איך ה-IT סייע לשירותי בריאות כללית לחסוך מילונים?

שירותי בריאות כללית חסכה במהלך השנים האחרונות מיליוני שקלים על ידי השקעה והטמעה של תהליכים מבוססי IT – כך לדברי דורון יצחקי, מנהל משאבי התשתיות והשירות באגף המחשוב של הקופה. הוא ציין כי ההשקעות הללו נועדו בין היתר כדי לשפר את חוויית הלקוחות של ארגון הבריאות השלישי בגודלו בעולם.

יצחקי דיבר במפגש של פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ב') ב-yes Planet בראשון לציון. המפגש עסק בשאלה כיצד מנהלים נכון תקציבי מחשוב בתקופה מאתגרת, והנחו אותו רונן זרצקי, יו"ר הפורום ומנכ"ל BSD-IT, ופלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

בין המשתתפים במפגש ניתן היה למצוא את איריס קינן, מנכ"לית חברת הייעוץ KIT Knowledge, רם גב, סמנכ"ל הכספים של ישראכרט, ויורם מימון, מנהל ומנמ"ר בנק הדואר.

בפתח דבריו אמר יצחקי ש-"פעילות ה-IT באה בארגון לידי ביטוי במחשוב תהליכים שמביא, בסופו של דבר, לחיסכון כספי ישיר ומשפר את השירות ללקוח". לדבריו, "ארגוני IT חותרים למספר מטרות: שיפור חוויית הלקוח, ייעול תהליכי עבודה, חיסכון בעלויות באופן כללי והפחתת עלויות הרישוי באופן ספציפי".

בחלק המרכזי של הרצאתו הביא יצחקי מספר דוגמאות ליישומים מבוססי IT שהוטמעו בשירותי בריאות כללית, שהביאו לחיסכון כספי ניכר. דוגמה אחת היא מערכת Power plug, שמכבה את המחשבים בארגון באופן אוטומטי. "ב-2012, הטמעה זו הביאה לחיסכון של שני מיליון שקלים וב-2016 היא כבר חסכה לנו יותר מחמישה מיליון שקלים, כאשר עלות האחזקה שלה היא כרבע מיליון שקלים בשנה", אמר.

יצחקי ציין כי השימוש בענן אינו חלק מאסטרטגיית מחשוב התהליכים של הקופה, אולם יש מקרים יוצאים מהכלל. "כך, חשבוניות דיגיטליות מבוססות ענן, לקשר עם 5,400 הספקים שלנו, הביאה לחיסכון ישיר של יותר משלושה מיליון דפים, שלא לדבר על שיחות טלפון וזמן עבודה", אמר יצחקי. "אבל הדוגמה הבאה ממחישה יותר מכל את התרומה האדירה של מערכות המידע לליבת העסקים שלנו: הכוונה היא למעבדה המרכזית לבדיקת דגימות דם, שם הוטמעה מערכת שמסייעת למזעור טעויות".

הוא אמר ש-"המעבדה מטפלת ב-50 אלף דגימות ביום, עליהן מבוצעות כ-200 אלף בדיקות שונות, מה שמביא אותנו לכמות שיא של 39 מיליון בדיקות בשנה. בעקבות תהליכים שהוטמעו במעבדה, שיעור הטעויות ירד בחצי – מ-0.8% ל-0.4%. בהנחה מקלה שלפיה עלות כל בדיקה היא לפחות 100 שקלים, מדובר חיסכון שנתי של 16 מיליון שקלים בשנה, עוד לפני שלקחנו בחשבון את החיסכון בנזק הבריאותי ללקוחות".

כמערכת נוספת שחוסכת כסף לארגון ציין יצחקי מערכת לצמצום אשפוזים חוזרים, שנכנסה לפעילות ב-2012. "היא פועלת בעיקר בקרב אוכלוסיית הקשישים ומביאה לחסכון תפעולי של חמישה מיליון שקלים בשנה", אמר. "כמו כן, הכנסנו באחרונה לשימוש תהליכים חדשים, שמשפרים את חוויית השירות, בהם רופא אונליין. התהליכים האלה הביאו עד כה לחיסכון שנתי של 23 מיליון שקלים".

"הטכנולוג של הארגון – האחרון בתפקידי המנמ"ר"

במסגרת המפגש נערך פאנל שסק בבעיה מרכזית שמטרידה את המנמ"רים: המאבק השנתי מול המנכ"ל על תקציב השנה הבאה. המנכ"ל רוצה בכל שנה לקצץ את התקציב, ובכלל זה את תקציב ה-IT, בעוד שהמנמ"ר רוצה להגדיל אותו, כנגזרת של גידול בפעילות, במספר המשתמשים, בעלויות האחזקה ובסעיפים נוספים.

רונן זרצקי, יו"ר הפורום, הנחה את הפאנל והשתתפו בו זיוה ברוידא, מנמ"רית האוניברסיטה הפתוחה; מיכל מרכוס, מנמ"רית בנק ירושלים; ענת סתיו, מנמ"רית מכבידנט; רם גב, סמנכ"ל הכספים של ישראכרט; ודורון יצחקי משירותי בריאות כללית.

מימין: אירית קינן, מנכ"לית KIT Knowledge; ענת סתיו, מנמ"רית מכבידנט; מיכל מרכוס, מנמ"רית בנק ירושלים; זיוה ברוידא, מנמ"רית האוניברסיטה הפתוחה; רם גב, סמנכ"ל הכספים של ישראכרט; ורונן זרצקי, יו"ר פורום C3 ומנכ"ל BSD-IT. צילום פלי הנמר

משתתפי הפאנל השיאו עצות למנמ"רים. גב אמר כי עליהם לרכך לאורך כל השנה את המנכ"ל ואת שאר חברי ההנהלה, בין היתר על ידי חשיפה רבה יותר של הפרויקטים השונים ועלויותיהם. כך, לדבריו, ייווצרו שיתוף והבנה, שיכולים להוביל לתמיכה של ההנהלה בדרישות התקציב שעולות מהמנמ"ר.

המשתתפים הזכירו פתרונות שיכולים לסייע בנושא זה, כגון הטמעת תקציבי התשתיות והאחזקה בפרויקטים השונים כדרך להתגבר על הרצון הטבעי של המנכ"ל לקצץ בתקציבים אלה. כמו כן, הוזכרו פתרונות חשבונאיים שונים ופתרונות להקטנת ה-Opex ולהגדלת ה-Capex.

זרצקי סיכם באמרו כי "אם חשבנו פעם שמנמ"ר הוא הטכנולוג של הארגון, הפאנל הבהיר שזהו התפקיד האחרון שלו. קודם לזה, המנמ"ר הוא איש שיווק, מנהל עסקי, רואה חשבון שצריך למצוא פתרונות תקציב ייחודיים, ולבסוף איש בעל ממזרות בריאה, שעימה יוכל להתמודד מול אריות הארגון שבכל שנה לוטשים עין לתקציבו הגדול".