"הממשלה לא יכולה לממש את הריבונות – בגלל האינטרנט"

"גוגל (Google) ופייסבוק (Facebook) הן חברות בינלאומיות וקשה לאכוף עליהן חוקים מקומיים. ההסתה שקיימת באתרים בינלאומיים מהווה פגיעה בריבונות ולכן, ובגלל טבע האינטרנט, הממשלה לא יכולה לממש את הריבונות שלה", כך אמרה שרת המשפטים, איילת שקד, במפגש עם שגרירים מכ-30 מדינות שערך הבוקר (ב') המרכז הרב תחומי לחקר הסייבר באוניברסיטת תל אביב.

הרצאתה של שקד התמקדה בהסתה שקיימת באתרים הגדולים, בדרכים שנוקטת המדינה על מנת לפתור את הבעיה ובסוגיות חופש הביטוי. לדבריה, "כדי שהממשלה תוכל לממש את הריבונות שלה בתחום, החלטנו על שורה של פתרונות, ביניהם פנייה לחברות האלה, חקיקה והקמת מחלקת סייבר בפרקליטות המדינה, שמאתרת תוכן הסתה שקשור לפעילות טרור. לאחר שהתוכן אותר, אנחנו פונים לחברת האינטרנט במטרה להסיר אותו. אנחנו מקיימים דיאלוג עם גוגל ופייסבוק ומשקיעים בו משאבים רבים. יש לנו עוד דרך ארוכה והחברות הללו צריכות לעשות פעולות רבות, ובעיקר לנטר בעצמן תכנים מסיתים".

היא ציינה כי "העדיפות הראשונה היא פנייה לרשתות החברתיות כדי שיסירו את התוכן הפוגעני. במקרה שזה לא מצליח, המדינה החלה באחרונה להוציא צווים נגד החברות הללו, במהלך שנרקם בשיתוף פעולה ביני לבין השר לביטחון פנים, גלעד ארדן".

שני שליש מבקשות המדינה – נענות

לדבריה, עד כה הגישה המדינה כ-1,800 בקשות הסרה לפייסבוק ולגוגל, כולל ליוטיוב (YouTube), שנמצאת בבעלותה, וכ-1,200 מהן נענו – במלואן או בחלקן. בדברים שאמרה בספטמבר ציינה שקד כי פייסבוק נענית במידה זו או אחרת ל-95% מהבקשות של המדינה להסרת תכני הסתה.

שקד הוסיפה כי במישור הלא פורמלי, ישראל מקיימת מגעים עם מדינות אחרות כדי לקדם את המאבק בפשעי סייבר בכלל ובהסתה בפרט. שיתוף הפעולה הזה מתבסס גם על אמנת בודפשט, שישראל חתומה עליה.

"אנשים מנצלים לרעה את חופש הביטוי"

השרה שקד ציינה כי "בשבעה מתוך עשרת המקרים הראשונים בגל הטרור האחרון, שהחל בספטמבר 2015, המחבלים יצאו לדרך בזכות הסתה שנחשפו לה ברשתות החברתיות. מדינה מודרנית, שמקדישה את כל המשאבים כדי לשמור על אזרחיה, נתקלת מול אנשים שמנצלים לרעה את חופש הביטוי".

פרופ' יצחק בן ישראל, ראש המרכז הרב תחומי לחקר הסייבר באוניברסיטת תל אביב. צילום: חן גלילי

"אני רוצה לפתח את המרחב המקוון מבלי לפגוע בחופש הביטוי ולכן, דף שמסביר איך לדקור יהודים מהווה הסתה, אבל כשמישהו מוטרד ממצבו של מסגד אל אקצא – הדבר נופל בגדר חופש הביטוי", אמרה.

"לפני שהסייבר מהווה איום – הוא תופעה"

פרופ' יצחק בן ישראל, ראש המרכז הרב תחומי לחקר הסייבר באוניברסיטת תל אביב, אמר באירוע כי "אנחנו מנצלים את יכולות הסייבר למען החברה ויש אנשים רעים, פושעי סייבר, שעושים זאת כדי לגרום לנזק. לשם כך הוקמו מטה הסייבר הלאומי, שממליץ על מדיניות קיברנטית לאומית ומקדם את יישומה, והרשות הלאומית להגנת הסייבר".

"הסייבר הוא הצד האפל של המחשוב, ניצול הרשתות החברתיות הוא חלק מזה ולכן, אנחנו משלבים את שני הנושאים, כך שאותם גופים נאבקים בשניהם", ציין.

ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי. צילום: ניב קנטור

כן דיבר באירוע ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי. הוא אמר ש-"לפני שהסייבר מהווה איום – הוא תופעה. ניסיון להבנת הסייבר כתופעה דומה למהפכה התעשייתית ואנחנו חייבים להבין זאת כדי לפתור את הסוגיות הכרוכות בו. התופעה הזו משפיעה בכל היבט של החיים, כגון החברה והכלכלה, עוד לפני שזה מגיע לביטחון".

בהמשך הוא ציין ש-"חברות האינטרנט הגדולות יודעות עלינו יותר דברים משאנחנו יודעים על עצמנו וזה אפשרי בזכות יכולת ניתוח ה-Big Data. אלא שה-Big Data כאן עוד מלפני עידן האינטרנט".

ד"ר מתניה הוסיף: "למה אנחנו לא מדברים על הכלכלה האלקטרונית? למה מדברים רק על אבטחת סייבר? מכיוון שהסייבר הוא גם ממד ולכן, לא נוכל להשתמש בו לרווחת הכלכלה אם לא נצליח לאבטח את הדומיין. בגלל זה אבטחת הסייבר חשובה. בגלל סיבה זו, לפני שמדברים על היתרונות של תופעת הסייבר צריכים להתרכז באבטחה. לא מספיק לעשות זאת ברמת החברה הבודדת אלא גם ברמה הלאומית".

הוא ציין שישראל נחשבת לאחת המדינות הבולטות בעולם בתחום הסייבר ו-"לכן, בימים אלה הבריטים לומדים מאתנו כדי להקים רשות דומה".