"הקוד הפתוח – גלגל ההצלה למבול הטכנולוגיות המציפות אותנו"

"טכנולוגיית הקוד הפתוח יושבת על השולחן תקופה ארוכה מאוד, ולמרות זאת היא לא תמיד הצליחה להיכנס למודעות של ארגוני אנטרפרייז. הקוד הפתוח הוא גלגל ההצלה למבול הטכנולוגיות שמציפות אותנו", כך אמר זבולון דגן, מנהל ארכיטקטורה ותשתיות תוכנה, עיריית תל אביב-יפו.

דגן דיבר בפתח פורום CTO מבית אנשים ומחשבים. המפגש, שנושאו היה מתודולוגיות, כלים ואסטרטגיות להטמעת קוד פתוח, נערך היום (ד') ב-Yes Planet בראשון לציון.

לדברי דגן, "המנמ"ר מוצא עצמו חסר אונים מול וקטורים המושכים לתפקידים מנוגדים. הקוד הפתוח הוא המענה לשלל האתגרים שהמנמ"ר ניצב בפניהם, בשל היתרונות שהוא מניב: הפחתת עלויות מערך ה-IT; אספקה מהירה יותר של מוצרים ושירותים; טכנולוגיות מבוססות קוד פתוח טומנות בחובן יכולת לתת מענה טוב יותר לצרכים העסקיים של הארגון".

לדבריו, "השימוש בקוד פתוח אינו חינמי ואינו חופשי ממגבלות ותנאים. תוכנות כאלה מוצעות תחת תנאי רישוי שונים, ונדרש לשים להם לב". הוא ציין כי בעת הטמעת טכנולוגיה זו, יש להתמקד בכמה היבטים: אבטחת מידע, עדיפות לתמיכה במוצר בארץ, יש לבחון את מוכנות הארגון לאמץ את הפלטפורמה, האם הארגון יכול להסתמך על הקהילה".

דגן סיים באומרו כי "למרות זאת, אנו מתקדמים לעבר קוד פתוח, ולטעמי זה הולך להיות אחד הנושאים הכי חמים ומאתגרים בשנים הקרובות בכל הארגונים הגדולים. אין לנו ברירה – אלא להיכנס לנושא".

מני צרפתי, מנהל צוות ארכיטקטים, רד-האט ישראל ויוון. צילום: יח"צ

מני צרפתי, מנהל צוות ארכיטקטים, רד-האט (Red Hat) ישראל ויוון, אמר כי "ארגונים חדשים לא יוכלו להתקדם אם הם ימשיכו בעולם הסגור".

רד-האט, אמר צרפתי, חווה צמיחה עקבית של 20% מדי שנה, וכל חברות הפורצ'ן 500 (500 Fortune) מריצות את המערכות הקריטיות ביותר על מוצריה.

"רד-האט לוקחת את Linux ועושה אותו כזה המיועד לארגונים", אמר. "החברה לוקחת את הפרויקטים בקוד פתוח ומייצרת מהם מוצרים מסחריים, עם ערך: תמיכה, אבטחת מידע, הסכם קבוע לעדכוני תוכנה, הגנה מפני תביעות על פטנטים".

"אנחנו עוברים מעולם של מערכות של רשומות, שהיה עולם סטטי", אמר צרפתי, "לכזה של מערכות להידוק ולהעמקת הקשר עם הלקוחות. על הארגון להבין מהר ולפעול מהר".

לדבריו, "כלל הארגונים מבינים שבעולם החדש נדרש מהם להשתנות: מעבר מעבודה מבוססת טרנסזקציות לשיתופיות; מעבר מעבודה על בסיס תוכנה קניינית לקוד פתוח; מעבר מפיתוח של 'מפל מים' ל-DevOps; מעבר ממחשוב פיזי ו-וירטואלי לענן; מ-Web למובייל".

"מדובר בתחום לא פשוט שיש ללומדו. בחו"ל יש יותר פתיחות לקוד הפתוח מאשר בישראל", סיכם צרפתי, "בסופו של דבר, ה-Linux ייכנס לכל ארגון, כי הוא המנוע לצמיחת הדטה סנטר המודרני".

גרישה סוקולובסקי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בטרה סקיי

גרישה סוקולובסקי, סגן נשיא לפיתוח עסקי, ודני וקנין, ארכיטקט פתרונות ענן – שניהם מטרה סקיי (TeraSky), הציגו את הדרך לבניית ענן פרטי או היברידי, בהתבסס על OpenStack.

בטרם מוטמע הפתרון, אמר סוקולובסקי, "יש לבחון את הארגון, את מערכות ה-IT שלו ומה מידת המוכנות שלו לעבור למחשוב ענן". הוא ציין כי בעבר מחשוב הענן לא היה נחלת כלל ספקיות ה-IT, ואז החברות שלא היו בתחום, דוגמת יבמ (IBM), מיקרוסופט (Microsoft) ואורקל (Oracle) – "הסיטו את הגה הספינה ב-180 מעלות ונכנסו לשם באופן חזק".

דניאל וקנין, ארכיטקט פתרונות בטרה סקיי

הם ציינו כמה מהאתגרים להם עונה מחשוב הענן: "הצורך לענות לדרישות העסקיות של הארגון; קיצור זמן ההגעה לשוק של מוצרים ושירותים; ביצועים; יכולת גידול וגמישות – בלא נעילה על ידי הספק; תשלום לפי צריכה".