריכים להבין שזה לא אירוע טכנולוגי אלא ניהולי, בעל השלכות כספיות רבות, ושעליהם לעמוד בראש הטיפול בו", אמר. "ניהול של אירוע DR מצריך גורמים רבים: פרט לאנשי הטכנולוגיה, הכוונה היא לגורמים משפטיים, רגולטוריים, יח"צ, שיווק ועוד – וההנהלה. כל הדברים האלה צריכים להיות מוכנים מראש וכל הגורמים צריכים לדעת בשגרה מה עליהם לעשות במקרה של התאוששות מאסון".

עוד הוא ציין את התפקידים שיש לצוות המנהל בשעת חירום: "כל חברי הצוות חייבים להיות בזמינות מלאה בכל זמן קרות האירוע; הם אלה שעושים את פגישות הסטטוס ובקרה על תהליך הטיפול באירועים אלה; הם אלה שמנחים את קצין הגיבוי הראשי ואת ראש צוות ניהול המשבר; הם אחראיים על התקשרות עם גורמי חוץ ועל טיפול בבעיות נקודתיות, למשל לוגיסטיות. רק ראש הצוות מוסמך להכריז שהארגון נמצא בתוך אירוע DR או סיים אותו".

לסיכום, בן טולילה המליץ לארגונים לנסח נהלים יסודיים וברורים כיצד לנהוג בזמן אירועי DR, "כדי לאפשר תרגול טוב יותר של תרחישים ולדעת מה עושים בכל תרחיש. בנוסף, נדרש תרגול של התראה, התכנסות ותנועה. קודם כל, יש לבצע תרגול יבש, לא של הפתרון הטכנולוגי אלא של האנשים שמפעילים אותו. רק אחר כך מבצעים את התרגול הרטוב. יש לציין שאין הנהלה שמבצעת תרגול יבש ולא יוצאת בתחושה שהיא והארגון למדו הרבה".