סטארט-אפיסט? לא דיווחת, לא עשית!

אין זה סוד: המוח הישראלי ממציא פטנטים בקצב שבו שניים סינים טרם מניפים את הכינור הגדול, שלא לומר פורטים על תו ראשון. חבירה לסטארט-אפ או למיזם, או הקמת אחד כזה, נחשבים לבון טון של פליטי ספסלי האקדמיה במסלולים הטכנולוגיים, שזורמים לעולם ההיי-טק רעבים להצלחה עסקית וצמאים לפרוץ דרך ביער עבות של אפליקציות שטרם יושמו.

ואולם, ללא "השקיה" מתאימה, טיפוח ותחזוקה מקצועית עוטפת ושוטפת, לא יבשילו מרבית זרעי הסטארט-אפ לכדי היתכנות עסקית-שיווקית ולא יצמיחו גזע עבה דיו על מנת לייצר הצלחה של ממש.

אין ספק, החסמים רבים. מחקר ופיתוח הם מפלצת תקציבית חושפת שיניים, רגולציה היא חיית טרף עשויה ללא חת, גיוס עובדים מוכשרים הוא משימת שב"כ ופיתוח אבטיפוס שראוי לפטנט משול להריון הארוך שעוברת פילה, לרבות התסכול הנלווה ללידתו של העולל הבשל למחצה.

בצד "חבילת הבסיס", שכוללת רעיון מעולה, שעונה על צורך עתידי ממשי, תשתית של היתכנות טכנולוגית בקצה המנהרה הרעיוני, ואנשים טובים לצעוד איתם, יש דברים נוספים שלהם נזקק כל סטארט-אפ כמו אוויר לנשימה. הכוונה היא בעיקר לכלים שיאפשרו לו לצלוח את משוכת סבבי גיוס ההון ממשקיעים, בכל קונסטלציה העומדת לפתחו. מדען ראשי, חממות טכנולוגיות, קרנות הון-סיכון, אנג'לים, משקיעים פרטיים – כל אלה רוחשים בקלחת, תרים אחרי הזדמנויות שכוכבן מתחיל לדרוך ואחרי מיזמים בולטים ומעוררי השראה וסקרנות.

איך מגיעים לתקשורת?

כיצד יכול סטארט-אפ צעיר וחפץ חיים ומימון להרים את ראשו, למגנט אליו את המשקיעים הפוטנציאליים ולהתבלט בשדה העמוס לעייפה של הסטארט-אפים? התשובה היא: הוא צריך נוכחות תקשורתית. החברה הזו צריכה שמקבלי ההחלטות ישמעו עליה במקומות הנכונים.

כאן נכנס לתמונה התקשורתית המורכבת תפקידו של משרד יחסי הציבור, ורצוי שהוא יהיה אחד כזה שמייצר עבור הלקוח יח"צ שמגיע לקהלי היעד הממוקדים והרלוונטיים – בחוכמה, ביצירתיות ובמחיר שפוי. בהשקעה מרוסנת ומחושבת, בצעדים מדודים ומושכלים, בכוחו של משרד יח"צ אפקטיבי לפלס את דרכו של מיזם טכנולוגי מאנונימיות לתודעה של בעלי המאה והדעה.

היכרות צפופה עם עיתונאים, תחקירנים ועורכים בתחומי ההיי-טק, המדעים, הטכנולוגיה, הכלכלה ושוק ההון – המקומי והגלובלי, ובקיאות בפורטלים, בלוגים ואתרי אינטרנט מעולמות התוכן של הספרה היזמית הם כלים בעלי ערך רב, שיש לתעל. איתור פלטפורמות תקשורתיות של רכילות עסקית, רקימת שיתופי פעולה ברמת התוכן, ליווי הפקת סרטוני תדמית ושמירה על ערנות בכל הנוגע להתכתבות עם אירועים אקטואליים בזמן אמת ותוך כדי תנועה – חיוניים אף הם.

משרד יחסי הציבור מעביר לאמצעי התקשורת הרלוונטיים דיווחים על, למשל, השגת אבן דרך, השלמת סבב גיוס הון, השתתפות בכנס חשוב, זכייה בפרס בתחרות יוקרתית, הצגה בתערוכה, חתימה על הסכם שיתוף פעולה, קבלת אישור רגולטורי בינלאומי, והשלמת שלב קריטי בניסויי שדה, פיילוט או ניסוי קליני. כל אלה הם בעלי משקל למיתוגו החיובי של הסטארט-אפ ולנראות שלו כלפי חוץ, בזירה העסקית התחרותית. הכנת חבילת מסרים קולעת, אפקטיבית וקוהרנטית, הודעות לעיתונות, חומר שיווקי, ליווי עיתונאים וצלמים בכנסים, שידוך ותיווך מול אמצעי המדיה, וייעוץ תדמיתי – כל אלה מעניקים לחברה מעטפת שמבטיחה נוכחות בוטחת ומתמשכת בכלי התקשורת.

מיהם סטארט-אפיסטים "טובים?"

שנים של חריש עמוק בליווי תקשורתי של חברות היי-טק, חממות טכנולוגיות בתחומי האגטק והמדיקל, וסטארט-אפים בשלבים שונים של פעילות לימדו אותי דבר או שניים על סטארט-אפיסטים "טובים". הכוונה היא לכאלה שחולקים את זמנם בין המעבדה, המשרד והרכבת, מנהלים לוח זמנים צפוף של פגישות מרתוניות בארץ ובחו"ל, סיעורי מוחות על קפה דלוח לתוך השעות הקטנות של הלילה, משיכת השמיכה הקצרה של מצבת העובדים המצומצמת עד לקצה גבול יכולת המולטי-טאסקינג, ובעיקר עיניים בורקות כשהם מספרים על בן הטיפוחים שלהם. סטארט-אפיסט טוב אומר בליל של מילים כמו ענן ו-IoT בתשוקה מדבקת.

התשוקה הזו היא הדבר הרצוי – מהולה, אם אפשר, בקורטוב של כריזמה אישית ויכולת ביטוי סבירה. משרד יחסי הציבור מאפשר לשתף, לדווח, להצביע על הישגים ולאותת למשקיעים. "עשינו", "זכינו", "התקדמנו", "פיתחנו" ו-"חתמנו" הן לא מילים גסות. להפך, הן מילים ראויות, אם הטקסט שבו הן כלולות נכתב בטעם. אתם, סטארט-אפיסטים, מבשלים את התבשיל. את התיבול השאירו למומחים.

הכותבת הינה יועצת תקשורת במשרד אופיר שפיגל תקשורת וקשרי ממשל.