פסק דין מצווה על גוגל לספק ל-FBI גישה למיילים על שרתים בחו"ל

בסוף השבוע קיבלו זכויות האדם בכלל וזכויות פרטיות האדם בפרט מכה כואבת במיוחד בארצות הברית, כששופט פסק נגד גוגל (Google) והורה לה לשתף פעולה עם צווי חיפוש של ה-FBI שדרשו ממנה גישה לאימיילים של משתמשים המאוחסנים בשרתים מחוץ לארצות הברית.

הפסיקה – שלבטח תצית מאבק ותקומם רבים – היא תקדימית, ובאה דווקא לאחר שלאחרונה פסק בית המשפט לערעורים לטובת ענקית היי-טק אחרת – מיקרוסופט (Microsoft) – במקרה דומה.

שופט בית משפט השלום האמריקני שבפילדלפיה, תומאס רואטר, קבע בפסיקתו כי העברת הודעות דואר אלקטרוני משרת חוץ אל סוכני ה-FBI, כדי שאלו יוכלו לעיין בהן באופן מקומי כחלק מבדיקת הונאה שהתרחשה בארצות הברית, היא פעולה לגיטימית, כך על פי דיווח של רויטרס (Reuters).

מה לאינטרס קנייני ולדטה?

לדברי השופט, מכיוון שלא הייתה כרוכה בצפייה בנתונים שבוקשו על ידי ה-FBI "הפרעה משמעותיות" ל"אינטרס הקנייני" של בעל החשבון, "למרות שלאחזור המידע האלקטרוני על ידי גוגל ממרכזי הנתונים המרובים שלה בחו"ל יש פוטנציאל פלישה לפרטיות, ההפרה בפועל בפרטיות מתרחשת בעת החשיפה בארצות הברית", כתב השופט.

גוגל מצידה הסתמכה על פסק הדין מה-24 בינואר, שניתן על ידי בית המשפט לערעורים של המחוז השני (Second Circuit Court of Appeals) שקבע כי לא יהיה דיון נוסף בעניין טענות משרד המשפטים בדבר נחיצות הגישה לנתוני המשתמש מהשרתים של מיקרוסופט הנמצאים באירלנד.

רבים האמינו כי ההחלטה המדוברת בנוגע למיקרוסופט עשויה ליצור הנחיות משפטיות למקרים דומים שבהם החקיקה הקיימת נחשבת כמיושנת ובלתי מספקת. למשל, השפה המשפטית המדברת על "אינטרס קנייני", המשמשת לעתים קרובות בכדי להגדיר בעלות זמנית במקרקעין, שבה עשה השופט רואטר שימוש בפסיקתו הנוכחית בניסיון לקבוע בעלות על נכס מופשט שהוא דטה של משתמשים.

בפסק הדין נגד גוגל, לא ברור אם משמעות טענת השופט היא אכן כי ראיות משרת החוץ שבהן תעיין ה-FBI יחשבו כהפרת פרטיות רק אם יחשפו במהלך משפט בארצות הברית.

הגיע הזמן לעדכניות ובהירות

עדכניות ובהירות הן דרישות ששוחרי הפרטיות וחברות הטכנולוגיה מטיפים להן כבר שנים. שני המקרים, הן של מיקרוסופט והן של גוגל, הסתמכו על פסיקות שניתנו לפי חוק התקשורת (Stored Communications Act) שהתקבל עוד בשנת 1986.

הרבה השתנה מאז בכל הנוגע בזרימת המידע בעולם, וענקיות ההיי-טק צריכות כיום לעבוד עם מתחרות שפועלות בהתאם לחוקי פרטיות בינלאומיים. אם דעתו של השופט רואטר תחשב כפסק דין תקדימי תקף, אזי הדבר עלול גם לייחס לארצות הברית הפרה של אמנות בינלאומיות.

במקרה של מיקרוסופט, השופטת סוזן ל. קארניי אפילו כתבה כי זהו נושא שצריך לזכות בטיפול הקונגרס. קארניי ציינה כי "אנו מכירים באותו הזמן כי במובנים רבים הטכנולוגיה השאירה אותו [את חוק התקשורת המאוחסנת] מאחור. הגיע הזמן לרביזיה קונגרסיונית שתמשיך להגן על הפרטיות".

תמשיך להדוף צווי FBI

יצוין כי גוגל טענה שמכיוון שהיא מאחסנת מיילים בשרתים שונים בכדי לייעל את ביצועי הרשת שלה, ייתכן שהיא כלל אינה יודעת איפה מאוחסן בפועל המידע המבוקש. לאחר הפסיקה פרסמה ענקית החיפוש הצהרה שבה אמרה כי "במקרה זה השופט הותיר תקדים, ואנו מתכוונים לערער על ההחלטה. נמשיך להדוף צווים אלו".

יש להניח כי מקרים אלו אמורים להגיע בסופו של דבר לטיפולם של בית המשפט העליון או הקונגרס, אלא שבמצב הכאוטי המתקיים בארצות הברית כרגע, אין לדעת מה ילד יום בנוגע לפסיקה זו, ובכלל.