"ישראל חייבת להיות דיגיטלית – אין בכלל אופציות"

"הדרך עוד ארוכה, אנו רחוקים מלהיות ישראל דיגיטלית. ישראל חייבת להיות דיגיטלית – אין פה כלל אופציות", כך אמרה שי לי שפיגלמן, ראש מטה ישראל דיגיטלית, המשרד לשיוויון חברתי.

שפיגלמן דיברה באירוע Bynet Expo 2017, שנערך אתמול (ג') בגני התערוכה בתל אביב, בהשתתפות יותר מ-5,000 לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. היא השתתפה במסלול ישראל דיגיטלית שנערך במסגרת הכנס. את המסלול, בהפקת אנשים ומחשבים, הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

שפיגלמן חשפה כי תכנית ישראל דיגיטלית תוגש להחלטת הממשלה ביום א' הקרוב. לדבריה, "המהפכה הדיגיטלית היא המהפכה העוצמתית ביותר של האנושות עד כה. היא משפיעה על כל תחומי חיינו במרחב הציבורי והפרטי. היא משנה סדרי עולם ומודלים מקובלים בכלכלה, בחינוך, בבריאות, ובדרכי עבודתן של ממשלות מתקדמות".

לייצר הזדמנויות לאומיות

השינוי, אמרה שפיגלמן, "מייצר הזדמנויות לאומיות. בתחום פיתוח יכולות, ניתן לטפל בהיבטי ההון האנושי, החינוך, התשתיות, הנגשת מידע, סביבה רגולטורים, ממשלה חכמה, עסקים דיגיטליים ושירותים במובייל".

הזדמנות נוספת, אמרה, היא בבניית מנועי צמיחה: בסייבר, בפינטק, ב-Big Data, בריאות דיגיטלית, חינוך דיגיטלי, אינטרנט של הדברים, ערים חכמות, תוכן ו-וידיאו".

בנוסף, אמרה שפיגלמן, "המהפכה הדיגיטלית עשויה לייצר תועלות לאומיות: הגדלת התוצר, שיפור הפריון, עלייה באיכות החיים, הוספת משרות, שילוב אוכלוסיות, ייעול המגזר הציבורי, שיפור רמת הרפואה ומתן חינוך איכותי".

"מדינות רבות כבר זיהו את ההזדמנות הדיגיטלית", אמרה שפיגלמן, "וגם ישראל זיהתה אותן והקימה את מיזם ישראל דיגיטלית ב-2013. למרות היותנו אומת סטארט-אפ, הממשלה עוד לא שם, יש פערים דיגיטליים בקרב האוכלוסייה. כרבע מהאוכלוסיה הבוגרת לא צורכים אינטרנט, בעיקר אלה חרדים, ערבים ומבוגרים".

חזון ישראל דיגיטלית, אמרה שפיגלמן, "גובש בהתאם לסוגיות אסטרטגיות רוחביות במדינה. החזון גורס כי ישראל תמנף את ההזדמנות הטמונה במהפכה הדיגיטלית ובהתקדמות של טכנולוגיית ה-IT, כדי לאפשר צמצום פערים, צמיחה כלכלית מואצת והפיכת הממשל לחכם, מהיר וידידותי – ומוביל עולמי בתחום הממשל הדיגיטלי".

פיתוח ההון האנושי ולהגדלת החדשנות בממשלה

מטרת העל, הסבירה, "היא צמצום פערים. זה ייעשה על ידי קירוב הפריפריה, גיאוגרפית וחברתית, על ידי הורדת יוקר המחיה ומחירי הדיור וכן על ידי מיצוי זכויות והנגשת המידע עליהן".

כך, היא הביאה לדוגמה את המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית, "הכולל מגוון קורסים והכשרות מקצועיות. הוא פונה למנעד רחב של אוכלוסיות, מציע תכנים פתוחים ונגישים לשימוש בלא עלות. המיזם פועל בעברית, ערבית ואנגלית".

במסגרת מימוש היעדים האסטרטגיים, אמרה שפיגלמן, "אנו פועלים לקידום תעשיות ועסקים דיגיטליים: זה ייעשה על ידי פיתוח תעשיות דיגיטליות, הפיכת עסקים לדיגיטליים, קידום מסחר מקוון, וטיפול בעולם הפיננסי המקוון. זאת, לצד פיתוח שוק התעסוקה בעידן הדיגיטל, עם הקניית מיומנויות תעסוקה והכשרות מקוונות, הסרת חסמי מרחק והכשרות לתחומי ה-ICT והדיגיטל".

"יש לפעול כך שהעידן הדיגיטלי יביא לצמצום הפערים ולא להרחבה שלהם", סיכמה שפיגלמן. "זה ייעשה על ידי הגעה למטרת העל: בנייה של ממשל חכם וידידותי, עם שיפור המוצרים הציבוריים בעולמות החינוך הבריאות והרווחה; עם הנגשת הממשלה והשלטון המקומי – עם שיפור השירות העירוני לתושב והשירות הממשלתי לאזרח, ועם ממשל פתוח".

"ניצור ממשל חדשני ואפקטיבי, עם הגברת הדיגיטציה, מדיניות מבוססת מידע, נביא לפיתוח ההון האנושי ולהגדלת החדשנות בממשלה".