"בחצי השנה האחרונה – עשרות מאגרים דלפו לרשת"
במהלך דיון בכנסת עלו ממצאים חמורים בכל הנוגע לשמירה על מאגרי מידע בישראל ● בין היתר נחשף שדלפו פרטים על ילדים מאומצים ושמאגרים של גופים ביטחוניים לא נתונים לפיקוח ● מידע שצריך להטריד כל אחד מאתנו
מאגרים של עשרות חברות פרטיות דלפו בחצי השנה האחרונה לרשת, בהם מאגר של ילדים מאומצים ששייך לעמותת האימוץ הגדולה בישראל ומידע ממשרדי עורכי דין, רואי חשבון ועוד – כך חשף נציג משרד המשפטים בדיון של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שהתקיים אתמול (ב').
הדיון עסק באבטחת מידע על מאגרים מרכזיים במדינה ועלו במהלכו עובדות מטרידות רבות, בהן שהמאגרים הביומטריים של צה"ל ושל שאר גופי הביטחון לא נתונים לפיקוח חיצוני, כמו גם מידע שמחזיקים חברות מסחריות, בנקים, עמותות וולונטריות וגופים נוספים.
ח"כ אורי מקלב, יו"ר הוועדה, ציין כי "ישנם מאגרים גדולים מאוד בתוך ממסדים ציבוריים שאין להם הגנות כמו למאגר הביומטרי, בהם של משרד התחבורה, רשות האוכלוסין, משרד הביטחון, המשטרה, שירות התעסוקה ועוד. אנחנו רוצים להבין מה נעשה במסגרת ההגנה על מאגרים אלה ונמשיך לדון בעניין".
הדיון התקיים לבקשתה של חברת הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי, שהעלתה מספר שאלות. "תחת הרבנות הראשית בצה"ל מצוי מאגר כל טביעות האצבע של המתגייסים מ-1974", אמרה. "איך מאבטחים מאגר ענק כזה? האם הוא עומד בסטנדרטים הקיימים כיום? ומה בדבר מאגרי החשודים במשטרה, לשכת התעסוקה, נמל התעופה והמאגר של שלושה מיליון בעלי רישיון הנהיגה? מה המדינה עושה כדי להגן עליהם?"
"היישומים הביומטריים לא מוסדרים בחוק"
עו"ד גילי בסמן ריינגולד, היועצת המשפטית של רמו"ט (ר"ת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע), ציינה כי היא "לא חושבת שמאגרי הצבא והמשטרה, שהינם מאגרים רגישים, נבדקו לאחרונה או בכלל".
רועי פרידמן, ממלא מקום ממונה יישומים ביומטריים במטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, אישר את החששות. "גופים ביטחוניים אינם מפוקחים, יש להם מדיניות פנימית משלהם. הגענו עם צה"ל להסכמות במסגרת זו", אמר. בנוגע ליתר המאגרים ציין פרידמן כי "התיעוד הלאומי החכם מוסדר היטב בחוק והיישומיים הביומטריים האחרים לא מוסדרים כלל. הוטל על היחידה שלנו לגבש מדיניות שעוסקת בהגנה על הפרטיות, זו גובשה בספטמבר האחרון ואנחנו בתחילת מימושה".
עו"ד אלעזר כהנא, סגן היועץ המשפטי של משטרת ישראל, ציין כי "רוב המאגרים של המשטרה מנוהלים על פי חוק מפורט מאוד – יש הוראות מנחות מדויקות לשמירה על המאגר, למי אפשר להעביר מידע וכדומה. אנחנו מפוקחים על ידי הכנסת, משרד המשפטים ומבקר המדינה".
בדיון עלה כי המשטרה מחזיקה את המאגר שלה ברשת המשטרתית. פרופ' אלי ביהם מהתנועה לזכויות דיגיטליות וראש מרכז הסייבר בטכניון, הביע זעזוע מכך ואמר ש-"יש למערכת הזאת גישה לעשרות אלפי שוטרים, במגוון של רמות. כל מערכת שיש אליה גישה ליותר מ-200 איש – יש ממנה דליפות חוזרות ונשנות, עם סכנה גדולה יותר לדליפה ולפגיעה בפרטיות".
הוא הוסיף ש-"צריך להטריד את הציבור שיש מגוון גדול כל כך של מאגרים, שעל חלקם הוא בכלל לא יודע ובכל מקרה, אף אחד לא שאל אותו אם הוא רוצה בקיומם. צריך ליידע את האנשים שהמאגרים האלה קיימים ושהם יכולים לבקש לצאת מהם אם הם רוצים".
תגובות
(0)