"שילוב בעלי מוגבלויות בהיי-טק – אינטרס של התעשייה"

רבים מתלוננים על אחת הבעיות העיקריות של ההיי-טק הישראלי – המחסור האקוטי בעובדים. ברור שבמדינה קטנה כמו ישראל, מאגר כוח האדם מוגבל. אלא שהבעיה מחריפה מאחר שגם כל כוח האדם הפוטנציאלי לא מנוצל ואוכלוסיות שלמות כמעט אינן בענף. בגלל סיבות שונות ומגוונות, האחוז של הערבים, החרדים ואוכלוסיות נוספות בהיי-טק בטל בשישים. אחת מאותן אוכלוסיות לא כל כך רצויות בתעשייה היא של אנשים עם מוגבלויות.

אבנר ברק, מנכ"ל קבוצת דיסקל תשתיות ומערכות מידע, רוצה לתקן את המעוות והקים את המרכז הישראלי לנגישות – ארגון ששם לו למטרה לקדם את העסקתם של עובדים עם מוגבלויות בהיי-טק.

בראיון לאנשים ומחשבים הוא אמר כי "אני עוסק כבר 30 שנים בתחום שירותי ה-IT – ייעוץ, הקמה והטמעה של מערכות ממוחשבות, מבוססות חומרה ותוכנה. הקמתי את המרכז הישראלי לנגישות בעקבות מספר אירועים לא נעימים שחוויתי ושחידדו בי את הצורך למצוא פתרון לאנשים אלה, שחלקם עברו הכשרות נדרשות ועדיין, נדחים מהענף".

לדבריו, "אנחנו מנסים לשלב בתעשייה לא רק אותם, אלא גם אנשים בעלי מוגבלויות שאנחנו מכשירים. תחת קורת גג אחת אנחנו מספקים פתרונות להכשרת אנשים בעלי מוגבלויות למקצועות ההיי-טק ולשילובם בחברה העובדת".

האם אתה או מישהו ממשפחתך חווה משהו לא נעים, שגרם לך להקים את הארגון?
"ברוך השם, לא לי ולא למשפחתי יש בעיות כאלה. במהלך עבודתי בתחום השמת עובדים בהיי-טק נתקלתי לא מעט פעמים במצבים שבהם חברות סירבו להעסיק או לקבל אנשים עם מוגבלות לעבודה בשל מוגבלותם.

הקש ששבר את גב הגמל היה אירוע שקרה לי לפני מספר חודשים: נציג של גורם פיננסי חשוב שאנחנו עובדים איתו פנה אליי בבקשה למצוא לו עובד בתחום אבטחת המידע, בעל כישורים שונים. כבכל תהליך כזה, שלחתי קורות חיים של מספר מועמדים ממאגר החברה שלנו שהתאימו לדרישות התפקיד, ולאחר סינון ובדיקה של אותו גורם, ביקש אותו נציג לראיין את המועמד שנראה לו המתאים ביותר.

כחלק מתהליך הגיוס, צוות משאבי האנוש בחברה שלנו מראיין כל מועמד בטרם הוא מתראיין אצל הלקוח. בשיחה שקיימתי באופן אישי עם המועמד בטלפון, הבנתי שמדובר באדם עם מוגבלות והגעתי אליו לראיון במשרדו. המועמד נמצא בעל יכולות מקצועיות גבוהות מאוד, המתאימות לתפקיד הנדרש.

לאחר פגישתי עם המועמד, הודעתי ללקוח כי המועמד נמצא מתאים לדרישותיהם, והלקוח הביע התלהבות רבה מכישוריו. בסוף השיחה ציינתי שהמועמד הוא אדם עם מוגבלות. כאן הצטננה ההתלהבות והשתנה מיד טון השיחה. הלקוח ביקש 'לחזור אלי למחרת'. למחרת הוא הודיע לי שהמשרה אוישה.

עוד מבית הוריי למדתי וחונכתי שכל האנשים שווים, וכל אדם צריך להיבחן על בסיס יכולותיו וכישוריו – ולא על בסיס מראה או מוגבלות. אני מוכרח לציין שעד אותה השיחה חשבתי שכבר שמעתי הכול, אולם המקרה הזה השאיר אותי פעור פה".

ואז הקמת את הארגון, אף על פי שאני מבין שלא היה לך קשר מקצועי עם אנשים עם מוגבלויות.
"היוזמה הייתה אמנם שלי, אבל צירפתי אליי להקמת הארגון חבר ילדות, עו"ד איתן עמרם, יו"ר עמותת מכון עמרם. פניתי אליו משום שהוא טכנולוג ועורך דין בעל רגישות חברתית גבוהה מאוד, בעל משרד עורכי דין המתמחה בייצוג אנשים עם מוגבלות, ועומד בראש עמותה שמטרתה להעצים אוכלוסיות מוחלשות בחברה ולקדם זכויות אנשים עם מוגבלויות באמצעות חינוך, ייעוץ והדרכה. אני מבקש לציין בנוסף שזכיתי לאוזן קשבת ולתמיכה נלהבת מצד דרור אטרי, נשיא לשכת המסחר לעסקים קטנים ובינוניים בירושלים, שבירך על המיזם וסייע לו".

One Stop Shop להעסקת אנשים עם מוגבלויות

מטרת המרכז הישראלי לנגישות היא לרכז פתרונות בנושאי הנגשה ותעסוקה, ולהיות מקום שבו יוכלו הן מעסיקים ונותני שירות והן אנשים עם מוגבלות לקבל מענה מקיף וכולל בנושאים אלה. המרכז נותן שירותים במגוון נושאים, כגון: מערך הכשרות לרכזי נגישות וממוני תעסוקה בארגונים עבור כלל האוכלוסייה; קורסים מקצועיים בתחומי הדיגיטל, ההיי-טק והסייבר לאנשים עם מוגבלויות; מערך גיוס והשמת עובדים עם מוגבלויות בתחום ההיי-טק בכל רחבי הארץ; עריכת כנסים וימי עיון; ושירותי ייעוץ בתחומי ההנגשה למעסיקים ולנותני שירותים.

"על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיים כיום בישראל יותר מ-1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות – פיזית, חושית, שכלית, נפשית ומוגבלות כתוצאה מתחלואה כרונית – שהם 18% מהאוכלוסייה", ציין ברק. "כ-800 אלף מהם אלה אנשים בגילאי העבודה – 20-64. שיעור האבטלה בקרב עובדים עם מוגבלויות עומד על כ-49% ומרביתם לא עובדים בעבודות ההולמות את כישוריהם או השכלתם. על פי נתוני משרד הכלכלה, הפסד התוצר השנתי למשק כתוצאה מכך עומד על כחמישה מיליארד שקלים בשנה. אפשר וכדאי לצמצם אותו".

לסיכום הוא אמר ש-"אנחנו מאמינים בהעסקה כלכלית ולא בהעסקה מתוך רחמים. העובד צריך להיות עם הכישורים המתאימים והנדרשים לתפקיד על מנת לבצע אותו כהלכה. אם למעסיק לא תצמח תועלת מהעסקת עובד עם מוגבלות, בדומה להעסקת עובד אחר, לא נצליח להגשים את מטרתנו ובמרבית הפעמים העסקה זו לא תצלח. ההצלחה שלהם היא אינטרס גם של התעשייה".