"הנזק העיקרי – פגיעה במוניטין של אתרים וגופים לא מונגשים"

"נגישות באינטרנט, משמעותה למעשה – אתר שמאפשר לכל אחד לגלוש, לקבל מידע ולבצע פעולה בחושים שנשארו לו. אני לא יכול לבסס פעולה באתר על חוש אחד בלבד, ולכן חייב לספק חלופה", כך אמר אלון זכאי מייסד ומנכ"ל A-2-Z .

זכאי דיבר בפגישה נוספת של פורום KMI מבית אנשים ומחשבים, שבו משתתפים מקצועני ניהול ידע, ונערכה באחרונה ועסקה בנושא הנגשת תכנים ואתרים.

לדבריו, "נגישות פונה לבעלי לקויות ראייה, שמיעה, מוטוריות, קוגניטיביות, ולמבוגרים – אבל בעצם לכולנו. הנגשה באינטרנט מאפשרת כניסה ושימוש נוחים וקלים יותר לכל המשתמשים.

זכאי סיפר כיצד הקים לפני 15 שנים את החברה שלו שהתמחתה בשיווק ברשת, בעידן טרום פייסבוק (Facebook), יוטיוב (YouTube), ובזמנים ש"אפילו לא היה גוגל (Google)".

הוא סיפר איך במקביל התנדב בעמותת נגישות ישראל – אחד הגופים שקידמו הכי הרבה את הנגישות בישראל בכל התחומים. לימים, כשעלה נושא ההנגשה ברשת, החליט לעדכן את סל השירותים של A-2-Z להנגשה באינטרנט. כיום היא החברה המובילה בארץ בליווי מעל 300 ארגונים, מותגים וחברות מסחריות בתהליך ההנגשה של הדיגיטל.

תקן נגישות שהפרתו כרוכה בקנסות כבדים

עוד דיבר זכאי על תקן הנגישות העולמי שאומץ בישראל וסיפק דוגמאות. למשל, הוא אמר, "לבעלי בעיות מוטוריות אתר נגיש צריך להיות כזה שאפשר להתנהל בו בלי עכבר – רק עם מקלדת".

"באוקטובר 2015 שונה החוק בארץ, ומאז – כל אתר שעולה לאוויר חייב להיות נגיש כבר בעת עלייתו לאוויר. אתרים קיימים חייבים להתעדכן עד אוקטובר 2017. אם לא, התביעות מצטברות והקנסות גבוהים מאוד. כל אחד יכול להגיש תביעה. עם זאת, לדעתי, הנזק העיקרי הוא התדמיתי והפגיעה במוניטין של אתרים וגופים לא מונגשים".

זכאי הרחיב וסיפר כי "כאשר עיוור גולש הוא משתמש בקורא מסך. התוכנה מקריאה לו את האתר. בהגעה לתמונה שיש עליה טקסט, התוכנה לא מקריאה והמידע אובד. כל מה שהוא ויזואלי לא עובר. חייבים חלופה. הדברים גם מסייעים לגוגל לזהות את הטקסט החי, שהוא טקסט שניתן לסמן בעכבר".

אתר נגיש לבעלי מוגבלויות – יותר נגיש לכולם

מה מנגישים למעשה בדיגיטל? לדברי זכאי מדובר "באתרי דסקטופ, אתרי מובייל, דפי נחיתה ומיני-סייטים, סרטים, קול, תמונות, ניוזלטר, רשתות חברתיות ועוד".

"יש אמצעים רבים אחרים שכולנו מכירים מהשימוש ברשת שמחייבים הנגשה, למשל ה-Capcha – אותו אימות שמוודא שהמשתמש אינו רובוט. גם זה חייב חלופה קולית לצורך הנגשה, אחרת כל הטופס שהמשתמש מלא אבוד".

"התקן מדבר אפילו על בעיות קשב וריכוז וקובע כי כל מה שזז לא תקין. לדוגמה, מבזקי החדשות באתרים כמו Ynet. איך פותרים זאת? מוסיפים אפשרות לפאוז כדי שמי שזה מפריע לו יוכל לעצור את הרול".

"אתר שעומד בתנאי תקן הנגישות, מרוויח מידע יותר נגיש לכולם", הדגיש זכאי.

הנגשה מהירה אשר חוסכת זמן

את המפגש חתם יוסי שקד ממבקיעים פתרונות תוכנה, נציגת inclusite בישראל, שכניסה אל האתר שלה (ולחיצה על האפשרות לאתר העברי) תוכל להדגים כיצד מבוצעת ההנגשה בפועל.

שקד סיפר על עבודת ההנגשה שהחברה שלו מתמחה בה ומציעה לארגונים וגופים רבים, כמו למשל למלון הבוטיק גלגל התל-אביבי.

שירותי ההנגשה של inclusite, סיפר שקד, מאפשרים למשתמשים לגלוש ללא עכבר באמצעות המקלדת, בשיטת אזורים ממוספרים הייחודית לה, שחוסכת 70% מזמן הגלישה, אל מול גלישה באמצעות Tab, או להפעיל את הדפדפן באמצעות מתן פקודות קוליות תוך שימוש במיקרופון.

לאלו הסובלים מקשיי דיבור בשילוב עם מוגבלויות מוטוריות וקוגניטיביות, מציעה inclusite מנגנון ייחודי המאפשר לגלוש באמצעות הפקת צלילים, והכל תוך הקראת הטקסטים בעברית או באנגלית באמצעות מנוע הקראה המובנה בשירות.

כחלק מהפתרון מציעה החברה יכולת הקראה אוטומטית של מסמכי PDF, כשבפרויקט שלה במלון גלגל מומשה הקראה של "הצהרת הנגישות" בעברית ובאנגלית והכל כדי להקל על המשתמשים.