המחיר הכבד בדרך לאקזיט המיוחל

ישראל נחשבת לאומת הסטארט-אפ – המדינה עם מספר הסטארט-אפים לנפש הגבוה בעולם. אלה ש-"עשו זאת" זוכים להילה של מנצחים ונתפסים כאייקונים, ובמקרים רבים אנחנו מאדירים אותם ומייחסים להם תכונות הרואיות כמו נחישות, אומץ לב וחשיבה מבריקה. אנחנו גאים בהם וגם קצת (או הרבה) מקנאים בהצלחה, בכסף, בסמלי הסטטוס ובתהילה.

כל אקזיט מתחיל ברעיון, הרבה פעמים רעיון מבריק, שמאחוריו חלום על כסף גדול ועל תמונת ניצחון באתרי ובעיתוני החדשות והכלכלה. אבל מאחורי החלום מסתתרים לעתים קרובות סביבה תחרותית, מתחים אדירים ומחיר נפשי כבד, שהרי כולם חולמים להיות אלה שעשו את זה, אבל המספר האמיתי של אלה שמצליחים – זניח.

מחקר שפרסם ב-2015 פרופ' מייקל פרימן מאוניברסיטת קליפורניה סיפק נתונים על הקשר שבין יזמות והפרעות רגשיות: כמעט מחצית (!) מהיזמים שהשתתפו בו דיווחו על בעיות נפשיות – פי שבעה לעומת כלל האוכלוסייה. כשליש מהיזמים סבלו מדיכאון, חרדות והפרעות קשב וריכוז.

מה בשוק היזמי מעודד הפרעות נפשיות?

מערכת הלחצים שמופעלים על סטארט-אפיסטים ויזמים כוללת שעות עבודה ארוכות ומתישות, לפעמים עד שעות מאוחרות של הלילה. דד ליין רודף דד ליין. אחרי כל הישג עומדת המשוכה הבאה. אין רגע של שקט ואין סיבה לחייך כל עוד לא היה אקזיט. יש השקעה? אין השקעה? החברה תמשיך לפעול? תיסגר? התשובות לכל השאלות הללו לא ברורות למשך זמן רב. בגלל זה נוצרת מאניה דיפרסיה סטארט-אפיסטית, שיש בה רכבת הרים רגשית – פערים עצומים בין רגעים של התקדמות ותחושה שההצלחה ממש בפתח לרגעים של כישלון ואכזבה.

הלחץ על היזם מגיע מכל הכיוונים – ומרובם בגדול: משקיעים שרוצים לקבל את החלק שלהם; עובדים שרוצים ביטחון במקום העבודה; התמודדות עם תקציבים, קבלת החלטות, השקעות, משכורות וסימני שאלה סביב עתיד החברה; ולצד זאת, ההכרח להראות אופטימיות ולשדר עסקים כרגיל גם בזמנים קשים. זאת אחת הסיבות לכך שהיזם משלם מחיר כבד בחייו האישיים, המשפחתיים והחברתיים.

הלחץ המתמשך, גורמי מתח מרובים, חוסר ודאות תעסוקתית ושעות עבודה ארוכות עלולים להוביל להופעתן של חרדות, דכדוך, בידוד, הפרעות שינה, בעיות חברתיות ועוד.

למה היזמים נמצאים בקבוצת סיכון להפרעות חרדה ודיכאון?

האחריות המוטלת על כתפי היזם היא אדירה ואם ניקח בחשבון את העובדה שמדובר בדרך כלל באנשים צעירים, בשנות ה-20 או תחילת ה-30 לחייהם, שפעמים רבות מתמודדים עם לחצים שכאלה בפעם הראשונה, נקבל מתכון בטוח לעומס רגשי רב, שלא תמיד מותאם להתפתחות המקצועית וגם הרגשית של אותם צעירים.

הרבה פעמים בחיים אנחנו נכשלים אבל יכולים לנחם את עצמנו ש-"העיקר ההשתתפות" או לחשוב על תועלות למרות ההפסד. אך בשוק התחרותי הזה, נדמה שיש מדד אחד להצלחה: האקזיט. או שהצלחת לעשות אקזיט, או שלא.

מצב זה מקצין ראייה של שחור או לבן, גם לגבי המציאות וגם של היזמים את עצמם. יש או הצלחה או קטסטרופה, והיזם עלול לראות את עצמו כסיפור הצלחה או כאפס מאופס, עם רגשי נחיתות והערכה עצמית שלילית. יזמים ללא שותפים עלולים להיות פגיעים עוד יותר להפרעות דכאון וחרדה, עקב היעדר מערכות תמיכה יומיומיות בתוך מסגרת העבודה.

מאיה שפילמן, פסיכותרפיסטית ומרצה

המצב מסובך יותר עם הופעת סימפטומים של דיכאון בקרב גברים. אף על פי שדיכאון מופיע אצל גברים ונשים כאחד, קיימת סטיגמה לפיה מדובר בהפרעה "נשית". הגבrים, שמהווים נתח גבוה משוק היזמים, עלולים לסבול מתחושות של ייאוש והיעדר תקווה, שאליהן מצטרפת תחושת בושה, שלא מאפשרת להם להודות ברגשות הקשים, אפילו בפני עצמם.

לדיכאון בקרב גברים יש מאפיינים שונים לעומת נשים – דבר שמקשה על האבחון. הסימפטומים יכולים להיות חרדה, הפרעות בשינה, אנרגיה פחותה, ביטחון עצמי נמוך, עצבנות, כעס וגם סימפטומים גופניים (ולא עצב או ייאוש, כמו בקרב נשים). גברים נוטים להתמודד עם דיכאון בצורה שונה מאשר נשים: במקום נסיגה רגשית וחברתית, ניתן לראות אצלם עניין כפייתי בעבודה או בתחביב חדש, כעסים או התנהגות אלימה, והתנהגויות מסכנות כמו התמכרויות או הימורים. בנוסף, גברים רבים שומרים את הלחץ והכאב "בבטן" ואינם משתפים את סביבתם הקרובה במצוקתם, מה שמגביר אותם עוד יותר.

מנהלים ויזמים רבים עלולים לשגות במיתוס שבעולם קשוח שכזה יש לאמץ ערכים של הצלחה, ביטחון בהישגים ושאיפה למצוינות, ולהתקשות להודות בפני עצמם ובפני סביבתם על הצורך בעזרה נפשית.

טיפול בהפרעות דיכאון וחרדה

אפשר וכדאי לטפל בהפרעות דיכאון וחרדה ביעילות, ולחיות חיים טובים ומספקים. פסיכותרפיה באמצעות שיחות נחשבת כטיפול יעיל ובחלק מהמקרים, בהתאם לחומרת הבעיה, ייתכן גם שילוב של טיפול תרופתי.

לטיפול בהפרעות חרדה ודיכאון יש חשיבות רבה, שכן הן עלולות לגרום לפגיעה קשה באדם, באיכות חייו וגם במשפחתו או סביבתו הקרובה. בטיפול יכולים לעלות נושאים כמו ערך עצמי, מערכות יחסים, מצבי משבר ועוד, מה שיאפשר רכישת תובנות רגשיות שיסייעו בהתמודדות בהווה ובמניעת חזרת הסימפטומים בהמשך.

הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומרצה.