"הבלוקצ'יין יעשה לטרנזקציות את מה שהאינטרנט עשה למידע"

"הבלוקצ'יין עומד לעשות לטרנזקציות את מה שהאינטרנט עשה למידע, ולהשפיע מאוד על הדרך שבה עסקים פועלים, עד כדי מהפכה. הוא יאפשר להחליף כל סוג של מידע בדרך מאובטחת ובטוחה, ומה שחשוב – בקנה מידה גדול. מדובר על יכולת לבצע 10,000 טרנזקציות בשנייה", כך אמרה ג'יני רומטי, מנכ"לית יבמ (IBM).

רומטי הייתה דוברת המפתח בכנס InterConnect של הענק הכחול, שמתקיים בימים אלה בלאס וגאס, בהשתתפות 24 אלף איש מרחבי העולם. היא התייחסה בדבריה לבלוקצ'יין, כמו גם לענן בכללותו ולפעילות של הענק הכחול.

"אנחנו מבצעים כרגע 400 פרויקטים בתחום הבלוקצ'יין, בהם בבנקים, פרויקט אבטחה של שרשרת אספקה בוולמארט (Wallmart) ופרויקטים בתחום השילוח. הבלוקצ'יין הוא אחת הטכנולוגיות החדשניות שבהן הענן שלנו תומך", אמרה.

"הענן משנה את העסקים ואת החברה"

"הענן משנה לא רק את ה-IT, אלא גם את העסקים באופן כללי ואת החברה", ציינה רומטי. "אבל הוא גם הרבה יותר מכך. הוא הרבה יותר ממשהו שאנחנו רגילים לעשות ומאפשר לעשות דברים שמעולם לא עשינו".

היא כינתה את מחשוב הענן של יבמ "הפלטפורמה של העתיד" ונימקה זאת בשלוש סיבות: החוזק שלו והתאמתו לארגוני אנטרפרייז, העובד שהוא שם את הנתונים בקדמת הבמה והיותו קוגניטיבי בליבה שלו.

"יש לחבר בין שכבות היישומים והנתונים לענן הציבורי"

"הענן הציבורי צריך להיות חזק, מעוצב לתעשיות שונות, יציב, מציע אפשרויות, היברידי ומתועש, ועליו להיות מאובטח אפילו יותר מענן בחצרות הלקוח", אמרה רומטי. "חשוב שיהיו לו מפת דרכים מוצקה וברורה, וקו ברור של חדשנות לקראת העתיד". בהקשר זה היא ציינה שיש ליבמ 50 דטה סנטרים ב-20 מדינות בעולם, כשסין היא האחרונה שהצטרפה לרשימה.

עוד היא אמרה כי "יש לחבר את שכבות היישומים והנתונים לענן הציבורי. לכן, אנחנו רגישים לעובדה שארגונים רבים לא רוצים להוציא את הנתונים שיש להם אל מחוץ לארגון. יש מדי יום מאות מיליארדי טרנזקציות של נתונים שארגונים מעוניינים לאפשר גישה אליהם מן הענן. הדבר מצריך אבטחה חזקה. מה שעשינו בענן שלנו הוא שעיצבנו את האבטחה בכל השכבות – החל מרמת הצ'יפ ועד לווטסון (Watson), שמפקח על הרשת".

"התפקיד שלנו הוא להכין את הארגונים למה שהם יהיו בעתיד, ארגונים קוגניטיביים – ביישומים ובתהליכים. הארגונים כולם יהפכו קוגניטיביים, וזה מה שיבדל בין מפסידים למנצחים", אמרה רומטי.

"הגישה של יבמ לנושא הנתונים שונה משל אחרים: אנחנו חושבים שהערך של הנתונים הוא בתובנות שהם מספקים, בעוד שיש כאלה ששמים את המוקד על איסוף הנתונים והפצתם. יש כאלה שקוראים לכך דמוקרטיזציה של הנתונים או הפקה מהם של ערך כספי, אבל אנחנו חושבים שהיתרון התחרותי בא לידי ביטוי בהבטחה שהתובנות שארגונים יקבלו מהנתונים, בעזרת ארכיטקטורה שמתעדפת אותם, יהיו שלהם בלבד, הן לא משותפות עם אחרים. אנחנו מונעים זאת על ידי מתן אפשרות לשליטה על הנתונים – איפה הם מאוחסנים, מי משתמש בהם ולאיזה צורך", אמרה.

כאן חזרה רומטי לנושא הקוגניטיביות, שלדבריה מצויה בלב הענן של יבמ. "בשבילנו, הקוגניטיביות היא לא תכונה, אלא משהו בסיסי, שמוטמע בווטסון. אין די בלהסתכל על הנתונים ולהבין אותם, יש צורך גם בחושים האנושיים: היכולת לראות, לשמוע, להרגיש ולקרוא".

לדבריה, "ווטסון יכול לנתח כל תמונה טוב יותר מכל תוכנה לניתוח תמונות, יכול לקרוא 12 שפות, ההקשבה שלו מתקרבת לזו של בני האדם ואנחנו בולטים בניתוח תנועה, תבניות וחיישנים. ואולם, מה שמבדל אותנו בזכות ווטסון, הוא הידע שלו בתעשיות ובתחומים השונים. ווטסון תוכנן על מנת להבין את השפה של התעשייה ואת הנתונים בתחומי מומחיות רבים, למשל רפואה – הוא תוכנן להבין בתחומי הסרטן, באמצעות 20 מרכזים רפואיים מהגדולים בעולם. הדבר הזה יהיה קריטי בעשורים הבאים".

הכותבת הינה שליחת אנשים ומחשבים לכנס.